סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי

להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה -  [email protected]

עוג מלך הבשן היה הענק האחרון שנשאר בעולם והיה לפלא בעיני כל העולם - מיטת הברזל שלו הייתה מוצבת ב"מוזיאון" ברבת עמון, "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ" (דברים ג' יא'). לקראת כיבוש הארץ ולפני מותו, משה רבינו מחזק את עם ישראל בכך שאנחנו והמלחמות שלנו מונהגות בידי ה' יתברך ומספר בין היתר על הניצחון המולפא על הענק האחרון שנישאר.

נשים לב למילה אחת מתיאורו של עוג "הֲלֹה הִוא" לכאורה היה צריך להיות כתוב 'הלא' (עם א') כמו בדרך כלל. צורת כתיבה כזאת מופיעה רק פעם אחת נוספת בכל התנ"ך - בספר דניאל - "וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין" (דניאל ד' לב') במבט ראשון ניראה שהכוונה היא שכל דיירי העולם אינם נחשבים לכלום מול גדולתו של ה'. אבל הגמרא במסכת יומא אומרת שהמילה 'לה' פירושה גרגירי האבק הפורח שנראים כשמאירה קרן אור[1].

כאן נחזור ונישאל, מה הוסיפה הגמרא על ההבנה הראשונית מה זה משנה אם אנו אומרים שכל יצורי העולם לא נחשבים לכולום מול גדולתו של ה' או שהם נחשבים כאבק הפורח באויר - לכאורה זאת אותה כוונה.

חשיבות ה'אבק'

אמנם במבט יותר מעמיק נגלה כאן מסר מיוחד במיונו שנוגע באופן משמעותי מאוד לחייו של כל אחד מאיתנו. הגרגירים המזעריים האלו שנקראים 'לה' - אינם 'סתם אבק' הם נמצאים בכל מקום - ונראים רק כאשר השמש מאירה עליהם, יש להם תפקיד חשוב מאוד. באופן טבעי מקומות שקרני השמש מגיעות אליהם באופן ישיר היו מוארים - ואילו מקומות אחרים היו חשכים לגמרי, אנחנו לא רגילים לחשוב ככה אבל אם נחשוב בהיגיון כיצד יהיה אור במקום שהשמש לא מגיעה אליו? התשובה היא שאותם חלקיקים קטנים - כמו "מראות" קטנות כאשר הן מכוונות בזווית הנכונה הן קולטות את קרני השמש ומאירות במקומות החשוכים שקרני השמש לא מגיעות אליהן באופן ישר וכך יש אור גם בצל.

החלקיקים האלו הם משל לתפקיד שלנו בעולם - תפקידנו הוא להאיר את אור ה' בחושך... וזאת אנו עושים ע"י שאנו מתכווננים בזווית הנכונה מול ה'. כאשר אדם לא מכוון נכון הוא באמת לא נחשב והוא 'לא' אין לו ערך כי אינו עושה את תפקידו בעולם. אבל אם הוא מתכוון נכון הוא עושה דבר משמעותי מאוד והערך שלו גדול מאוד הוא מביא את אור ה' למקומות החשוכים!

עוג נחשב כ'לא'

לפני היציאה למלחמה מול עוג ה' מחזק את ליבו של משה רבינו ואומר לו לא לפחד "וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ" (במדבר כא' לג') מדוע שמשה יפחד? אלא מסביר רש"י שיהיתה לו זכות בכך שהודיע לאברהם שלוט נלקח בשבי ארבעת המלכים - ולמרות שכוונתו לא הייתה טהורה אבל בסופו של דבר היה לו זכות בכך שלון ניצל וממנו יצאו רות המואביה ונעמה העמונית שמהן השתשלה שהושלת של המשיח - אם כן, יש לו 'חלקיק' של זכות במשיח - מהזכות הזאת פחד משה רבינו בזכותה הוא נשאר בחיים עד עכשיו אולי היא תשמור עליו גם עכשיו[2].

באותו זמן הוא היה נחשב 'לה' - כלומר עשה את התפקיד שלו בעולם הוא היה מכוון באופן שעזר לתכנית האלוקית לצאת לפעול. אבל כאשר הוא החליט להילחם נגד עם ישראל - הוא התהפך באופן מולחט נגד המגמה האלוקית וכך הוא כבר נחשב כ'לא' - לא נחשב ואין לו זכות קיום - כך לא עזרה לו הזכות שהייתה לו והוא נהרג במלחמה.

כך גם אנו למרות אפסיותנו מול גדלות ה' אם נשכיל לכוון את עצמנו באופן הנכון מול ה' נוכל להאיר את אותו ולהיות בעלי ערך וחשיבות גדולים מאוד ולעזור לאור ה' ולמגמה האלוקית להופיע בעולם.