כרם ה" צבאות לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז""ל
נכתב על ידי izik28, 3/6/2021
בסד
ד"ת לפרשת שלח לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
כרם ה" צבאות
------------------------------------------------------
בפרשת השבוע עת בוא המרגלים בשערי הארץ הכתוב מציין " והימים ימי בכורי ענבים" ,ועוד אומר משה פ"ס תמוה מאוד," ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה", אפשר לפרש זאת בצורה שמשה אומר תראו מה מצב הארץ, אם היא טובה , נכנס אליה אם לא, נבקש ארץ אחרת.. לבנון? אוגנדה , שוייץ?? הרי ברור שמשה לא התכוון לכך באמת .. מפרש הרמבן, "הטובה היא אם רעה" - אמר רבי אברהם אם הארץ טובה שהאויר שלה טוב והמים טובים וחזר ואמר השמנה היא לעשות חטה ופירות רבים והנכון כי "הטובה" כוללת כל הטובות ו"רעה" כל הרעות בכללן אבל יתכן בארץ הטובה שתהיה שמנה ופירותיה שמנים וימצאו בה הדברים השמנים פנג ושמן ותמרים ותאנים וכיוצא בהם או שתהיה טובה ורזה וצריכה גשמים תדיר ולהעדר ולהזדבל מאד ויהיו פירותיה נוטים ליובש ואע"פ שהם טובים ומתקיימים יותר מן השמנים ושם ימצאו הפירות הרזים הרבה מאד כאגוזים והלוזים והתפוחים והחרובין ופירות היערים והנה יכלול אם היא ארץ שמנה כמישור או ארץ רזה כהרים אבל אונקלוס תרגם העתירא היא אם מסכנא כי יש ארצות אשר יושביהן עשירים מפני הזול המצוי ביניהן ושכיניהם רוכליהם בכל הטוב הנמצא בהם ויש ארצות צריכות לשכונותם ויושביהן קצרי יד והן טובות לא רעות כלל וטעם והתחזקתם ולקחתם (פסוק כ') שלא יפחדו בלקחם מפרי הארץ פן יכירו בהם שהם מרגלים" .
משה רבנו בוטח בה" שיקיים את הבטחותו ויכניס את ישראל לארץ הטובה ביותר עבורם!
ננסה לקשר זאת לפרי הגפן על כל השלכותיו ..
את הגפן אנו זוכרים עוד מימי תיבת נח .." ויחל נח איש האדמה ויטע כרם "המלבים מפרש, "ויחל נח". אמר שנח נטע כרם לא כדי לשכור ולסבאה, רק מצד שהיה איש האדמה, ר"ל אדון של האדמה שכל האדמה היתה שלו והיה מוטל עליו לעבדה ולהכינה, ונח היה בקי ואומן במלאכת האדמה ונטע כרם לטובת כלל הישוב, שהגפן חשוב וקובע ברכה לעצמו:" כוונת נח הייתה טובה , לנטוע גפן כדי לברך ולהודות לקב"ה על הצלתו ,דבר ראוי בהחלט, אך משהו השתבש.., " וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה" מפרש המלבים" "וישת". אבל ע"י ששתה מן היין נתגלגל ששתה יותר מדאי ונשתכר, עד שנתגלה הפך מאב הראשון שאחר אכילת עה"ד (שהיה גפן לדעת קצת) הכיר בגנות הערוה:" היין שהיה מיועד לברכה ,מצא חן בעיניו יותר מידי .. עד שהוא הפך אותו מקודש לחול ממש כלשון הפ"ס"" ויחל" מלשון חולין .המרגלים שהביאו את פרי הגפן אותו נשאו במוט בשניים אמנם לא השתכרו ממנו כנח ,אבל כן השתכרו בצורה אחרת.. בחוטאם בהוצאת דיבה ולשון הרע על ארץ ישראל בחושבם רק על עצמם..
גישת המרגלים היתה כפי הפ"ס," וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ: וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת:"
הרמב"ן במדבר פרק יג פסוק לב מסביר
"וטעם "ויוציאו דיבת הארץ וגו' אל בני ישראל" – כי הלכו מלפני משה ואהרן והיו אומרים באוהליהם כי היא ארץ אוכלת יושביה כי מתחילה, כשהיו אומרים להם לפני משה שהארץ זבת חלב ודבש זולתי שהעם חזק, וכלב היה אומר: "כי יכול נוכל לה", היו העם פוסחים. ומהם בוטחים בכוחם וגבורתם ומהם בעזרת השם בגיבורים. אז הוציאו להם דיבה בפני עצמם, דכתיב: "ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה … הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכו' " (במדבר יג לב) – עד שילינו כל העדה. וזה טעם מה שאמר: "וישובו וילינו עליו את כל העדה להוציא דיבה על הארץ" (להלן יד לו).= והיה זה, כי האנשים האלה בראותם העם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, נפל פחדם עליהם והמסו לב אחיהם. וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות ויהושע וכלב מחזקים את לבם, הוציאו דיבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים.
