במנחות כט,ב:"אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני". ולא מובן מהו "חזור לאחוריך" לאן זה אחורה?-וניראה שזה יתפרש ע"י הנאמר בשבת פט,א:"א"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות" וכו' וזה מופיע סמוך לסיפור שהמלאכים דרשו את התורה ומשה פחד "שמא ישרפוני בהבל שבפיהם" (פח,ב) ויכל לענות למלאכים ע"י "אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה" ולכן מעמדו שם קשור בלקיחת התורה, ומימלא כאשר רוצה לראות משהו שאינו שייך למתן תורה ישירות עליו לחזור לאחוריו ממקומו המיוחד שם שקשור ישירות בתורה. ואולי ע"פ ההמשך שראה את ר"ע אפשר שר"ע נחשב לפניו בחשיבותו כמו שמשה אומר, ולכן האמירה "חזור לאחוריך" כעין כדי לראות שלפניך ניצב כביכול ר"ע או לחזור אחורה מדרגתך כנותן התורה עד שתקבל עליך להיות השליח (שמעצם רצונו לראות את ר"ע יש בזה רצון שלא לקחת התורה, ולכן תוריד דרגתך עד שתתרצה) ומה שנאמר אח"כ שוב לחזור זה לחזור לאן שהיה קודם שזהו דורו של ר"ע או שבקשר לר"ע יהיה לך להוריד מדרגתך, שכשתעמוד לפניו יהיה זה פיחות בדרגתך (שהוא מעליך). ומה שלכאורה תמוה שהתורה היתה מוכנה תתקעד שנים לפני הבריאה אז מהו שצריך לקשור כתרים?- אפשר שפרושו שבא להראות את חשיבותו של ר"ע ולכן בכוונה קשר אז את הכתרים או שזה קשור לתושב"ע, שכך למדים מהתגים, ולכן זה לא קשור לשמים ומימלא הקשירה של התגים זה דווקא בזמן שעומד לרדת לעולם, וזהו שאומר למשה שצריך שיעזרו (שבת פט,א) שהכוונה שזה קשור לעולם שבו למדים תושב"ע ולכן צריך כביכול שמשה יקשר לעולם. ומה שמשה נירגע כשר"ע אמר שזה הלכה למשה מסיני, זה משום שמשה לא הבין ולכן חשב שזה תורה אחרת שלא במדרגתו ולכן אינו ראוי להוריד את התורה, ונירגע שר"ע אמר שזהו תורה שניתנה למשה שבעצם הכל כלול מתורתו של משה ולכן זה הרגיעו שהוא ראוי להוריד התורה. והנה מה ההבדל בין משה ור"ע?- ניראה שהם שני הפכים: משה מיוחס לשבט לוי שהיו עוסקים בתורה גם במצרים, ומשה דרש שהכל יהיה אצלם בעולם בהקשר של מעל הטבע (ראה מרן גדול הדור הגר"ש גורן זצוק"ל ב"תורת המקרא" "וארא") ושבר את הלוחות בשביל בנ"י (בשל שחטאו-שלא תעמוד נגדם מדת הדין חזקה), לעומתו ר"ע מת בשביל התורה (היפך משה ששבר התורה בשביל חיי בנ"י) וכן בקשר לא"י (שבחו"ל לא גזרו שלא ללמוד, ובפרט שהגזרות קשורות כתוצאה ממרד בר כוכבא) ור"ע הוא שראה בבר כוכבא משיח- כך שהוא קשור לגאולה שקשורה לא"י ולמסירות נפש של בנ"י (צרות בזמן המשיח) שלא כמשה שלא ניכנס לארץ כדי שלא תבוא הגאולה. ומשה שמלוי קשור למכירת יוסף שלוי יעץ למכרו, לעומתו ר"ע מעשרת הרוגי מלכות שמתו ככפרה על מכירת יוסף, ולכן נאמר למשה "שתוק כך עלה במחשבה לפני" מעין הנאמר על 10 הרוגי מלכות "יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו" (מדרש אלה אזכרה) שזהו דרגתו של ר"ע. שמשה חשב שר"ע ראוי להביא את התורה כי ראה שדורש מהכתרים שזה מראה את עומק הבנתו ועמקו בתורה שכעין משנה את התורה, שלא לומד את פשטה אלא כעומקה המוסתר, וזהו שמשה לא הבין כי זה כחדש אבל בעצם זה מיוסד בעומק הישן, שזה ההרגעה של משה של הלל"מ שהכל כלול בתורה, גם ההדגשות החדשות נימצאות בתורה. ומשה חשב שר"ע צריך לתת את התורה שהוא לפניו בחשיבותו, כיון שמתעמק ובכך מתקן את העולם, שזהו יעודו הסופי של העולם-תיקון אצל המשיח. וזה ההבדל בין משה שלא קידש שם שמים במי מריבה לעומת משה שקידש שם שמים במיתתו, שעיניינו הוא קידוש השם, כמו אצל המשיח שאז כל העולם יבוא להשתחוות לבית ה'. ולכן בשניהם נאמר שתוק (שר"ע יתן התורה ושסורקים בשרו) כי שניהם קשורים- שדרגתו קשורה בקידוש השם, וכן בשניהם אין זה דרגת משה (שלכן משה הוא שנותן התורה ולא ר"ע). שמשה עיקרו הנהגת קדושה בעולם (ולכן הקדים ראשים לזקנים בפרשת "ניצבים"), שיהיה נהוג הקדושה בעולם ולכן ראוי להוריד התורה בתחילה כהנהגה לעולם, שעד אז העולם היה בלי הנהגת תורה ולכן לא היה בו כח לעמוד עד מתן תורה, ואילו ר"ע זה עומק הלימוד שמעלה את העולם יחד עם מסירות נפש. ולכן עניינו של משה זה מלמעלה למטה- משמים להוריד הנהגה לארץ ולכן זהו מתן תורה שיורדת לארץ. ואילו ר"ע זה מלמטה למעלה שמעלה לה' ולכן מת על קידוש השם. להבדיל ממשה שזה הנהגת קדושה שלכן נישאר בבריאותו עד יומו האחרון כראוי מקדושתו, אצל ר"ע זה מיתה שזה ההפך מחיים בעולם- שזה שינוי גמור וחידוש בעולם משהיה קודם. ואולי לכן מיד נאמר (במנחות) "אמר רבא שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין" וכו' שזה התגים שנאמר אצל משה ור"ע (רש"י) אולי זהו רמז כמו כלי זיין- נשק- שמעלת הלימוד של ר"ע קשורה למסירות נפש.