תקוות השני ,לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 3/6/2021
בסד
ד"ת להפטרת פרשת שלח לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
תקות השני
------------------------------------------------------
אנו קוראים בהפטרה על רחב ומעשה המרגלים שהיה שונה מאוד מהמרגלים מחטא דיבת הארץ
בפרשה מופיעה בקשתו של יהושוע מרחב שתקשור את תקוות השני בחלון ביתה על מנת שיחלצו אותה ואת בני ביתה , מה מלמדנו ביטוי זה? "הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה"
במגילת איכה מוסבר," קו ותקוה " קו " בלשון המקרא מציין חוט המשמש למדידה במלאכת הבניין . ב " קו " נעזר ה ' בבריאת הארץ , כדבריו לאיוב מן הסערה : " מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו " ( לח , ה ) , וגם עושי פסלים עשו בו שימוש : " חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד ( = חרט ) יעשהו במקצועות ( = כלי לפיסול ) ובמחוגה יתארהו " ( ישעיה מד , יג ) . קו המידה שימש גם לחלוקת נחלות : " והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו " ( ישעיה לד , יז ) . הקו נזכר גם בדברי יחזקאל אודות האיש - המלאך המדריך אותו בסיורו בירושלים החזונית , זו שלעתיד לבוא : " בצאת האיש קדים וקו בידו וימוד אלף באמה" ( מז , ג ) . בראשית החזון מתייחס הנביא למכשיר המדידה כאל " פתיל פישתים " ( מ , ג ) , ונראה אפוא שאכן בחוט מדובר . גם הנביא זכריה מנחם ומנבא על בניין ירושלים תוך שהוא מזכיר את הקו : " שבתי לציון ברחמים ביתי יבנה בה ... וקו ינטה על ירושלים" ( א , טז [ וראו גם ירמיה לא , לח - לט ]) . מדרש איכה רבה לפסוק מעיר כי " יש קו לטובה ויש קו לרעה " , ומשמע שלעיתים תפקיד הקו לסמל מלאכת בניין ויצירה , אך לעיתים הוא בא לייצג דווקא את משפט הצדק ולשמש במלאכת ההריסה והענישה . והולך המדרש ומדגים את דבריו מפסוקנו ומנבואת הזעם לירושלים עקב חטאי מנשה : " ונטיתי על ירושלים את קו שומרון ואת משקולת בית אחאב ומחיתי את ירושלים כאשר ימחה ( = ינגב ) את הצלחת מחה והפך על פניה " ( מלכים - ב כא , יג ) . והנה , דומה שהמילה " תקוה " קשורה למילה " קו " , וגם לה משמעות של חוט , וראו דברי המרגלים לרחב : " הנה אנחנו באים בארץ את תקוות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו" ( יהושע ב , יח ) . כאשר עושה רחב כדבריהם , אין המילה " חוט" מופיעה : " ותקשור את תקוות השני בחלון " ( פסוק כא ) , ואפשר אפוא ש " חוט " בפסוק יח אינו אלא פירוש המילה " תקוה " , פירוש ששולב בפסוק זה מחשש שהמילה לא תובן . האם דברי העם המיואש בבבל : " יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו " ( יחזקאל לז , יא ) מקנים משנה הוראה למושג " תקוה " ? גם התקוה שאבדה וגם חוט החיים שנגזר ? ראיה להבנה זו ניתן להעלות ממאמרו של ר ' לויטס איש יבנה בפרקי אבות ( ד , ד ) : " מאוד מאוד הוה שפל רוח שתקוות אנוש רימה " . הידיעה כי קו החיים ( " תקוות אנוש " [ מקור הביטוי הוא בדברי איוב יד , יט ]) הוא כליון ואבדון , תביא את האדם לחיים של צניעות וענוה ."
בקשת רחב מיהושוע הייתה" וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת: וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת:" הרב מרדכי הוכמן מביא את פירוש הכלי יקר ומסביר," כתב ה"כלי יקר" (לניאדו) שרחב ביקשה שבנוסף ל'חיים הגשמיים' יבטיחו לה גם 'חיים רוחניים'. וכתב עוד ש"אפשר שרמזה זה באומרה 'וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת' - שחפצה וכל ישעה באות הכרת האמת".
