מתוך הספרים שזכיתי להוציא לאור, מעגלי החיים שמואל 050-6284-199 

בלא תורה אין חיים

לשאלה למה כפה עליהם הר כגיגית, ישנו פירוש נוסף, נפלא עד מאוד:

אלא אמר להם הקב'ה: לימוד תורה אינו רק דבר טוב שאם רוצים מקבלים ואם לאו לא מקבלים, אלא התורה היא החיים שאם לא עוסקים בה אי אפשר לחיות 'שם תהא קבורתכם' (הרב משה פינטו שליט'א).

רבי עקיבא ראה את לימוד התורה כאוויר לנשימה.

הגמרא (ברכות סא:) מספרת: תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא אי אתה מתיירא מפני מלכות?

אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה אלא טיפש אתה, ומה במקום חיותנו אנו מתייראים, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה.

אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה כי הוא חייך ואורך ימיך כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה.

דבר נפלא ביותר מופיע במסכת מכות (י.): תנא תלמיד שגלה רבו גולה עמו, שנאמר 'וחי' עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא (פירוש: עושים לו דבר שיהיה לו חיות). שהתורה היא החיים שלו, ובלי תורה לא יוכל לחיות, ולכן גם רבו גולה עמו שיוכל ללמדו תורה, שכן ציוותה התורה 'וחי בהם'. הפלא ופלא.

או חברותא או מיתותא

ברכות (ה:):  לרבי יוחנן היו עשרה בנים ומתו כולם, והיה מנחם אחרים בעצם בנו הקטן 'דין גרמא דעשירא ביר' (שרבי יוחנן תלה עצם קטן מבנו האחרון שמת על צווארו והיה הולך לבית האבלים, וכשהיו רואים את העצם היו מתנחמים), כוחות נפש עצומים לעמוד בניסיון ועוד ללכת לנחם אחרים.

אותו רבי יוחנן כאשר נפטר ריש לקיש שלמד איתו בחברותא יצא מדעתו עד שהוצרכו חבריו להתפלל עליו ומת.

כמו שמספרת הגמרא במסכת בבא בתרא (פד.): כאשר נפטר ריש לקיש (חברותא של רבי יוחנן) היה רבי יוחנן מצטער מאוד על מותו. שאלו מי ילך ויישב את דעתו? אמרו: ילך רבי אלעזר בן פדת, שהיה חריף מאוד בלימוד. הלך ולמד לפני רבי יוחנן.

כל הלכה שאמר רבי יוחנן אמר לו רבי אלעזר יש לי ראייה לדבריך. אמר לו: אתה לא כמו ריש לקיש, כשהייתי אומר לו הלכה לריש לקיש היה מקשה לי 24 קושיות ומתרץ 24 תירוצים ומתוך כך היתה הסוגיה מתבהרת ביותר, ואתה מביא לי ראייה, וכי איני יודע שאני צודק ?

היה רבי יוחנן קורע בגדיו והולך ובוכה 'איפה אתה ריש לקיש, איפה אתה ריש לקיש' ? עד שיצא מדעתו. ביקשו חכמים רחמים עליו ונפטר רבי יוחנן.

ושואל רבי אליהו לפיאן: איך אדם גדול בענקים כזה שעמד במיתת עשרה מבניו, נשבר במיתת ריש לקיש ?

אלא כל זמן שהיה לרבי יוחנן חברותא ברמה שלו שיכל להקשות ולתרץ וללבן את הסוגיות לעומקן, אגר כוחות נפש עצומים בהם יכול היה לעמוד בייסורים שעבר, אבל כשמת ריש לקיש ולא מצא חברותא מתאימה כבר לא יכול היה ויצא מדעתו. ועל זה נאמר או חבורתא או מיתותא.

נמצאנו למדים, שכניסה לעולמה של תורה לעומק, עוזרת לאדם לעמוד בכל צרותיו.