בס"ד

אנו עומדים ערב ימי הפורים המופלאים, שאין
גבוהים מהם בכל השנה, כמו שאמרו חז"ל
(ירושלמי  מגילה ע), שלעתיד לבוא  כל ספרי
הנביאים יהיו בטלים מלבד מגילת אסתר, שנאמר (אסתר
ט): "וִ ימֵ י הַ פּוּרִ ים הָ אֵ לֶּ ה ֹלא יַ עַ בְ רוּ מִ תּוְֹך הַ יְּ הוּדִ ים וְ זִ כְ רָ ם ֹלא יָ סוּף 
מִ זַּ רְ עָ ם".
ימי  הפורים  הם הימים שבהם היתה נפילתו  הגדולה של
המן העמלקי ובניו ועימם עוד עם רב. ביום זה נחלה קליפת
עמלק מפלה מוחצת ולכן יום זה מסוגל למחיית קליפת
עמלק, שהיא הקליפה שמסתירה יותר מכל את אור ה', את
אור האמונה, לכן ביום זה מאירה האמונה ואור ה' בשלמות
יותר מכל השנה והוא מסוגל לזכות בו לאמונה שלמה.
רבי נתן כותב (ל"ה, דיינים ג'), שמחיית עמלק זה בחינת
יחוד חמה ולבנה. כי חמה ולבנה זה בחינת תורה ותפלה.
חמה - זו התורה, שכולם יודעים את חשיבותה, ומשקיעים
בה את הכוחות, ברצינות, בהתמדה וכו'. לבנה – זו התפלה,
שהיא במיעוט כעת, שלא מרגישים את חשיבותה וגדולתה,
ולכן, משקיעים בה הרבה פחות עבודה ורצינות.
וכותב רבי נתן דבר נורא, שלמעשה פגם התפלה, זו קליפת
עמלק בעצמה, שהיה  כופר בעיקר!  כי מי שלא מאמין
בתפלה כלל,  שזה ברור שהוא כופר בעיקר,  אבל באמת,
כל פגם בתפלה, שהאדם מזלזל בתפלה, לא ממש מאמין
בה, לא משקיע בה את מיטב כוחותיו, זו קליפה של כפירה
בעיקר, ר"ל.
לכן, כאשר אדם מתגבר, ומתחזק להשקיע כוחות בתפלה,
לפחות כמו שמשקיע בלימוד התורה, זה נקרא מחיית
עמלק, שמוחק את  הכפירה מלבו, ובזה  עושה יחוד חמה
ולבנה,  שזהו אור  הגאולה, שעליו נאמר:  והיה אור  הלבנה
כאור החמה, שעבודת התפלה והאמונה, תאיר כמו עבודת
לימוד התורה לפחות, שבני אדם ידעו, שתורה ותפלה הם
דבר אחד, ולא שתי דברים נפרדים. כי אי אפשר להגיע
לתורה  בלי תפלה,  ואי אפשר להתפלל  בלי תורה,  והכל
הולך אל מקום אחד, להיות דבוק בה' באמת וללכת מדרגה
לדרגה בדבקות ואחדות ה'.
לכן ימי הפורים הם ימים מסוגלים, להתחיל בהם התחלה
חדשה ולהתחיל להשקיע כוחות בעבודת התפלה, כי מאחר
ובהם נחלה קליפת עמלק מפלה ניצחת, לכן מסוגלים
ביותר, למחיית קליפת עמלק שיש בלב האדם, שמחלישה
אותו מתפלה, ולקבל את הארת מרדכי ואסתר, שהיא
הארת אמת ואמונה, תורה ותפלה וכו', עיין שם.
אורות הפורים: ידוע בשם האריז"ל, שבכל חג ומועד מאירה
אותה הארת הניסים והנפלאות שהאירה בזמן שארע אותו
מאורע שמזכירים. כגון: בפסח – מאיר אור הניסים שהיו
בזמן יציאת מצרים, בחנוכה - מאיר אור הניסים שהיו בזמן
החשמונאים  וכו'. ובפורים מאיר אותו האור  של ניסים
ונפלאות שהאיר בזמן מרדכי ואסתר, כאשר זכו בכוח
התפילה והתשובה לבטל את הגזרה הנוראה של המן הרשע
– ונהפוך הוא – הרשעים הם שנספו תחת היהודים.
כל האורות שהאירו בזמן אסתר, מאירים בימי הפורים
שבכל שנה ושנה:  אור  האמונה –  כפי  שביארנו. אהבת
התורה – שקיימו וקיבלו מאהבה את התורה. אור התשובה
– שזכו לעשות תשובה שלמה. אמונת חכמים – שהאמינו
במרדכי ושמעו בקולו וראו את כוחו הגדול. אהבת ישראל
– שאסתר מסרה נפשה למען עם ישראל ועוד ועוד.
