הבטחה לעשירות !!!!
נכתב על ידי DL2000, 14/2/2013
בס"ד
פרנסה בג' בשלח
הבטחה ראשונה
הבטחה של בורא עולם
הבטחה של בורא עולם
הכתבה הזו מדברת אל כל אלו שתוספת של אלף ש״ח בחודש לא יזיקו להם, וכשהם חושבים על הדירות שהם יקנו לילדים הם צוחקים מרוב שזה מופרך.
יהודים יקרים, יש כאן בשורה מרעישה ומפתיעה, מדהימה בפשטותה הגאונית ובאמיתותה, בשורה עבור כל אלו שעובדים קשה על כסף, ועדיין שורדים בקושי.
הגיע הזמן, לפני שאנחנו עובדים ועובדים ועובדים, לברר מה הקריטריונים. למי בורא העולם מחלק מאוצרות הפרנסה שלו?
האם יש מתכון לפרנסה בטוחה ומוצלחת?
איך אחד כמוני יצליח לחסוך, לחתן, להאכיל את בני ביתי ברווח ובכבוד, ועוד שישאר עודף? האם הקב״ה גילה בתורה מתי הוא מזכה אדם בממון?
למרבה ההפתעה, מתברר שכן! לא רק שיש מתכון, ישנן הבטחות! הקב״ה מבטיח.
לא המלצות, לא כיוונים – אלא הבטחות של ממש לעושר ולפרנסה טובה. לא רמז, הבטחות אלוקיות. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו גילה לכל באי עולם מהם הקריטריונים ואיך אפשר לקבל ממון.
“מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו״ – זוהי המילה של התורה. גם אתם יכולים לזכות בקלות ל״מובטח״ הזה.
כמעט על שום דבר בחיים אי אפשר להגיד “מובטח״. המשכורת יכולה להעלם כמו שבאה, הבריאות תלויה בשערה, בשביל כבוד ונחת צריכים רחמים גדולים. אפילו האדמה היציבה שלרגלנו והחיים בעצמם – לא מובטחים לנו. לכמה אנשים השתנו החיים משניה לשניה? מה “בטוח״, מי “בטוח״?
והנה פתאום הקב״ה בכבודו ובעצמו מבטיח. והוא היחיד שיכול באמת ולתמיד לקיים הבטחות. פתאום מגיע אלינו “מובטח״ מן התורה ושואל אותנו: למה תהרגו את עצמכם על פרנסה, לא חבל עליכם? למה אתם משקיעים בכל הדברים הלא מובטחים? לא עדיף פעם אחת לנסות את מה שממש מובטח?
שתי הבטחות. שתיהן בעניני פרנסה, שתיהן לפניכן כאן. חובה לדעת, כדי לא לעבוד לחינם.
מובטח
ההבטחה הראשונה לא בשמים ולא מעבר לים. לא מספרים נידחים וגם לא מספרי קבלה מעבר להבנתנו. היא רשומה בספר ההלכה הבסיסי ביותר, שכל היהדות מושתתת עליו:“השולחן ערוך״. הבה נפתח בסימן הראשון: אורח חיים סימן א׳. הנה לפניכם פסק מפורש, הלכה למעשה, ״טוב* לומר פרשת המן״. ועל כך כתב המשנה ברורה בס״ק י״ג: “בירושלמי דברכות איתא: כל האומר פרשת המן - מובטח לו שלא יתמעטו* מזונותיו״. שימו לב, לא כתוב “אולי יתעשר״ לא “זמן שמסוגל״ לא ״מסתבר ש״... אלא חד וחלק: “מובטח!״
תאר לעצמך שאתה מגיע לצדיק הדור שדבריו נשמעים בשמים, והוא בצעד חריג קם ממקומו, אוסף סביבו את כל הניצבים בחדר ובפרוזדור - ומכריז בקול גדול: “כעת הזאת אני מבטיח בנוכחות כולכם כי האדם הזה הניצב לפני יזכה לפרנסה טובה, ולא יתמעטו מזונותיו כל ימיו!״. ללא ספק היית חוזר הביתה נסער ונרגש, ההורים והדודים היו מרימים טלפון לשמוע מה בדיוק ארע לך, וכולם היו מתעניינים איך תופחת משכורתך החודשית.
עכשו לא הצדיק הוא המבטיח, אלא בורא עולם בכבודו ובעצמו בתורה שבעל פה שלו הבטיח! הבטיח! והעדים הם שמים וארץ וכל צבאם. חמשת אלפים שנות עולם עדות להבטחה הזאת. הקב״ה רשם זאת במילים ברורות, ושבעה מליארד בני אדם שחיים בעולם כרגע יכולים להיות העדים: “כל האומר פרשת המן - מובטח לו שלא יתמעטו* מזונותיו״.
הזמן המסוגל
השבוע, ביום שלישי, מגיע הזמן שמסוגל במיוחד לפרשת המן. כי בדיוק השבוע, פרשת “בשלח״ קוראים בתורה על ענין ירידת המן. וכאשר קוראים בתורה על ענין מסויים – יורד לעולם שפע באותו ענין. ירידת המן - עניינה שפע – וכעת השפע יכול לרדת גם לבית שלכם.
יום שלישי, ז׳ שבט, יהיה היום הגדול. כל שנה, ביום שלישי בפרשת ‘בשלח׳ מתפרסמות בעיתון מודעות גדולות ובהן פרשת המן, בתי הכנסיות מלאים בדפים טעונים גניזה “נכון לומר היום את פרשת המן לפרנסה בכבוד״, הילדות מהגן חוזרות עם יצירה ובמרכזה “פרשת המן״, הסבתות בכותל לוחשות ביום שלישי של בשלח “פרשת המן״, המורות בהפסקה, האברכים בחזור מהכולל, ביום שלישי כולם אומרים פרשת המן, ומדוע?
המקור לכך הגיע מפיו של הרה״ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי״ע. הקשר היסודי בין ענין ירידת המן לבין פרנסה כבר מצוי בשולחן ערוך ובגמרא ירושלמי, אך את החידוד: החודש , השבוע והיום - קיבלנו מרבי מנחם מנדל מרימנוב זי״ע. הוא, שידע איך להוריד שפע מעם הבורא לדור כולו - שם את האצבע על חודש אחד, על שבוע אחד, על יום אחד. יום שלישי של פרשת בשלח. ואמר: הנה. כאן. זה היום היפה ביותר לקיום דברי השולחן ערוך. אם בכל הזמנים מובטח להצליח בעניני הפרנסה לקוראים פרשת ירידת המן – השבוע ביום שלישי – על אחת כמה וכמה.
להרה״ק מרימנוב היו ידועים סודות גבוהים בענין פרנסה, ועל מנת שבתקופתו ירד שפע לכל אנשי הדור - הוא היה מקפיד יום יום להזכיר בשיחותיו את פרשת המן, במשך עשרים ושתיים שנה - הזכיר הצדיק את פרשת המן. די היה באיזכור שלו כדי שכל הדור יזכה בשפע! והוא זה שקבע לדורות גם בשבילנו מתי הוא היום המסוגל לזכות לפרנסה בכבוד. ואלו מילותיו: “סגולה לפרנסה לקרא פרשת המן שניים מקרא ואחד תרגום ביום שלישי פרשת בשלח״.
הנה מגיע היום הגדול, יום שלישי פרשת בשלח, וכל מי שרוצה לזכות ב״מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו״ צריך להיות נכון ליום הזה. עדיף פעם אחת לעשות השתדלות מיוחדת, במקום עשרת אלפי השתדלויות אחרות לאורך כל השנה.
הבטחה שניה
מרוב שאנחנו טרודים בעבודה, אנחנו לא שמים לב להבטחה השניה. הבטחה פשוטה ברורה ומפורשת בתורה, גלויה לעין שמש, וידועה לכל. במסכת תענית ט׳ מסופר: (הציטוט לא בלשון המדוייקת, שלא יהיה טעון גניזה)
בנו של ריש לקיש שאל את רבי יוחנן: מה פרוש הפסוק “ עשר תעשר׳״?
ענה רבי יוחנן: עשר בשביל שתתעשר״.
שאלו הילד: מנין לך זאת?
השיב: לך, תנסה בעצמך.
הקשה הנער: וכי מותר לנסות את השם?
ענה לו רבי יוחנן : בכל הדברים אסור, חוץ מדבר זה, שנא׳ במלאכי: “בחנוני נא בזאת אמר ד׳ צבקות... והריקותי לכם ברכ-ה בלי די״..
“בחנוני נא״ הקב״ה אומר לנו: ערכו לי בבקשה מבחן, ותראו שהמבחן מצליח!! מהו המבחן? עשר – בשביל שתתעש-ר. תן צדקה, כדי שתהיה עשיר. תן צדקה ולעולם לא תתחרט על כך. תן צדקה, ותראה איך כנגד נשפכת ברכה הביתה שלך שוב ושוב ושוב.
יש פעמים בחיים שהכל חשוך, ומתוך החושך עלינו להתחזק באמונה. יש מקומות שאנחנו רואים צדיק ורע לו, ואנחנו יודעים שיום אחד נבין יותר טוב הכל, אבל כאן – הכל גלוי לעינינו: בחנוני נא בזאת. אין דבר כזה שהמבחן לא יצליח. הקב״ה הבטיח, הקב״ה הוא היחיד שיכול תמיד להבטיח – וגם לקיים. ההבטחה הזו ‘עובדת׳ מאז שניתנה תורה. כל מי שמעשר – שנותן צדקה – מתעשר.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
