בס'ד

רופא תושב בעלז נכנס אל הצדיק רבי יששכר-בער וטענה בפיו: "לחולים עשירים הרבי מייעץ לנסוע ללבוב, בירת המחוז, או לווינה הרחוקה, ואילו את העניים הוא מפנה אל הרופא המקומי. וכי אני רופא לעניים בלבד?! למה הרופאים מלבוב ומווינה צריכים להרוויח מהחולים העשירים?!".

השיבו הצדיק: "כשאדם חולה במחלה, קובעים בשמים כמה כסף יבזבז לצורך רפואתו. לעני קובעים סכום פעוט, והוא מוציאו אצלך. לעשיר קובעים סכום גדול, ואם יקבל ממך טיפול, ייאלץ לחלות ימים ושנים, עד שיוציא את הסכום הזה. אני מרחם עליו, משגרו לווינה הרחוקה, העשיר מוציא כסף רב על הוצאות הדרך ועל הרופאים היקרים, וכך הוא מבריא במהירות"..