ודע כי מוציא דיבה הוא כסיל אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת יקרא "מביא דיבה", כמו שנאמר: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" (בראשית לז ב). ועל זה נענשו למות במגפה, שנאמר: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה' " (במדבר יד לז).
ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות – ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מדות, רק יהיו אנשיה דלים ונפוחים שפלי קומה חסירי הכח. אבל דיבת המרגלים לאמר, כי הארץ ההיא חזקת האויר כבדת הטבע, ומימיה ופירותיה עבים וכבדים ויגדלו גדול רב מאד, ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינונים, זולתי הענקים ואנשי מדות שהם בעלי כח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגבהם וקומתם, ולכן תגדל אנשים גדולים מאד ותמית שאר בני אדם כולם, כמנהג במאכלים הגסים"
המרגלים אמרו מה שראו עיניהם רק אם נשים לב לדברי משה בתחילת דה"ת, " הטובה היא אם רעה" .
רגע אחד... למי הארץ טובה ? לנו או לגויים היושבים בה? , כל מה שראו המרגלים היה נכון, רק הם לא הבינו דבר אחד, הארץ היתה רעה לגויים היושבים בה ,כדברי הפ"ס,"והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם הקמים עליכם", ע"פ פסוק זה ועוד כמה נוספים מובטח לעם ישראל שבזמן שהם יהיו בגלות הארץ תיהיה שממה והגוים לא יהנו ממנה...מסביר במדרש " אמרו חז"ל במסכת סנהדרין אָמַר רַבִּי אַבָּא, אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (יחזקאל לו) "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְּאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" רש"י: כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה - אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה מזה. ובגמ` מגילה מבואר שעל סדר זה נסדרו ברכות שמונה עשרה וז"ל: "וּמָה רָאוּ לוֹמַר "קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת" לְאַחַר בִּרְכַּת "הַשָּׁנִים"? דִּכְתִיב, (יחזקאל לו) "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבֹא".
והנה כל המעיין יראה כי ביחזקאל פרק ו ישנה פרק מקביל ומתאים למבואר כאן אלא ששם מבואר ויהי דבר ה` אלי לאמר: בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם: ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני אלוקים כה אמר אדני אלוקים להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם: ... ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני ה`."
וכאן באה הנבואה אל ההרים להשפיע בהם רוח פריחה ונחמה, והנביא אכן דיבר אל ההרים ואמר להם בדבר ה` שלא יוסיפו תת כוחם לקיים מה שהזהיר משה ונתתי הארץ שממה, ואכן הארץ שמרה על צו הנביא ולא הוציאה פירותיה לעמים רבים אשר סבבו נדדו בארץ הק` משך אלפי שנים, ובבוא הזמן תשמע הארץ לקול הנביא אשר שב שנית לצוותה כי בבוא בניה על האדמה תתחיל לפרוח ולהוציא פירותיה בעיתן ובזמנן, ועל זה נאמר כל הפרק .
ואחר שגמר הנביא לדבר על הפריחה שיהיה אז בארץ, ממשיך הנביא להודיע עוד דבר, כי ידוע שמלבד שהיתה הארץ שממה כל אותו הזמן לקיים מה שנאמר ושממו עליה אויביכם, עוד נוסף בה ענין נורא נוראות שהיתה הארץ משכן למגפות משונות, כידוע, ועל כך אמר שם כֹּה אָמַר אֲדֹנָ"י אלוקים יַעַן אֹמְרִים לָכֶם כנגד ההרים אֹכֶלֶת אָדָם אתי אָתְּ למודה היא הארץ הזאת להשחית את יושביה האמוריים כלו בה והיהודים כלו בה וּמְשַׁכֶּלֶת גויך גּוֹיַיִךְ הָיִית: יען - שבגלות אומרים לכם - א] שאוכלת אדם את - שהדרים בך בזמן הגלות (שבני אדם מעטים דרים שם) תאכל הארץ אותם בדבר ובחלאים וברעב [וכידוע המצב הקשה שהיה שורה בארץ ברוב התקופות שתמיד היה כאן מגפות וחולי רע, והיתה הארץ שממה עד שהרמב"ן בבוא לא מצא יהודים בירושלים חוץ מפועל אחד, וכך היה גם בהמשך שהיתה הארץ נתונה לרעב ובצורת ומגפות ורק לפני כמאתיים שנה התעוררה התקופה לטובה והחל הישוב להתפתח, וגם אז היה סבל גדול מכל מיני קשיים ומחלות כמפורסם בספרי התקופה, עד ממש לפני כשבעים ושמונים שנה]."
