בס"ד                                                                                                                             י"ד     באדר     התשע"ג

                      אור – לי - בפרשה – חג פורים שמח

להלן מספר דגשים למצוות חג פורים הקדוש שיבוא עלינו לטובה ולברכה ושנזכה לקיימו באהבה ובשמחה וטוב לבב:

מעות זכר למחצית השקל - נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית

המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל(מגילה  יג):

גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו.

ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות. שיעור מחצית השקל הוא סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור,

בהתאם לכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, היינו כארבעים שקלים לנפש(בקירוב).

ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שייתן מטבע אחד זכר למחצית השקל. והמחמיר

להוסיף על סכום זה, תבוא עליו ברכה. נהגו לתת עבור כל בני ביתו גם הקטנים ונהגו לתת גם על העוברים. הסכום

צריך להינתן לצדקה לעניים והמהודר ביותר לתת לתלמידי חכמים עניים.

תענית אסתר – מנהג ישראל להתענות ביום י"ג לחודש אדר וצום זה נקרא - "תענית אסתר" והשנה זה יוצא יום שבת

לכן הוקדם הצום לי"א באדר - היינו יום חמישי הקרוב. ולענ"ד, בגלל שהשנה ליל פורים(פרוזים) יוצא מוצאי שבת

(י"ד באדר) עדיף להקדים את נתינת זכר מחצית השקל כנ"ל לאחר מנחה של צום התענית אסתר וע"י כך גם ירוויח

מה שאמרו חז"ל אגרא דתעניתא-צדקתא(ברכות ו:).

והנה לכם סגולה ידועה ובדוקה ליום נשגב זה: לקרוא מזמור כ"ב בתהילים: למנצח, על~איילת השחר - ולאחר מכן

לבקש בקשה ובס"ד השם יתברך ישמע תפילת כל פה.

משלוח מנות - נאמר במגילת אסתר לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו". ובגמרא במסכת

מגילה אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל

ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וגם הנשים

חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות. וטעם המצווה הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע

לו בזה את רגשי אהבתו אליו, וע"י כן נוטע גם בליבו אהבה אליו.

מתנות לאביונים - שתי מתנות לשני בני אדם(כי מיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים"

שתים). ומצוות מתנות לאביונים, אינה דווקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות

ממנו צרכי סעודת פורים. ירא שמים ייתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. הנה

מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה(חצי שקל) ועל כל פנים, נכון שלא יפחות מסכום

שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים(עלות של מנת פלאפל + שתיה). וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח.

מקרא מגילה - כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותהּ בלילה ולשוב ולקרותהּ ביום,

שנאמר: אלקי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. ואין חילוק בין האנשים לנשים לענין חיוב שמיעת קריאת

המגילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין האנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי ואסתר, ועוד

שהנס נעשה ע"י אישה היא אסתר. ומחנכים את הקטנים שהגיעו לגיל חינוך לשמוע מקרא מגילה.

משתה - נאמר במגילת אסתר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ואין שמחה אלא בבשר(בהמה) ויין. ומכל מקום,

אם אינו יכול לאכול בשר בהמה כגון שהדבר מזיק לבריאותו – יאכל בשר עוף. מצוה מדברי קבלה לאכול סעודה נאה

ביום פורים. נאמר בגמרא מסכת מגילה: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

                          ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר – פורים שמח!.

(לוקט מדבריו של פוסק הדור מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ה' יתברך יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, אכי"ר).  

רצ"ב, ג' קבצים בעניין פורים.                            

             פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

ע" שמחת פורים בהמחאת כף ורקודין, ע"י זה ממשיכין בחינת קבלת התורה בנגלה ונסתר, שהיא בחינת הארה

הנפלאה של מרדכי ואסתר, וזוכין לקיים מצות ספירת העומר כראוי, ומכניעין קליפות המן עמלק יימח שמם,

ונתבטל הגאווה והעבודה הזרה והכפירות, ונמשך אמונה גדולה וחכמה דקדושה, וחיים ואריכות ימים, וממתיקין

את כל הדינים, ונתבטלין כל הגזרות מישראל(סימן מועדי - ה' - פורים, אות א).

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה