פורים של כרכין המוקפין חומה ניקבעים ע"פ חומה מימות יהושע בן נון, ומדוע זה מימי יהושע ולא מימי אחשורוש שאצלו היה ההבדל של חומת שושן?- בירושלמי (מגילה א,א): "כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר.  ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון" בפשטות הטעם הוא בשביל כבוד א"י, ומו"ר הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א הסביר את הירושלמי שכיון שכל חומות א"י נהרסו אז אם היו קובעים ע"פ זמן אחשורוש זה היה מזכיר את חורבן א"י כיון שבשום עיר לא היה מקום מוקף חומה, לכן קבעו ע"פ זמן יהושע בשביל כבוד א"י. וניראה אולי להוסיף ולומר שארץ ישראל היא הסיבה שסובבה את פורים, שמכל מעשה פורים ניגרם שאסתר תלד את דריוש שבזמנו בנו את המקדש (עזרא ד,כד). לכן גם בסיפור פורים היה סיום שלטון מלכותו של נבוכדנצר, ע"י הריגת ושתי שהיתה הצאצא שלו "ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה'" (מגילה י,ב) שזה כסיום לחורבן שעשה נבוכדנצר ע"י עונש לנבוכדנצר. וכן סיפור המגילה פותח במשתה שעשה אחשורוש שנעשה בגלל שחישב שבנ"י לא יגאלו יותר, וגם הוציאו בו את כלי המקדש (מגילה יא,ב) כך שכל הבסיס מתחיל מקשר לחורבן המקדש ואי הגאולה לא"י, רק שמצד האמת זה היה ירידה לצורך עליה, שמתוך זה יגרם שבנ"י יעלו בחשיבותם ודריוש שיצא מזה בזמנו יבנו את המקדש.  ואולי לפי זה יובן מה הקשר בין משתה אחשורוש לצלם נבוכדנצר, שנאמר במגילה (יב,א) "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם אמרו אתם, אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו? אמרו לו: אמור אתה, אמר להם מפני שהשתחוו לצלם" וכו'. רשב"י לא דוחה את תשובת תלמידיו אלא אומר להם שזה לא מספיק, ומצד שני תשובתו של רשב"י אינה מספקת שהרי מדוע רק עכשיו זה בא לידי ביטוי אחרי כ"ך הרבה שנים?- לכן ניראה שרשב"י מוסיף לדברי תלמידיו, שהעונש הוא על ההשתחוות לצלם אולם עכשיו כשהשתתפו במשתה ועלתה מידת הדין אז גילגלו גם על החטא של ההשתחוות ולכן העונש חל על כל העולם אז. ומדוע המשתה הזכיר את הצלם?- אלא שהצלם הוא של נבוכדנצר שהחריב את המקדש וחייב את כל העולם שכבש להשתחוות, והמשתה הוא על החורבן והגלות, שחגג שלא יגאלו, ולכן זה הזכיר את זה, (והתחייבו הרג כמו הגלות שהיא סוג של מוות) ואז בא לתקן את כל העניין הזה. וזהו שקבעו בט"ו במוקפין מימי יהושע בשל שממת הארץ כיון שכל העיקר של מעשה פורים הוא על הגלות ולכן קישרו זאת לא"י בשביל כבודה שזה השורש של כל מעשה פורים ולכן יש לתת לו ביטוי. ובמעשה ההרג בפורים הרגו עמלקים (ראה ב"מועדי ישראל" של מרן גדול הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א) שעל העמלקים יש חיוב על שהחריבו את ירושלים (פסיקתא דרב כהנא פיסקא ג') כך שגם ההרג קשור לירושלים ולכן יש עניין עמוק בחומה מימי יהושע בשל ירושלים שקשור למלחמה ביום הנוסף, שביקשו עוד יום כדי להשמיד את העמלקים שנותרו בשושן.. וגם שני האנשים הראשיים, מרדכי והמן קשורים למעלת א"י, ששיאה זה במלכות (ולכן הצטוו להמליך מלך מהכניסה לארץ..) ועל שניהם חז"ל מתלוננים על שלא גרמו שלא יהיו בעולם, בהמן זה על שאול ובמרדכי זה על דוד (מגילה יג,א) ושאול ודוד היו מלכים, כך שזה כרמז על מעלת א"י, שהצרות באו על שלא מלכו כראוי המלכים של א"י, ומימלא גם הישועה קשורה לזה, כך שקשורה לא"י בכלל ולירושלים בפרט (כבירת המלכות) שזהו מעלת מוקפים חומה, ולכן לכבוד א"י ומלכותה קבעו ע"פ החומות שלה כירושלים הבירה. והנה בזמן פורים קיבלו היהודים שוב את התורה מרצון (שבת פח,א) ועל עזרא (שעלה מבבל) נאמר שהיה ראוי להביא את התורה כמשה (סנהדרין כא,ב) כך שזה כעין העתק של נתינת תורה, שכנגד הר סיני זה פורים וכנגד הורדת התורה זה עזרא, כך שזה כמו המשך, וזהו כדברנו שפורים נועד להתחיל העליה לא"י. ועל עליית עזרא נאמר "כדתניא "עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית". עד יעבור עמך ה'- זו ביאה ראשונה. עד יעבור עם זו קנית- זו ביאה שנייה. מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא" (ברכות ד,א) כך שעזרא הוא כעין יהושע, שיש בניהם קשר, ומימלא בפורים שזה היסוד לעזרא הוא קשור עם יהושע ולכן תיקנו מוקפות חומה מימי יהושע. ולכתחילה היה בית שני אמור להיות הגאולה האחרונה (ראה בדברי מרן שר התורה הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א ב"מועדי ישראל" על סוכות) ניראה שלכן פורים לא יתבטל לעולם (מדרש משלי ט,ב. רמב"ם הלכות מגילה ב,יח) כיון שהוא מכוון גם לעתיד לבא, כחלק מהראוי שהיה צריך להיות הגאולה בעזרא.