ניראה ע"פ דבריו שהמדרש מרמז על הקשר בניהם, להמשיך ולומר שע"פ המדרש יש רמז מהו הקשר בניהם. שהנה על יום כיפור נאמר "שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני, ממאי? אמר רמי בר חמא השטן בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי, תלת מאה ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני" (יומא כ,א) כך שיש ביוה"כ משהו שהוא כמו מעל העולם הזה שהשטן שולט בו, ולכן אפשר שהוא הטעם שלדעת ר"א לא יתבטל לעתיד כשאר המועדים, משום שהוא כמו לעתיד לבא שהשטן לא ישלוט. ניראה שבדומה לכך גם פורים שלא יתבטל בעתיד זה משום עניין זה, שלשטן יש בו פחות כח, ולכן מצווה להשתכר ולא חוששים מיצה"ר שיתפסהו כיון שיש בפורים כח נגדו. ומדוע?- הנה ביום כיפורים יש עניין של תיקון ושלמות הקדושה, שכשהתורה ניתנה היו בדרגת מלאכים עד שחטאו בעגל (ע"ז ה,א) ולכן היו כעניין דרגת לעתיד לבא כמלאכים, ונפלו. ולכן בחגים באים לירושלים כעין להתקשר לסיני (שהמקדש כעין המשך השראת השכינה מסיני) [ולכן בתורה (שמות לד) מוזכרים החגים לאחר העגל, קודם הורדת הלוחות השניים] ולעתיד יתבטלו כיון שהעולם יהיה מתוקן ואין עוד צורך בזה. אבל יום הכיפורים ימשך (לר"א) כיון שביום כיפורים יש עניין של תיקון העגל, כמו שאמרו חז"ל "ירד בעשור והיו ישראל שרוים בתפלה ותענית, ובו ביום נאמר לו למשה  'סלחתי כדברך, וקבעו הקב"ה יום סליחה ומחילה לדורות, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם" (תנחומא "כי תשא" לא). מימלא כיון שהוא בא עם תיקון לעגל (שנאמר בו סליחה) לכן הוא כעין קשור לעתיד, ללא העגל. והנה גם בפורים נאמר "קיימו וקיבלו היהודים" (אסתר ט, כז) ודרשו בגמ' (שבת פח,א) "ויתיצבו בתחתית ההר" א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר'. שניראה שהעגל נעשה כיון שבמעמד מתן תורה היה כעין פגם שאינו שלם, בזה שחוייבו, כמו שאמר ראב"י שזה גורע מכח סמכות התורה, ולכן אולי מזה נפתח התפתח לעגל. ובימי פורים קיבלו עליהם מרצון והיה זה כעין השלמת כח התורה, ולכן זה כעין תיקון לעגל. (ואולי זהו השורש לכחו של עזרא שראוי היה שהתורה תינתן על ידו (סנהדרין כא,ב), כעין מכח עליה לארץ אחרי קבלה של התורה בימי הפורים [שהיו הרבה לפניו]). ולכן בשניהם יש דרגה כמו שמעל העולם הזה ולכן שייכים גם לעתיד, ולכן דרגתם אחת. וניראה שהעגל בא בעקבות שאהרן חשש שיהרגוהו ולא תהא להם כפרה (בנהדרין ז,א) וזה בעקבות שראה שרצחו את חור, כך שהעגל קשור במהותו לפרוד בבנ"י. ולכן ביוה"כ יש התנתקות מהגשמי (אוכל וכדו') שהגשמי הוא המפריד בין האנשים אבל הנשמות של בנ"י קשורות יחד, ולכן מורידים את הגשמי להיות בחיבור אחד כולם (ואולי לכן בין אדם לחברו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו, כיון שבין אדם לחברו זהו שורש הכפרה שלו, ולכן אינו מכפר בפגיעה בזה עד שמתקנים את הפגיעה בחברו) ובפורים עושים זאת ע"י מאכל ומשתה בשמחה של הצלת כל בנ"י, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, שבזה מאחדים את כל בנ"י יחד בגלוי (ולא בניסתר כמו בפסח שזה אכילה של מנויים, שזה איחוד אבל ניסתר, שלא כפורים שזה בגלוי ובמודע ולכן מאחד ממש). ולכן שניהם מאותו שורש רק שזה בדגש על הנשמה כיון שבא אחרי העגל שחטאו מהגשמי, ופורים כתיקון של מלפני העגל (מתן תורה בשלמות) ולכן עם הגשמי אבל בעלייתו לקדושה.