לכן, כל אחד יכול לקבל את כל האורות האלו, אך צריכים
לדעת, שאדם מקבל כל דבר, כפי הרצון שלו. אפילו בגשמיות
זה כך - אם יחזק האדם את מחשבתו ורצונו על איזה דבר
בריכוז  גדול, הוא יקבל מה שרוצה, כמובא בשיחות  הר"ן,
אך בפרט ברוחניות, זה ברור עוד יותר, שהאדם מקבל את
ההשפעות הרוחניות, ביחס ישיר, לפי ההכנה שלו ברצונות
וכיסופים.
לכן, לעניין ימי הפורים צריכים הכנה ברצונות וכיסופים,
כדי לזכות לקבל את  הפורים. אם  האדם חושב שפורים
הוא סתם יום נחמד של תחפושות ושתיית יין וכד', הוא
לא יקבל מהפורים, את מה שהוא יכול לקבל. וזאת צריכים
לדעת, שבפורים אפשר לקבל כל מה שהאדם צריך, דברים
נפלאים ונוראים, שאי אפשר לקבל בשום זמן אחר. והעיקר
הוא לקבל  את  הפורים עצמו, שזה כולל את  כל  הנקודות
שנפרט  עכשיו, שעל האדם לבקשם ולרצות אותם  בימי
הפורים האלה:
אהבת התורה  – בפורים נאמר: 'קיימו וקבלו'. אמרו חז"ל, 
שבזמן מתן תורה, קבלו בני ישראל את התורה מיראה,
שכפה עליהם הקב"ה הר  כגיגית,  ואמר להם: אם תקבלו
מוטב, ואם לאו – כאן תהיה קבורתכם. אבל בפורים, חזרו
וקבלו את התורה מאהבה! ולכן, על פי היסוד שאמר האר"י
ז"ל, שבכל מועד ומועד, מאירים אותם אורות רוחניים ואותן
השפעות, ממש  כפי שהיה באותו הזמן, לכן,  גם בפורים,
מאיר שוב העניין של  קבלת התורה  מאהבה, והאדם יכול
לזכות  לאהבת  התורה,  שזה הדבר  העיקרי  שהאדם  צריך
בשביל לזכות ללמוד תורה, כי כשיש לאדם אהבת התורה,
הוא יושב ולומד, ושום דבר  לא יכול למנוע אותו מאשר
אהבה נפשו. לכן יש לכוון מעכשיו ולרצות לקבל מהפורים
את אהבת התורה. כי כאמור, האדם יקבל כפי הרצון שלו.
אהבת ישראל  – בפורים יש  התעוררות  עצומה לאהבת 
ישראל, על ידי כל המצוות הנפלאות של משלוח מנות איש
לרעהו, ומתנות לאביונים, ומה שמרבים בנתינת צדקה לכל
אדם, וכל הפושט יד נותנים לו, והשמחה השורה על כולם
– כל אלו הדברים מסוגלים להכניס באדם אהבת ישראל
שתלך  איתו כל השנה וכל החיים. בפרט העניין של  'כל
הפושט יד נותנים לו', שאפילו מי שהוא הגרוע שבגרועים,
שבימים כתיקנם לא נותנים צדקה לאדם כזה, אבל בפורים
אוהבים גם אותו ונותנים לו צדקה, וזה העניין של אהבת
ישראל, שהיא אהבת  חינם אפילו  לפחות שבפחותים.
וזה דבר נוסף שהאדם צריך לכוון ולרצות לקבל מהפורים
– אהבת ישראל אמיתית.
אמונה  בהשגחה  פרטית – בכל המועדים והזמנים, יש
התגלות של אלוקות ואמונה. למשל: בפסח יש התגלות
של אמונת חידוש העולם, שהבורא שולט על הטבע שליטה
גמורה, והופך מים לדם וקורע את הים וכו'. בשבועות מאיר
האור של קבלת התורה בקולות וברקים וכו'. אבל כל אמונה
שמתגלה לאדם, חזקה ככל שתהיה, זו עדיין לא האמונה,
שתעזור לו להסתדר עם השכן שלו, עם אשתו, עם ילדיו,
האשה  עם בעלה וכו'.  רק האמונה  שמאירה בפורים  היא
שנכנסת לחיים ממש בפרטי פרטים.
