"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (חלק ב')  

(הרב יצחק גינזבורג שליט"א)

כתוב "בכל דרכיך דעהו",  שכל מה שאתה עושה – לא רק

המצוות שאתה מקיים, אלא גם ב"דרכיך", שהם דברי הרשות –

צריך לדעת את ה', להכיר שה' נמצא בתוך הדבר הזה. הידיעה

הזו צריכה להיות כל הזמן, תמיד לדעת את ה'.   

מה ההבדל בין חדש אב,  ש"ממעטין בשמחה",  לחדש אדר

ש"מרבין בשמחה"? כתוב שבתוך הדעת של אדם שיודע משהו, 

יכול לדעת עם אהבה או עם יראה. מבין האבות, אברהם הכי

אוהב את ה' בדעת שלו - "אברהם אוהבי". יצחק, כמו שכתוב

"פחד יצחק", הוא הכי ירא. אם כן, כאשר אני יודע את ה', אני

יכול לדעת אותו כמו שאברהם אבינו ידע אותו,  עם הרבה

אהבה – אהבה היא כמו שמחה – ויכול לדעת אותו עם הרבה

יראה. אפשר לומר: בחדש אב, עליו כתוב "ממעטין בשמחה", 

אני מקיים "בכל דרכיך דעהו" בעיקר עם הגבורה של הדעת, 

שהיא הפחד והיראה את ה' של הדעת. אני לא כל כך מרגיש

שמח, אלא יראה ופחד מה' בכל מעשי. אפשר לאכול ולהרגיש

יראת ה' באכילה. לכך קוראים לדעת את ה' עם הגבורה של

הדעת. אני יכול לישון ולאכול ולהרגיש אהבה לה', שאני יודע

אותו באוכל שלי. לכך קוראים שאני אוהב ושמח בדעת שלי.   

לפי זה, בחדש אדר אנחנו "מרבין בשמחה" בצד השמח של

הדעת את ה' בכל מה שאנחנו עושים, ואילו בחדש אב, עד

תשעה באב ועד בכלל,  אנו יודעים את ה'  בעיקר בצד

הגבורה,  וכל מה שאנחנו עושים מלווה ביראת ה', במדת

הפחד.  

ולעיקר הנקודה:  החוש של חדש אדר הוא החוש הכי שמח

שיכול להיות – חוש הצחוק. אמרנו שכאשר יש לאדם אהבה

הוא מאד שמח, אבל ממה בא חוש הצחוק? אמרנו שמדתו של

יצחק אבינו היא יראה ופחד,  אבל מה פירוש המלה יצחק? 

צחוק.  לומדים מזה שהפחד של יצחק בסוף צוחק,  ש"פחד

יצחק". בחדש אב היה פחד רגיל, ולכן לא היינו כל כך שמחים

בו בקיום "בכל דרכיך דעהו",  אבל בחדש אדר,  קורים שני

דברים:  לא רק שאנחנו שמחים עם אהבת ה'  "בכל דרכיך

דעהו", אלא שגם יראת ה' של "בכל דרכיך דעהו" בחדש אדר

צוחקת.  כלומר,  בחדש אדר – "לדעת בארץ דרכך" (אותיות

השניות אדר) – אנחנו יודעים את ה' לגמרי, בכל מה שאנחנו

עושים,  גם עם האהבה-החסד וגם הפחד של הידיעה מגיע

לשיא שלו, "עד דלא ידע", ואז גם הפחד צוחק.   

אדר שווה 205. אב שווה 3. אלה שני חדשי השמחה (יש פירוש

חסידי ל"משנכנס אב ממעטין בשמחה"  – ממעטין בכל

הדברים הבלתי רצויים שארעו בתחילת חדש אב על ידי

שמחה). כמה עולים שני החודשים יחד?  208,  יצחק.  על פי

פשט יצחק שייך ליראה ולפחד, שהם הגבורה של הדעת של

חדש אב, אבל אמרנו גם שעיקר שמו של יצחק הוא על שם

השחוק, שהפחד צוחק, וזה כבר חדש אדר. יוצא שיצחק הוא

זה שמחבר את שני החדשים יחד. בחדש אב יש יראה רגילה

בידיעת ה', בחדש אדר יש יראה מיוחדת של "פחד יצחק", ולכן

אדר-אב שוה יצחק.                                    (אדר"ח אדר ע"ב).