בזוהר (ויחי דף רמא, ב) מבואר שרחב ביקשה מהם סימן שמרמז לאות ו', שהיא האות שמסמלת "חיים" ו"אמת". האות ו' קשורה באופן מיוחד לתורה שהיא ה"אמת" שנותנת "חיים" לעולם; וכן מצאנו (בבא בתרא דף יד, א) שאורך לוחות-הברית היה ו' טפחים וגם רוחבם היה ו' טפחים.
בסופו של דבר המרגלים אמרו לרחב (יהושע ב, יח): "הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ...". רש"י ביאר שם שהמלה תִּקְוַת באה מהמילה "קָו". מילה זו מסמלת בתנ"ך בעיקר את הקו הישר . האות ו' נראית גם היא כמו קו ישר, והמרגלים שרצו לתת סימן שנראה כמו האות ו', בחרו ב"תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי" כסימן לקיום הבטחתם. מה המשמעות המעשית שמסתתרת מבעד לסמלים אלו. הרה"ג המקובל שמואל טולידנו (חלק א, שער ג, פרק ד):
"... ספירות דעיגולים רומזות אל הנהגתו ית' הכללית וספירות דיושר אל הנהגתו הפרטית: הראשונה הנהגה הכללית, היא הנהגת הטבע, ובה אין הפרש בין עבודה לעבודה, והשפע נשפע לכולם בשוה לקיום הנבראים... הוא ית"ש נותן חיים לכולם בשוה לקיימם כפי ערכם ומהותם, לא לפי עבודתם... ובחינת היושר היא הבחינה התכליתית בשביל הבחירה והעבודה... אשר מטעם זה העיגולים נמשכים אחר היושר , כי גם הטבע תלוי ועומד על פי הנהגת היושר... כי לאומות העולם אשר לא ניתן להם תורה ומצוות, קיומם בסוד העיגולים , בחינת הטבע... והיא בחינה מאד חיצונית".
רחב שרצתה קשר לאות ו', רצתה להתגייר ולהשפיע על המתרחש בעולם באמצעות עבודת התורה והמצוות, שהקו הישר (אות ו') מסמל אותה. המרגלים מילאו את בקשתה ונתנו לה סמל שקשור לקו הישר. אך צריך להבין מדוע הם נתנו לה סמל שקשור לצבע האדום ("שָׁנִי"). בעת שרחב החביאה את המרגלים מסופר שהיא החביאה אותם "בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג". חוט מפשתן הוא לבן ולכאורה היה עדיף ליטול אותו כסימן משום שהוא היה מזכיר למרגלים את חסדה של רחב שהחביאה אותם בפשתן שבביתה. מדוע המרגלים העדיפו את חוט השני שהוא בצבע אדום שאינו מזכיר את החסד של רחב?"
את המילה" שני אנו מוצאים בהקשרים רבים במקרא,"ויְהִי בְלִדְתָּהּ, וַיִּתֶּן-יָד; וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת, וַתִּקְשֹׁר עַל-יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר, זֶה, יָצָא רִאשֹׁנָה. " האוא החיים מפרש " על ידו שני לאמר. פי' נצנצה במילדת רוח הקודש ועשתה ולא ידעה מה עשתה, היא קשרה על ידו שני וזה רומז כי הוא שני לא ראשון אבל היא אמרה כי זה יצא ראשונה, והוא אומרו לאמר זה יצא ראשונה פי' היא אמרה כן אבל כפי האמת להיפך יגיד שם הסימן כי יש אם למסורת:"
תולעת השני נמצאת ביריעות המשכן, בבגדי כהונה, במצוות טהרת המצורע, ובהכנת אפר פרה אדומה, כמו כן חכמים דרשו מהפסוקים לקשור לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהייתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים,"
צבעה האדום של אותה תולעת , מסמל את גוון האש, היא אש התורה אותה עלינו למוד ולהגות , יהושע ביקש מרחב לשים על החלון את חוט תקוות השני ,אותה שני שהייתה במשכן ולמרות שמדובר בחיה טמאה סילה את מקור הכמיהה לקדושה ולחיי תורה שהיא חיינו ואורך ימינו ,אותם ד"ת שאבא ז"ל כ"כ אהב לקרוא והם היוצאים לאור כאותה שני שהייתה על חלון רחב ,מסמל את התקווה לחיים ולהמשכיות בחיי תורה על כל המשתמע .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