כי בפורים מאירה אמונת ההשגחה הפרטית, ביחס לבעלי
בחירה, שגם מעשיהם של בעלי בחירה סביבנו, הם השגחה
של ה'! זה האור  של המגילה, שמגלה  את ההסתרה הכי
גדולה, שהיא ההסתרה של בעלי הבחירה, שלא מבינים,
כיצד תתכן השגחה, דרך מעשיהם של בעלי בחירה, כי הרי
יש להם בחירה? אבל במגילה אנחנו רואים, איך ה' נותן בלב
אחשוורוש לתת להמן את הטבעת ואת הרשות לגזור גזירה
להרוג ולאבד את שונאי ישראל, וברגע שעם ישראל חוזרים
בתשובה, ה' הופך את הכל, ואותו אחשוורוש שנתן להמן
את הטבעת, נותן אותה עכשיו למרדכי, ונותן ליהודים רשות
להרוג את מבקשי נפשם. כי ה' שולט על הלבות והמוחות
של בעלי הבחירה, כפי המעשים שלנו.
וזה מה שמתגלה במגילה למי שרוצה לראות. שעל ידי
קריאת המגילה, הוא מבין, שהסיפור של המגילה הוא
הסיפור  של כל  אחד מאיתנו, שהמגילה  נכתבה  עליו,
והאחשוורוש שלו, או ההמן שלו, זה יכול להיות השכן, הילד,
העיריה וכו', וכשהוא יעשה תשובה, הם יתהפכו לטובתו.
אבל מי שקורא את המגילה, כאילו זה מעשה שפעם
היה,  עליו נאמר: הקורא את המגילה למפרע, לא יצא  ידי
חובתו...
לכן זה עוד דבר שחשוב לרצות, לקבל את האור של האמונה
בהשגחה הפרטית, מצד בעלי  הבחירה שפועלים סביבנו,
שרק האור הזה, הוא שיכול לתת לאדם את הכלים לעבור
את העולם הזה בשלום, בכל הנוגע למצוות שבין אדם
לחברו. כי רק על ידי האמונה הזו בהשגחה פרטית שדרך
בעלי הבחירה, רק על ידה האדם ניצול מכעס ומחלוקת,
משנאת חינם, ומכל העברות שבין אדם לחברו, שזה העיקר
שהאדם בא לתקן בעולם הזה, כידוע. שרק על ידי האמונה
הזאת האדם כבר לא רואה אף אחד, רק את ה', ורק על ידה
הוא יכול לקיים: שיוויתי ה' לנגדי תמיד.
שמיעת המגילה  - לכן, כאן נכנסת נקודה, של שמיעת 
המגילה ביראת כבוד, ביראה עילאה. כדי לזכות ולקבל את
האור שמאיר במגילה, האור של מרדכי ואסתר, שמגלה את
כל ההסתרות, ומראה לנו את השגחה של ה' באופן העמוק
והפנימי ביותר.
יראת ה' – וגם זו נקודה שצריכים להתרכז בה השנה ולרצות 
אותה: שנזכה  להחזיק  ביראת ה',  מתחילת  הפורים ועד
סופו, שלא להסיח את דעתנו לרגע אחד מיראת ה' חלילה.
כי צריכים לזכות ליראת ה' בבחינת יראת כבוד, יראה עילאה
דעילאה, שהיא היראה הגבוהה ביותר, והאדם צריך לשאוף
ולכסוף  לזכות ליראה זו.  כי יראה  זה הכל, ואין לו  לקב"ה
בעולמו אלא יראת שמים, שנאמר: הן יראת ה' היא אוצרו.
ורבנו הקדוש אמר: אני אוצר של יראת שמים. כל עניין רבנו
הוא יראת שמים. ולכן רמז, שכל ההתחלות הן מפורים. כי
פורים זה האור של רבנו, זה האור של יראה עילאה דעילאה,
יראה זכה וברה, יראת הרוממות במושג הכי גבוה שלה.
וכאן  המקום להזכיר, שיש איסור גמור לשתות יין  בלי
הכנה ותפלה, ויש לומר את תפלת ה'לשם יחוד' הידועה
בסגולתיה  הנפלאות וכפי שכבר בואר בשנים  קודמות,
כי לא יתכן שחכמינו יצוו עלינו להשתכר ולשכוח את ה'
חלילה. וכי אפשר לומר שיש מצווה לשכוח את ה' ח"ו?
אפילו לשניה אחת אסור להסיח את הדעת מה', וכל שכן
לא לפול לשיכרות ובלבול הדעת.
אהבת  ה' –  אחרי היראה באה האהבה, כמובא בליקוטי 
מוהר"ן. ואחרי כל האורות הללו של פורים, מקבלים אהבת
ה' נפלאה. וכל אחד יכוון וישאף וירצה לקבל את אהבת ה'
שיש לפורים לתת לו.
