לפרשת תולדות (1 תגובות לחידוש זה)
בס"ד
הכנסת אורחים
להכניס גם את הדאגות
הכנסת אורחים אמיתית מתבטאת לא רק בכך שמכניסים את האורח עצמו לבית, אלא יש להכניסו הביתה עם צרותיו ודאגותיו. יש לדאוג לו ופעמים גם למשפחתו הענייה.
(החפץ חיים)
עבד לאורחים
אברהם אבינו אמר לאורחיו "אל-נא תעבור מעל עבדך", ואילו לוט הזמין אותם בלשון "סורו-נא אל בית עבדכם". כשבא אורח אל אברהם אבינו מיד חדל אברהם מלהיות בעלים על ביתו, כי היה מעמיד את כל הבית לרשותו ולשימושו של האורח, עד שלא היה אלא כעבדו.
(מעיינה של תורה)
אינה מצויה
בגמרא נאמר: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה". השכינה מצויה תמיד ובכל מקום, ובכל עת אפשר להקביל את פניה; אבל הכנסת אורחים אינה מצויה תמיד, ולכן גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה.
(רבי משה-לייב מסאסוב)
לבטל תורה
לימוד גדול למדים מכך שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה: אף שלפעמים הכנסת אורחים כרוכה בביטול תורה, אין להשגיח על כך ואין לבטל את מצוות הכנסת אורחים, כי היא גדולה מקבלת פני שכינה.
(הבעל-שם-טוב)
ה'אורח' יקר אצל הקב"ה
להכניס תחת כנפי השכינה יהודי הנראה רחוק משמירת תורה ומצוות, שהוא כאורח בבית-הכנסת - הוא דבר נעלה אצל הקב"ה מקבלת פני השכינה, מיהודי המתבודד באוהלו, בד' אמותיו, לקבל פני שכינה, ואינו דואג לבני דורו.
(ילקוט אליעזר)
לא אחת לחודש
מדוע אומרים שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה, וכי לא היה דיי שהייתה שווה לקבלת פני השכינה? כי אז לפעמים היו מסתפקים בהכנסת אורח אחת לחודש, או במתן מזון לארוחה אחת. לכן אמרה התורה שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה.
(הרבי ממודז'יץ)
מידה כנגד מידה
מי שמכניס לביתו אורחים, אף שאינם הגונים וראויים, ומקבלם בסבר-פנים-יפות, משיבים לו מלמעלה מידה כנגד מידה, והוא זוכה לקבלת פני שכינה אף אם פעמים אינו ראוי לכך.
(ישמח משה)
ברכות יצחק ליעקב
מה החשוב
"וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ" (בראשית כז,כח). בברכות לעשיו אמר יצחק להפך, "משמני הארץ ומטל השמים" – תחילה ארץ ולאחר מכן שמים. כי בברכותיו הקדים יצחק לכל אחד את מה שהוא החשוב אצלו: יעקב רואה את העיקר בענייני שמים, ואילו עשיו מתמקד בענייני ארץ.
(מאוצרנו הישן)
בך הדבר תלוי
נאמר במדרש: "וייתן לך" – בזכותך ובך הדבר תלוי. שהרי נאמר – "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", כלומר שפתיחת האוצר העליון, שהוא אוצרו הטוב, להשפיע רוב טוב לבני-ישראל תלויה באדם עצמו, בקיום התורה והמצוות.
(ספר המאמרים תרפ"ט)
עשר כנגד עשרה
"וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש". בפסוק זה עשר מילים, כי יעקב נתברך בעשר ברכות, כנגד עשרת הדיברות שעתידים בני-ישראל לקבל.
(