"ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים” (במדבר יג,כב). '(במדבר יג, כב) "ויעלו בנגב ויבא עד חברון". ויבאו מבעי ליה! אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן: אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. יהושע כבר בקש משה עליו רחמים, שנאמר (במדבר יג, טז) "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" – י'ה יושיעך מעצת מרגלים. והיינו דכתיב (במדבר יד, כד) "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו" וגו'' (סוטה לד,ב). 'יהושע – לא הוצרך לילך שכבר ביקש עליו משה רחמים. והיינו דכתיב ועבדי כלב וגו' – והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה, והיא חברון כדכתיב (יהושע יד) "ויתן את חברון לכלב", ש"מ כלב הוא דאזיל לחברון' (רש"י). כלב הלך להתפלל במערת המכפלה כדי לינצל מעצת המרגלים. מניין ידע שכך ראוי לעשות כדי לינצל? בפשטות כיון שלא היה לו משהו אחר (שהרי אז בנ"י עוד לא ידעו על ירושלים), אז הלך דווקא לבקש מהאבות, שיעזרוהו בזכות קדושתם. בנוסף, האבות אהבו מאוד את א"י, וא"י הובטחה להם, לכן ידע כלב שכדי לזכות לחיבור לארץ כראוי – שבכך לא ידרדר אחר עצת המרגלים עליו להתחבר לאבות שכך יתחבר לא"י בשלמות. עוד נראה שמשה מצווה אותם כששלחם: "וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר" (פס' יז), חשב לעצמו כלב מהו שמשה אומר "ועליתם את ההר" ולא 'ועליתם בהר' כמו שאמר על הנגב "עלו זה בנגב"? לכן הבין שאמר כך בכוונה כדי שיודגש "ההר" עם ה' הידיעה, ההר החשוב, שזהו הר חברון, שרמז להם שילכו למערת המכפלה ויתחברו לאבות כדי לחזור בהם מעצתם הרעה, שזהו שבזכות שיעלו לחברון אז “וראיתם את הארץ מה הוא” וגו', אז יוכלו לראות את הארץ באמיתיות מעלתה. לכן הבין כלב שזה מה שעליו לעשות כדי לינצל מעצתם, שכך "ויעלו בנגב ויבא עד חברון", זה כנגד דברי משה "עלו זה בנגב ועליתם את ההר", שחברון הוא ההר שרמז עליו משה – אלא שבפועל לא עלו כל המרגלים אלא רק כלב. עוד נראה שהגמ' אומרת שעל יהושע משה ביקש רחמים, שבפשטות זה הובא כדי לומר שרק כלב עלה ולא יהושע, ובכ"ז יהושע לא נפל בעצת המרגלים, שזה בשל שמשה התפלל עליו ולכן לא הוצרך לבקש מהאבות. אולם אולי זה בא לומר את השורש להליכת כלב למערת המכפלה, שכלב חשב לעצמו כיצד יוכל להינצל מעצת המרגלים? והבין שעליו לעשות כעין הזכות של יהושע שקיבל את האות י' כדי שיחול עליו 'י'ה יושיעך מעצת מרגלים'. שמניין קיבל יהושע את האות הזו? מובא במדרש: 'אמר רבי יהושע בן קרחה: יו"ד שנטל הקב"ה משרי, נחלק חציו לשרה וחציו לאברהם. אמר רבי שמעון בן יוחאי: יו"ד שנטל הקדוש ברוך הוא משרי, היה טס ופורח לפני כסאו של הקב"ה. אמר לפניו: רבש"ע, בשביל שאני קטנה שבאותיות, הוצאתני משרה הצדקת?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: לשעבר היית משמה של נקבה, ובסופן של אותיות, עכשיו אני נותנך בשמו של זכר, ובראשן של אותיות, שנאמר (במדבר יג): "ויקרא משה להושע בן נון יהושע”' (ב”ר מז,א). ממילא מה שיהושע קיבל את האות י' כדי שיחול עליו בקשת הרחמים, זה לא סתם כך, אלא יש בזה גילוי של כח האבות, של שרה ואברהם (שהאות י' שקיבל קשורה לאותיות ה' שניתנו לשרה ואברהם), לכן הבין כלב שאם רוצה לקבל רחמים כדי לינצל מעצת המרגלים עליו לבקש זאת בקשר לאבות, ולכן הלך לחברון. עוד נראה שלקראת ההליכה לכיבוש הארץ היה את המפקד בתחילת ספר במדבר, וחולקו ע"פ דגלים: “איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו" (במדבר ב,ב). שהדגלים רומזים להיותנו כמרכבה לשכינה: 'וכשם שברא הקב"ה ד' רוחות העולם כך סיבב לכסא ד' חיות ולמעלה מכולם כסא הכבוד, וכנגדן סידר הקדוש ברוך הוא הדגלים למשה' (במדבר רבה ב,י), שזה כעין האבות: 'אמר ריש לקיש: האבות הן הן המרכבה, שנאמר: "ויעל אלקים מעל אברהם", (בראשית לה, יג): "ויעל מעליו אלקים", (בראשית כח, יג): "והנה ה' נצב עליו"' (ב”ר מז,ו). שזה בא להדגיש שכניסתנו לארץ קשורה להבטחה לאבות לתת לנו את הארץ, ושאנו כהמשך האבות שבאים לתקן את העולם כולו לשכינת ה' בשלמות, שזה דווקא בא"י. לכן הבין כלב שכדי להינצל מעצת המרגלים – שזה ע"י שיתחבר לא"י בשלמות, זה דווקא ע"י קשר לאבות, ולכן הלך לחברון – לאבות, להתפלל שיבקשו עליו רחמים כדי שינצל מעצת המרגלים. (אולי גם בדגלים היו מחולקים לארבעה דגלים, ולכן זה כעין גילוי של חברון שקבורים שם ארבעה). [לכן נאמר על הדגלים "באתת”, שהכוונה שהדגלים הם אות, או כנגד האות שמסר יעקב כשנשאוהו ממצרים (רש"י במדבר ב,ב), שזה בא לחבר את עניין הדגלים עם האבות, כיון שקשורים אחד בשני כמו שאמרנו].