chiddush logo

כל העולמות העליונים ניזונים מהשפעת הלילה

14/5/2021

 עוד סיפר על זקינו גאון תורה ה׳התעוררות תשובה׳ זצ״ל, שכבן צ״ד שנה היה בפטירתו זקן ושבע ימים, ומדי שנה בשנה הקפיד ללמוד את מכתבו של הגר״ש מאוסטרופולי, בשנתו האחרונה עלי אדמות לא הספיק ללמוד את המכתב, ובאותה שנה נסתלק לגנזי מרומים, כי לא היתה לו ההבטחה להישמר מכל נזק באותה שנה.

לה. ואין הכוונה רק להשפעות היורדות מן השמים לארץ אלא שכל העולמות העליונים ניזונים מהשפעת הלילה, וכדאיתא ב׳תפארת שלמה׳ (ליום ב׳ דפסח) לא יאומן כי יסופר מקהלות רבבות הסודות והיהודים אשר נעשים בעולמות העליונים ע״י ישראל - על ידי סדר ליל שימורים, אכילת מצה ומרור וסיפור יציאת מצרים בהגדה בלילה הזה, ובזה מפרש מה שגזר מרדכי הצדיק תענית על ישראל בליל פסח, וכמאמרם (מגילה טו.) ׳ויעבור מרדכי - שהעביר י״ט הראשון של פסח בתענית׳, ומדוע מיהר לקבוע צום ביום טוב של פסח, והלא גזירת המן בן המדתא היתה רק בעוד כי״ב חודש ביום י״ד אדר, ושפיר יש פנאי לקבוע תענית אחר הפסח, אלא היינו טעמא, כי מרדכי התחכם לבטל את ישראל מלערוך את הסדר ככל משפטו וחקתו, ׳כי כאשר בטלו מעבודתם בלילה הזה, נעשה רעש למעלה בכל העולמות, מה זה ועל מה זה... כי אם יתבטלו ישראל הלילה יתבטלו כל העולמות׳.
בהגדה של פסח עם פירוש ׳גבורות ישראל׳ להרה״ק המגיד מקאז׳ניץ זי״ע איתא, וז״ל. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כי יש סדר לכל אחד מישראל ועת לכל חפץ וכו׳ וכתבתי לעיל שיש אופן בתוך אופן להשתנות מזלו מרעה לטובה וכוי, וזה נקרא יציאת מצרים שיצא מגבוליו לטובה [כי ׳מצרים׳ הוא מלשון מ צרים וגבולות, שכביכול האדם נמצא בתוך גבול ומחיצות שאינו יכול להיחלץ מהם, וזהו עניין יציאת מצרים - שיוצא מגבוליו ומשתנה מזלו לטובה], ותחילת זה היה במצרים שהיה התחלה לכל הגאולות, ובכל ליל פסה נתגלה ויכולין לבטל כל גזירה רעה להפכו לטובה. עכ״ל (בדרך רמז אמרו כי הנה ׳מזל' ר״ת זכר ליציאת מצרים, וללמדנו זכרון יציאת מצרים כוחו גדול כנגד ה׳מזל׳).
כה גדול הוא הלילה עד שכתב ה׳פרישה׳ ריש סימן תע״ג בשם רב עמרם גאון לבאר (קו׳ הטור ועוד) מדוע אין מברכין בליל פסח ׳שעשה נסים׳ משום דיום ישועה הוא ועדיף מנס, עכ״ל. ונראה כוונתו בפשטות שאם יודו על ה׳נס׳ אינו אלא ממעט מהנעשה ונפעל בזה הלילה - כי היום יום ישועה כלומר שהכל מתהפך לטובה.
בשבת הגדול שנת תקצ״ח לפ״ק (וחזר עליה בשנת תר״ב) דרוש דרש הגה״צ רבי אליהו גוטמאכער זצ״ל הנודע בכינון ׳הצדיק מגריידיץ׳, דברים חוצבים להבות אש קודש לפני קהל עדת מרעיתו בגודל קדושת ליל הסדר, למוצאי שבת העלה את הדברים על גבי הכתב וציוה לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל.
בדרשתו האריך בגודלן סגולת הלילהן ליעשות בו ניסים לישראלן, ואף מי שנולד במזל רע, בבני - בצער גידול בנים וכדו׳. בהיי - בענייני בריאות וכדו׳, או בממוני - שהיכן שמניה ידו נהפך כהומר הותם, כל הד והד יש לו להתפלל על זה בלילי פסה - ליל הסדר, ויפעל לשנות מזלו לטוב.
ומבאר בדרך משל לאחד שנתנוהו במקום המוקף חומה גבוהה ובצורה שאין ביכולתו לטפס ולצאת, ואין שום דרך שיוכל לצאת מאפילה לאורהן זולתי בהתחכמות גדולה לעשות אפילון נקב אחד, אמנםן, אחרן שכבר ניקב הנקב בידו להכות בפטישן סביבות החור - להרחיבו, וכך יגיען לבסוף לשברן את כלן החומהן.
ועל פן זה ביאר, דלכאורה יפלא על מרדכי הצדיק שגזר תענית ביו״ט ראשון של פסח (מגילה טו.), כמו שנאמר (אסתר ד יז) ׳ויעבור מרדכי׳ - שציווה להתענות מי״ד ועד ט״ז ניסן, ומדוע מיהר מרדכי לגזור כבר עתה תענית - לבטל את מצוות הלילה ולהשבית את החג בדבר שאינון צורך השעה, והרי זמן רב עמד לרשותו - והיה אפשרן לו לגזור שיתענון אחר החג, כי לא הייתה הגזירה אלא ליום י"ג אדר - בעודן י"א חודשיםן. וביותר ייפלא דהיה לו לקבוע התענית ב׳יום הדיןן׳ - ראשן השנהן ויום הכיפוריםן שאז ׳ספרי חיים וספרי... פתוחים לפניון׳.
אלא, שהרי ׳מרדכי ידע את כלן אשרן נעשה׳, וידע שהגזירהן נכתבהן ונחתמהן בטבעת מלכו שלן עולםן, ולא מלךן טיפשן - אחשוורושן, גזר להשמיד להרוג ולאבדן את כלן היהודיםן אלא הקב"ה גזרן כן, ואין עצה ואין תבונה כנגד השם, ולא יועילו שום תפילות ותהנונים לבטל הגזירה. אולם הזמן היהיד שניתן לבקוע כל השערים הוא ליל הסדר, 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה