"ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו" (כז,א) 'ת"ר קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין... מנה"מ?- אמר רב הונא אמר קרא "המזבח" כל מקום שנאמר המזבח לעכב' (זבחים סב,א). והנה מצאנו בעוד פריט קודש שיש בו דין של ריבוע 'תנא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני' (מנחות לה,א) וזה מעכב, והנה הדין הזה בתפילין הוא הלל"מ, ואצלנו נאמר בסוף הפרשיה "כאשר הראה אתך בהר" (כז,ח) כך שניראה שיש קשר בין שניהם, שהמזבח הוא כמו תפילין של כלל ישראל. וישנם שני מזבחות, המזבח הפנימי ומזבח החיצון, כעין שני תפילין, שבשל יד יש דין של הסתרה (בשרוול) ולכן הוא כנגד מזבח הזהב (פנימי) ואילו בשל ראש הוא נראה לכולם ולכן כנגד מזבח החיצון שרואים כולם, ולכן "וצפית אתו נחשת"-לכפר על עזות מצח' (רש"י כז,ב) שלדברנו מובן שיש בו עניין של ראש במזבח החיצון, כעין התפילין, ולכן מכפר על עזות מצח. ולפי זה אפשר גם לומר "ועשית קרנותיו על ארבע פנותיו ממנו תהיין קרנותיו" (כז,ב) שיש לו 4 קרנות בולטות, כנגד 4 פרשיות שיש בתפילין. וקומתו הוא 3 אמות כנגד שם ה' היוצא בתפילין, שהוא השם "שד-י" שהוא בעל 3 אותיות. והנה יש מחלוקת בתנאים 'דתניא "ושלש אמות קומתו" דברים ככתבן דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים מארכו אף כאן פי שנים כארכו.. ומה ת"ל "ושלש אמות קומתו"? משפת הסובב ולמעלה' (זבחים נט,ב-ס,א) ע"פ רב יהודה מובן 3 אמות, אולם מה העניין לפי רבי יוסישל 3 אמות מהסובב?- אלא שהשם "שד-י" הוא השם בקשור לדרך הטבע (ראה בדברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א בתורת המקרא "וארא") ובפרט קשור לבריאה כמו שדרשו חז"ל 'והיינו דאמר ר"ל מאי דכתיב "אני א-ל שד-י"?- אני הוא שאמרתי לעולם די' (חגיגה יב,א) הרי ששם זה קשור בבריאה ובפרט בעיצובה הסופי, ולכן 3 אמות הוא מה'סובב' כרמז לכך שה' פעל לבריאת העולם (סובב את הדברים כך שהבריאה תראה כמו שהיא) ולכן יוצא שסה"כ הגובה של המזבח הוא 10 אמות, כרמז לעשרת המאמרות בהם ניברא העולם. והנה רבי יהודה ורבי יוסי חלקו על מה להכיל את הגזרה שווה, שלר' יוסי זה בגובה ולר' יהודה זה באורך (זבחים נט,ב) 'דתניא "חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב" דברים ככתבן דברי רבי יוסי, רבי יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד' ניראה שזה משורש המחלוקת כמו בתפילין, שלרש"י סדר הפרשיות כסדרן בתורה ור"ת מדייק מהברייתא מהאמצע שנים לצד זה ושנים לצד זה שהסדר הוא אחר (מנחות לד,ב) וזה מחלוקת קדומה ביותר, ניראה ששניהם אמת, ושורש מחלוקתם מאותו שורש מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי במזבח, שלרבי יהודה מודדים מהאמצע  וכך בברייתא מתייחסים מהאמצע לר"ת, ולרבי יוסי זה ככתבם כמו של רש"י שזה כניכתב בתורה. וזה מחלוקת על אורך המזבח כמו שחלקו בתפילין של ראש (אמנם אותו דין יש גם בשל יד, אבל בגמ' זה מופיע על של ראש, שנאמר שמאל וימין של המניח, ואילו בשל יד זה למטה ולמעלה) ובמחלוקת ר' יהודה ור' יוסי הלכה רבי יוסי, כך גם בתפילין התקבלה ההלכה שהלכה כרש"י (אם כי יש חשיבות לתפילין של ר"ת, ולכן יש המהדרין להניחו. ולדברנו י"ל שאמנם בשורש המחלוקת בדימוי למזבח הלכה כרבי יוסי, אולם בכ"ז הם לא חלקו בתפילין ולכן יש מקום לעשות כר"ת) ונאמר "נבוב לחות תעשה אתו" (כז,ח) ופרש"י 'כתרגומו חליל לוחין-לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע' וזה דומה לתפילין שיש באמצע חלל להכניס את הפרשיות. ועל המזבח מקריבים בהמות שזורקים את דמם ונישרפים במזבח, וכך בתפילין הם עשויות עור, וכמו קרבנות מבהמות טהורות כך גם בתפילין רק מטהור (שבת כח,ב) והצבע השחור זה הלכה למשה מסיני אולם אולי רומז על דם הקרבנות, שדם משחיר, ובמזבח (בקרבנות) אנו מקרבים בין שמים לארץ כךם גם בתפילין אנו מדמים לה' שמניח תפילין וכך כמו מחברים שמים וארץ, וקרבנות לא מקריבים בלילה וגם תפילין לא מניחים בלילה. וכל זאת רומז ל-'א"ר חב"א אמר ר"י: כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן' וכו' (ברכות טו,א) הרי שיש קשר בתפילין לקשר למזבח.