ברגע שעם ישראל יכנס לארץ , יעדור, יזרע ויקצור את פירות הארץ הקב"ה ימלא את ברכתו בדיוק כפי שאנו מברכים בברכת המזון , ונחדד שוב, למי הקב"ה יתן את טוב הארץ לגויים ? או לנו? ברור שלעם ישראל, למרגלים היה חסר בטחון ב ה" והם הדביקו בו את שאר העם! הדבר ממש כמו שבחור מחפש את זיווגו , לא צריך לתאר את הקושי.. אף אחת לא מתאימה ודי נמאס.. עד שהוא מוצא את האחת והיחידה אז הוא מבין מדוע הקבה" הראה לו את מגרעות כולן.. כדי שיעריך את מה שמצא את אהבתו האמיתית ! והיא היחידה שמתאימה לו כמו ארץ ישראל לנו ! והרי נכון הדבר שיש ארצות יפות משלנו וטובות ממנה, אך הם טובות לגויים שגרים שם !! לא לנו למרות כל היופי!!
הדבר מתקשר להפליא לגפן שהמרגלים הביא בשניים, כדברי הפ"ס בתהילים," אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך" המלבים מפרש" אשתך" תדמה "כגפן פוריה" כן תוליד בנים, וגם תדמה כגפן הנטוע "בירכתי ביתך" שהגם שעומד בירכתי הבית יגביה ענפיו ודליותיו עד גג הבית וסוכך משם על הבית בכלל, כן היא צנועה שוכנת באהל בירכתי הבית ובכ"ז שומרת וסוככת על הבית בכללו, "בניך" הם דומים "כשתילי זתים" שאין מקבלים הרכבה, ונותנים שמן למאור, כן יהיו זרע אמת מאירים באור הדעת ויושבים "סביב לשלחנך":
את הגפן אפשר לנצל להרבה שימושים.. אם לא נוהגים בה בחוכמה ,אנו מגיעים חלילה למצב של נח גם שלא התכוון לכך ממש, עלינו לראות את הטוב בכל דבר גם אם היה נראה למרגלים שהדרך לכיבוש הארץ קשה , עליהם היה לבטוח בה" שהבטיח את הארץ לאבותינו! אז איך היא רעה??
בדיוק כמו אותו בחור שמצא את בחירת לבו למרות הקושי שעוד מצפה להם.. מה עוד שד"ת משולים לגפן כפי שכתתבי בד"ת לפרשת נח בעלון " קול מהיכל" חודש חשון תשע"ח,ואני חוזר על דברי, " לגפן מצוות רבות שקשורות אליו , קידוש בשבת וחגים , בשמחות , מה עוד שישראל משולים לגפן שנאמר," גפן ממצרים תסיע" ,מה הגפן נשנעת על קנה , כך ישראל נשענים על התורה , שהיא פירותיו של האדם שנאמר," אשתך כגפן פוריה".-שעושה פירות ,ואז- "בניך כשתלי זיתים" " , בעלי מקרא או משנה שמאירים את העולם כולו באור התורה ,ולא כנח שנהג כ," סורי הגפן נכריה" , נח שנקרא " צדיק תמים" , ירד מגדולתו למרות שיש לו זכויות רבות ,כזה שהחל לחרוש את האדמה
אחרי המבול ובכך הקל על עבודת השדה ואף שיבח אותה , אך בגלל שלא הבחין בין הטפל לעיקר ולא ניצל את פרי הגפן לברכתו המקורית אלא להפך , הוא ירד לדרגת " איש האדמה".
ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" הגמרא (מסכת פסחים דף מט עמוד א') מביאה "הקבלה בין ענבי הגפן לזיווג":
"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם. משל לענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל".
בחידושי אגדות כותב המהרש"א שכבר דוד המלך עשה דימה את האישה לגפן וכך נאמר (בתהילים קכ"ח): "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ..."
אפילו מילון אבן שושן מגדיר את מאמר חז"ל כביטוי שנשתרש אצלנו במשמעות "זיווג מתאים ונאה
אם כן נשאלת השאלה:
מה ראו חז"ל לדמות את הזיווג המוצלח לענבי הגפן בענבי הגפן?
ותשובה נפלאה עם מסר עמוק יש כאן:
כל אחד מהפירות ככל שיעבור הזמן הוא הולך ונרקב. אם דוחסים הרבה פירות מאותו המין תהליך הריקבון אף יואץ....
למעט פרי אחד - ענבי הגפן.
אם ניקח את ענבי הגפן ונדחס עם ענבי הגפן יצא מזה דבר טוב - יין. המעניין הוא שבניגוד ליתר הפירות האחרים דווקא בענבים, ככל שיעבור הזמן היין היוצא מהן רק ישתבח יותר ויותר."
כל דה"ת הללו היוצאים לאור הם בבחינת ענבי הגפן הענבי הגפן , והכל אודות לקב"ה ! ולזכות הראשנים ששמורה לחרות היקרה שאודות לה פרי הגפן ערב לחיכי ומקווה שגם לחיכחם .. כמו שארץ ישראל טובה רק לעם היהודי, ואחרים לא מוציאם בה מנוחה , כשם שאדם שמוצא את זיווגו שהוא הכי טוב לו מבחינתו , כך אותו הגפן כפ"ס אשתך כגפן פוריה " אודות להוצאת ד"ת אלו לע"נ אבי מרי אברהם משה בן גרציא שיהיה מליץ יושר לכל הברכות הטובות עבורנו ! אמן
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
