לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת שלח

במדבר יג,כב: ויעלו בנגב ויבוא עד חברון: ש: מדוע דווקא 'ויבוא' ולא 'ויבואו'? ת: משימת המרגלים הייתה: עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר, וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ (פסוקים יז-יח). המקום הטוב בהר לראות ממנו את כל הארץ הוא בהר בעל חצור, ההר הגבוה ביותר במרכז הארץ. ראש החבורה (כנראה נשיא שבט ראובן הבכור) החליט שהדרך הקצרה לשם כאשר עולים מהנגב היא דרך מעלה בית-חורון ולשם היו פני החבורה מיועדים. כאן התערב אחד מן החבורה (כנראה כלב בן יפונה, נשיא שבט יהודה, המתחרה בראובן על הבכורה) והחליט ללכת דרך חברון, ומשם ב"דרך האבות" עד להר בעל חצור. כל החבורה הצטרפה אליו לחברון, כי כל החבורה העידה כשחזרו מהמסע: וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק (פסוק ל"ג), והרי נפילים היו רק בחברון (וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; המשך פסוק כ"ב). צורת היחיד היוזם הגורר אחריו פעולת אחרים מוכרת בתורה, כגון בהמשך: וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם (יד,ה), קודם משה נופל על פניו ובעקבותיו גם אהרן, וכן: וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה (יב,א), מרים יזמה, ואהרן הצטרף לדיבור.

טו,טו: חוקה אחת לכם ולגר הגר, חוקת עולם לדורותיכם: ש: מה מחייב את הגר (הנוכרי הגר בארץ) לשמור את חוקי התורה? ת: הגר חייב לשמור את החוקה לפי תורת משה, אחרת לא יוכל לגור בארץ, ולעם יהיה אסור להשאירו על מקומו. ציווי זה הוא לדורות, כולל לימינו. הכוונה שיתקיימו המצוות התלויות בארץ, בלי קשר מי האדם הגר בה, כגון מעשרות, וכן שמיטה ויובל, בהן הארץ נחה, לא רק האדם, וכן השבת הקרקע לבעליה שהוכרח למכרה והשיג כסף כדי לפדותה, ומצוות נוספות. גם הכפרה על שגגה חלה על הגר, כאמור להלן בפסוק כט: הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם--תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה.