בס"ד

  כוחן של מילים
מסופר ה : "חפץ חיים" זיע"א, יצא 
פעם יחד עם רב אחד למסע לדבר 
מצווה. בדרכם סרו לפונדק כדי 
לסעוד את לבם. בעלת הפונדק 
זיהתה מיד את שני האישים, 
הושיבה אותם ליד שולחן מיוחד 
ודאגה שישרתו אותם כראוי. 
כאשר סיימו את הסעודה, ניגשה 
אליהם ושאלה: "איך מצא חן 
בעיניכם האוכל שלי?" "טוב מאד , "
השיב ה"חפץ חיים". "ומה אתם 
אומרים?" פנתה אל הרב השני "די 
טוב, ענה, אך היה מלוח מדי". 
שמעה זאת האשה ומיד פנתה 
לעבר המטבח. 'ה חפץ חיים' החוויר 
והיה נסער מאד. "אינני יכול 
להאמין! כל ימי נמנעתי מלדבר 
ומלשמוע לשון הרע, מה קרה עתה 
ששמעתי דיבורי לשון הרע? אם 
הייתי יודע זאת מראש, לא הייתי 
יוצא לדרך". בראות הרב את 
תגובת ה'חפץ חיים', נבהל, מה היה 
נורא כל כך בדברי? אמרתי 
שהאוכל היה טוב, ורק הוספתי שמן 
הראוי היה להפחית מעט מלח!" 
"אינך יודע להעריך כראוי את כוחן 
של מילים", השיב ה'חפץ חיים' 
בקול בוכים. "יתכן והטבחית הינה 
אלמנה עניה הזקוקה לעבודתה. 
בגלל דבריך, בעלת הבית תאשים 
אותה שהאוכל היה מלוח. כדי להגן 
על עצמה, תכחיש האלמנה העניה 
את דבריה ותאמר שהיא לא שמה 
מלח, ואפילו טעמה את המאכלים 
לפני שהגישה אותם"."ואז", המשיך 
'ה חפץ חיים' ואמר, "בעלת הבית 
תאשים אותה בשקר ותאמר לה: 
"האם הנך חושבת שהרבנים 
שקרנים?! את היא זו ששיקרת!" הן 
תתווכחנה, ובעלת הבית תתרגז עד 
כדי כך שהיא תפטר את המבשלת 
המסכנה, והיא תשאר מחוסרת 
עבודה"."ראה נא לכמה עבירות 
גרמת" הוסיף ה'חפץ חיים : ' דיברת 
לשון הרע, גרמת לבעלת הבית ולי 
לשמוע לשון הרע, גרמת לבעלת 
הבית לחזור על דברי הלשון הרע 
בפני המבשלת, זהו כבר חטא של 
רכילות, גרמת שהטבחית תשקר, 

בגללך ציערה בעלת הבית אלמנה 
וגרמת לריב בין אנשים". משסיים 
'ה חפץ חיים' את דבריו, אמר הרב 
בשקט: "דומני שיש כאן גוזמה 
גדולה! לא יתכן שהמילים שאמרתי 
יגרמו לכל זאת "  !" הבה נלך למטבח 
וניווכח", השיב החפץ חיים. בפתחם 
את דלת המטבח, הבחינו בטבחית, 
אשר עמדה כשהיא מוחה דמעות 
מעיניה. הרב החוויר, חש אל 
הטבחית, התנצל על הנזק והצער 
שנגרמו לה, והתחנן בפניה שתסלח 
לו. לאחר מכן פנה אל בעלת הבית 
וביקש בתחינה שתסלח לטבחית 
ותניח לה להמשיך בעבודתה. ואף 
תשלום הציע לה  , ובלבד שלא תפטר 
את הטבחית. בעלת הפונדק היתה 
אשה טובה ונדיבה: "בודאי, בודאי , "
אמרה ", המשך עבודתה אצלי אינו 
מוטל בספק. רק רציתי שהיא תדע 
שצריכים להיות זהירים. היא טבחית 
טובה ומעולה, והיא אכן תישאר 
במשרתה."  


למנוע חלישות דעת
סיפור מרגש שקרה לא מזמן: שני 
אברכים עמדו בתור לתשלום באחד 
המרכולים, לפניהם בתור היו מספר 
קונים, והם המתינו בסבלנות תוך 
כדי שיחה על הא ועל דא, כשכבר 
כמעט הגיע תורם עזב לפתע אחד 
האברכים את המקום והלך לקופאית 
אחרת שגם שם היו לא מעט קונים. 
כשנפגשו לאחר מכן שאל האחד את 
חברו לסיבת הענין. נמנע החבר 
מלפרט וניסה להתחמק, ורק לאחר 
בקשות חוזרות ונשנות סיפר: בהגיעי 
קרוב לקופה הבחנתי שעל יד הקופה 
יושבת אשה שכבר עברו שנים לא 
מעטות מהחתונה ועדיין לא זכתה 
לפרי בטן, והיות ואני קניתי שם שני 
בגדים לתינוק, מתנה לאחותי שילדה 
במז"ט, וחששתי שמה עלול להיגרם 
לקופאית זו חלישות הדעת כשתראה 
את הבגדים המתוקים, החלטתי 
לעבור לתור אחר. כששמע החבר 
את הנימוק, נעתקו המילים מפיו, ורק 
דמעות של התרגשות זלגו מעיניו, 
נוכח מעשה אצילי זה.