chiddush logo

לקט מביאור המלבי"ם לפרשת בהעלותך

נכתב על ידי אורן מס, 28/5/2021

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת בהעלותך

 

במדבר ט,א: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר-סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן—לֵאמֹר: מדוע התורה מציינת כאן מה שקרה בחודש הראשון, הרי כבר ספרה התורה מה קרה בשנה השנית בחודש השני (וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם; במדבר א,א)? מלבי"ם: "מכאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה". הוכחה מעניינת, שהתורה מדברת על עניינים מאוחרים לפני עניינים מוקדמים.

 

י,ו-ז: וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, שֵׁנִית--וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ, לְמַסְעֵיהֶם. וּבְהַקְהִיל, אֶת-הַקָּהָל--תִּתְקְעוּ, וְלֹא תָרִיעוּ: מדוע לא 'והרעותם תרועה' וכן 'תקיעה יתקעו'? מלבי"ם: "משמע שגם אחר תרועה יש תקיעה ... אם תרצו שיתעוררו ההמונים ומחנות העם לנסוע מדרכם הרע ולשוב בתשובה, הם לא יתעוררו על ידי תקיעה ויראת הרוממות, רק צריך לתקוע תרועה, שמזכיר פחד העונש ... 'ובהקהיל' – אולם נתן עצה שלא יצטרכו לעורר אותם על ידי פחדים ועונשים ... 'תתקעו ולא תריעו' – שהם יקבלו מוסר והשכל ... שהאחדות והשלום יגן עליהם מכל מיני פורענויות, ולא יצויר התרועה כלל, שמורה על הדין והעונש". לכל יש כוונות. מתי כן יש להריע? 'והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה'', מלבי"ם: "לעשות תשובה מיראת העונש ומידת הדין המתוח למעלה". מלחמת היתר דורשת תרועה בחצוצרות.

 

י,ל: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ:  כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ: מדוע יתרו החליט לא ללכת עם משה לארץ? מלבי"ם: "דרך השלמים שלא לעשות שום דבר על מנת לקבל פרס או מתקוות איזה טובה והנאה... ואחר ששמע ממשה שמטרת מסיעתו לא יהיה רק כדי שיקבל טובת עולם הזה עושר ונכסים, אמר 'לא אלך' – כי בזה טוב יותר ... לפרסם אמונת ה' ולגייר בני ארצו התועים". נראה כי משה טעה בנימוק הצעתו ליתרו 'והטבנו לך'.

 

יב,ב: וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה: מדוע התורה כופלת שני מיעוטים – אך, רק? מלבי"ם: "וכי רק מעלה זו יש לו למשה ... ולא יקבל נבואה אך לצורך עצמו, הלא יש לו עוד מעלה יתרה על כל הנביאים מה 'שגם בנו דבר' ... נעשה הוא הצינור המשפיע לכל הנביאים, ועל ידי זה גם בנו דבר ואנו שואבים הנבואה מצינורו של משה, ומזה מבואר שהנבואה היא לו בטבע מבלי הכנה ... ואם כן אין צריך לו להכנה ולפרוש מן האשה". נראה שמרים ואהרן דברו טוב על משה, בהערכה ואף בהערצה, בחשבם כי הנבואה היא טבע לו, ולכן אינו צריך לפרוש מהאשה, ולכן מסביר המלבי"ם: 'וישמע ה'' – שהעמידם על טעותם, "כי יש מדרגה למשה שבו נעלה הוא מכל הנביאים, שאל מדרגה זו צריך הוא להכנה ולפרוש מן האשה". לא נראית כאן הקנטה של אהרן ומרים במשה, אלא הבנה מוטעית מתוך הכבוד שהם רוחשים לו.

 

שבת שלום, שבת של הבנת התורה בכללותה, אחדות, אמונה צרופה בה' ונבואה טבעית, אורן.

 

 


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה