" והגית בו יומם ולילה " או מישהו פעם ראה חשמל?
נכתב על ידי izik28, 13/5/2021
בסד
ד"ת להפטרת במדבר וחג השבועות לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל והרב יוסף משה הכהן בן שרה זצל
" והגית בו יומם ולילה או "מישהו פעם ראה חשמל?? "
------------------------------------------------------------------------
כשתכננתי לכתוב ד"ת להפטרת שבת במדבר , החלטתי לנסות לחבר את הפטרת השבת עם הפטרת החג ולמצוא נושא משותף , בהפטרת החג אני קוראים את הפ"ס "וארא כעין חשמל " ,מישהו פעם ארה חשמל ? , הרי לא היה חשמל באותו זמן בה נכתב האמור "
מצודת דוד מפרש " "וארא כעין חשמל" - ר"ל כאשר הסתכלתי לראות מראה האדם היושב על הכסא ראיתי כגוון חשמל והוא הזך והנקי מן האש אשר מעט תשיגנו הראות וכן אין להשיג את האל יתברך וחשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות מן המלול בו"
המילה חשמל מסמלת אם מחלקים את המילה חש מל מקבלים" חש מל" כאמור שהוא כפירוש המילה " חש" מלשון להרגיש .. חציה השני של המילה" מל" הוא מלשון מילה .. קרי להרגיש את המילה, את התורה , שתאיר בלבינו כאש החשמל בהפטרה ,כאשו של הקב"ה ועוד יותר שהתורה תזרום בעורקינו ככחשמל , או כפי שכתוב בפרקי אבות " והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש" ,התפארת ישראל מפרש ," והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים: זה אמר כנגד לימוד התורה שנקראת אור, שנאמר ותורה אור [משלי ו' כ"ג]. אמנם אפשר לקבל האורה מהאור מרחוק, אבל א"א שיתחמם מהאור מרחוק. להכי אמר הוה מתחמם וכו', ר"ל לא תסתפק להיות מואר מלימודם מרחוק, אבל ראה שתתקרב אליהם ותחמם הרגשותיך כשתראה מעשיהם בהתלהבות קדוש גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה [כברכות ד"ז ב']:
והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה: תזהר שלא תפגם כבודם ע"י שאתה רגיל תמיד עמהם. דאף שידמו לך כגחלים עוממות בלי כח להבה לעשות לך רעה, תתירא מהם שלא תכוה:"
הפטרת שבת במדבר מסתיימת בפסוקים "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה"
אנסה לחבר בין הפסוקים.
מפרש רשי, "בצדק ובמשפט" - שתתנהגו בהן
"ובחסד וברחמים" - שיבא לך מאתי על ידיהם באברהם אבינו כתיב (בראשית יח) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' לעשות צדקה ומשפט וכנגדן נתן לבניו חסד ורחמים מאת הקב"ה שנאמר (דברים יג) ונתן לך רחמים ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד (שם יז) פסקו מן הצדקה והמשפט כמו שנאמר (עמוס ה) ההופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו אף הקב"ה אסף מהם החסד והרחמים שנאמר (ירמיהו טו) כי אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים וכשיחזרו לעשות צדקה ומשפט שנאמר (ישעיהו א) ציון במשפט תפדה וגו' הקב"ה מוסיף עליהם רחמים וחסד ועושה אותן עטרה לארבעתן ומושיבן בראשן".
הקב"ה משול לחתן ועם ישראל לכלה , נאמר אל תקרא מורשה אלא מאורסה, מדרש רבה מפרש " "מורשה" אל תהי קורא מורשה אלא מאורסה מה חתן זה כל זמן שלא נשא ארוסתו הוא הוה פראדורין לבית חמיו משנשאה הרי אביה בא אצלה כך עד שלא נתנה תורה לישראל (שמות יט, ג) "ומשה עלה אל האלהים" משנתנה תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם":
ד"א אל תהי קורא "מורשה" אלא מאורסה מלמד שהתורה כמו ארוסה לישראל שנאמר (הושע ב, כא) "וארשתיך לי לעולם". ומנין שהיא כאשת איש לעובדי כוכבים? שנאמר (משלי ו, כז) "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה כן הבא אל אשת רעהו"
התורה שהיא מתוקה מדבש ונפת צופים ,משולה גם לאש אם לומדים אותה לשמה , הרי היא מחממת ומדריכה את האדם בנתיבות החיים, ואם מתנהגים עימה בבזיון או לא בכבוד הראוי הרי היא שורפת בדיוק כחשמל, המנצלים אותו נכון יהנו ממנו באור וכו ,ואם חלילה הפוך, אזי הוא בחזקת סכנה , :
הפ"ס המופיע בעשרת הדברות , "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת." אותו מפרש רשי" "מעשה אלהים המה" - כמשמעו הוא בכבודו עשאן ד"א כאדם האומר לחבירו כל עסקיו של פלוני במלאכה פלונית כך כל שעשועיו של הקב"ה בתורה.
תפארת ישראל מסביר, " אל תקרא חרות אלא חירות: דכח השכל שבאדם הוא דוגמת הלוח, והשתמשו בו לתורה הוא דוגמת הכתב. וכשיהיו שניהן כראוי, אז מעשה אלהים הנה, והנושאן הוא בן חורין. אבל רק בהכתב תלוי החירות, דהרי אצל הכתב כתיב מלת חרות, לרמז החירות:
שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה: שרק הוא אינו משתעבד וגם אינו משועבד להגופניות, וזאת החירות, שנפשו אינה משועבדת לתאות הגופני, זהו לבד חירות האמיתית ולא כשתאותו משוחרר ונפשו משועבדת לתאוה:
הרי זה מתעלה: שלא תאמר לאו כל אדם זוכה לכתר תורה, רק כשיש לו תרתי, שיש לו שכל גדול ושישתמש בו בתורה, ע"ז קאמר שכל העוסק וכו', ר"ל אפילו אין לו שכל גדול:
וממתנה נחליאל ומנחליאל במות: ר"ל אם משתמש בחכמתו שהיה לו למתנה מה', לתורה ולמע"ט, אז יהיה נחלי אל. יזכהו ה' שינחל חוזק אלהית, יותר מאשר יכול לקוות מטבעו. ועי"ז יתעלה שוב לבמות גבעות עולם:"
התורה היא מורשה לנו קרי מורשת אבות ודרכו של הקב"ה ,היא כל חיינו כמו המשך מנהגי אביו של כל אדם , כך התורה עבורנו , היא מחברת בינינו לבין ריבונו של עולם, בלעדיה אין כלום ועלינו " ללומדה בלי סוף כל אחד לפי יכולתו כך היא תאיר עלינו עלינו באור הנכון הטהור ביותר , בברכת ה" הטובה
חג שמח וקיץ בריא וטוב! !
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