אלו הם רק חלק מהדברים שיש לרצות מהפורים. כי באמת
הפורים הוא יותר גבוה ממה שאפשר לבטא במלים. לכן, כל
מי שהולך להתבודדות בפורים, כמו שאנו נוהגים להרבות
בהתבודדות בפורים, כי כל הפושט יד נותנים לו, ויש
שמנצלים את זה לבקש על כל מיני ישועות

שצריכים, בגשמיות וברוחניות, וזה גם
כן טוב מאוד, אבל העיקר זה לבקש את
הפורים עצמו,  כי בפורים  עצמו כלולים
דברים גבוהים שאין לנו שום השגה בהם,
ועל ידי שמקבלים את הפורים עצמו,
זוכים ל'כל  הקופה' – לכל  מה שדברנו
ממנו ועוד הרבה הרבה דברים נפלאים.
עוד נקודה חשובה להזכיר, היא העבודה
של ריקודים ומחיאת כף בפורים. ידוע
מה שאמר רבנו, כאשר איימה גזירה קשה
של לקיחת ילדי ישראל לצבא הרוסי, אז
אמר רבינו שתכף מגיעים ימי הפורים, ואז
עם ישראל ירבו בריקודים ומחיאת כף,
ועל ידי זה ימתיקו את כל הדינים, ורבנו
רקד באותו הפורים הרבה מאוד, וכן היה,
שהתבטלו  ונדחו הגזירות אחרי  פורים.
לכן גם אנו היום, צריכים להרבות בעבודה
הזו, כפשוטו, לרקוד הרבה במחיאת כף
והרמת הרגלים לגובה, בפרט שמרגישים
באויר מה שמרגישים. ה' ירחם עלינו
מעתה.
כל הפושט יד נותנים לו:  בימי פורים יש 
הבטחה שכל תפילה מתקבלת. שהרי ישנו
כלל בפורים - שכל הפושט יד נותנים לו.
וכמו שאנו מתנהגים למטה, כך מתנהגים
עמנו למעלה. לכן, כפי שאנו איננו משיבים
אף אחד ריקם, ונותנים צדקה לכל דורש
בלי לבדוק  ולדקדק אחריו אם  עני הגון
הוא אם לאו, כך בשמים אין מדקדקים
אחרי האדם המתפלל אם ראוי הוא אם
לאו, אם הגון הוא או רשע, אלא כל הפושט
יד – בתפילה – נותנים לו מבוקשו.
מזה נבין את מעלת ימי הפורים, היכן
מצאנו יום שכולו עת רצון אחת ארוכה,
ושבו  כל התפילות מתקבלות? לכן  אין
לבזבז את היום העצום והנשגב הזה על
הוללות ושכרות, ובפרט שמצוות המשתה
מתחילה רק  ביום הפורים  ולא בערב
שלפני, אלא מיד לאחר קריאת המגילה
לאכול בזריזות וללכת מיד לישון על מנת
לקום בחצות ולעשות התבודדות ארוכה
עד הבוקר, ולבקש את כל הבקשות
האפשריות. גם  גברים וגם  נשים צריכים
לנהוג כך, חבל להפסיד הזדמנות זו,
שאצלנו מחכים לה כל השנה.
ובאמת, יש לנו שלושה ימי רצון בפורים,
והם: תענית אסתר, ושני ימי הפורים של
הפרזים והמוקפים. כי על אף שבפרזים
נוהגות עיקר הלכות הפורים בי"ד
ובמוקפים בט"ו, אולם גם אלה וגם אלה
יכולים לנצל את היום של השני לתפילה,
כי בזה אין חילוק ובשני הימים הללו
מתקיים הכלל ש"כל  הפושט יד נותנים
לו". כל מי שטעם  את טעם התפילות
הללו וראה את הישועות שזכה להן, כבר
לא יוותר על זה בשום שנה. תשאלו את
מי שניסה...
ההכנה וההנהגה: ההכנות לפורים מתחילות 
הרבה לפני פורים, ולכל הפחות מרגע זה:
בתפילות - שנזכה לאור הפורים, שנזכה
להרבות בתפילה ולפשוט יד לבקש כל
בקשותינו ובעיקר נבקש לזכות לתשובה
שלמה, שנזכה לקיים את המצוות בהידור,
שנזכה להתעורר מהשינה הרוחנית על ידי
קריאת המגילה, שנזכה לתת הרבה צדקה
ומתנות לאביונים ונרבה אהבה במשלוח
מנות איש לרעהו.  במשתה הפורים –
שנזכה לשתות יין רב, שיהיה בבחינת יין
המשמח ולא יין המשמם, שנזכה ל"זכה
- נעשה ראש" ונינצל מ"לא זכה - נעשה
רש", ושנזכה רק לשמוח ולרקוד הרבה
מאוד  ולהתעורר לתשובה מעומק  הלב
בבכיות, ונזכה שתאיר בנו יראה עילאה.

בברכת שבת שלום וחג פורים שמח
לכל בית ישראל