כשבלעם שואל את ה' בפעם הראשונה אם ללכת ה' לא מרשה לו, וכשבלעם שואל שוב(בפעם השניה) ה' מרשה לו וכשהולך המלאך רוצה להרגו בדרך, וכשניגלה אליו מרשה לו ללכת. ולא מובן מה זה השינויים האלו, והתייחסו לזה והסבירו המפרשים, וכן הגר"א וכן גדול הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א.  וניראה להוסיף שבתחילה בלעם אמר לה' מה ששלוחי בלק אמרו לו, ולכן ה' לא מסכים שילך כמו שאומר לו שלא ילך לקלל את ישראל, ובפעם השניה שבלעם שואל שוב אחרי שבאו חשובים יותר, כיון שרוצה ללכת כי נתנו לו כבוד, אז ה' אומר "אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה"(כב,כ), שאם אתה רוצה ללכת בשביל הכבוד אז תלך אבל קראו לך כשליח ה' אז לכן תלך אבל בתנאי שתעשה את תפקידך כנביא ה' שזהו שמה שאדבר אליך את זה תעשה. והנה כשבלעם הולך "ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו... ויחר אף אלקים כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו והוא רוכב על אתנו ושני נעריו עמו" (כב, כא-כב) ופרש"י "וחבש את אתנו"..אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו'. ניראה שמזה שמובא כאן שהלך עם שני נעריו וזה בא בסמוך לכך שחבש את אתנו, באה התורה לרמז שבלעם ידע שכדי לקלל את בנ"י הוא צריך לעשות כעין תחליף, ולכן צריך להוריד את חשיבותם של ישראל ע"י האבות. ולכן בנה אצל בלק 7 מזבחות ופרש"י "את שבעת המזבחת" שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות, אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן' וכו' (כג,ד) שכאילו הוא עומד כנגד בנ"י ואבותיהם. שבלעם שקול כנגד משה בנביאות, כמו שדרשו חז"ל "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד,י) 'בישראל לא קם אבל באומות קם ואיזה זה?- זה בלעם בן בעור' (ספרי שנז,י) ומשה שקול כנגד כל בנ"י. ובעגל ה' רצה להשמיד את בנ"י ולהקים את בנ"י ממשה כמו שנאמר "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב,י) ולכן בלעם טוען שאם הוא שקול למשה, ובנ"י יכלו להיות גם רק ממנו, כך גם הוא יכול שבנ"י יצאו ממנו. ומה שבנ"י באים מהאבות, הוא יעשה כמו תחליף להם, ולכן עושה 7 מזבחות במקום מזבחות האבות, ולכן משכים בבוקר כמו אברהם. ואצל אברהם נאמר גם שלקח את "שני נעריו איתו". ולכן יוצא בלעם לכיון בלק ששם יעשה מזבחות במקום מזבחות האבות, ופועל כמו האבות, וכך בא כביכול להחליף את בנ"י. שזהו עומק דברי חז"ל בפסיקתא זוטרתא 'אמר אלך אך המדבר שעשו ישראל שם את העגל' שזה לא רק רעיונו בפעם השלישית שבא לקלל, אלא זה מהות קללותיו, שרצה להחליף את בנ"י (ולכן כמו להיות במקום בנ"י בגלל העגל, כמו שמשה יכל). לכן כאשר יוצא כנביא ה' אין בעיה, שאת זה ה' הרשה לו, אולם כיון שהולך תוך מעשים שבאים להחליף את האבות ובנ"י, את זה ה' לא הסכים, ולכן המלאך עומד להורגו. וכיון שהאתון רמזה לו על 3 הרגלים "כי הכיתני זה שלש רגלים"(כב,כח) ופרש"י שרמזה לו על 3 רגלים, והמכות שנתן לאתון זה בשל שנתתה מהדרך עד שנילחצה רגלו, שנתתה מהמלאך, שבזה אמרה לו שבנ"י רצויים לפני ה' שלכן כולם עולים ברגלים לירושלים לביהמ"ק (ואף מתנבאים בשמחה שם, כך שכולם כמו נביאים, שאינו מעליהם, שכל מה שהתנבא כמשה זה בשביל שלא יהיה טענה לאומות שאילו קיבלו נביא כמשה היו עושים רצון ה') ולכן לא יכול להחליפם. ואף 3 כנגד האבות שהם כרגלים של כסא בנ"י כמו שנאמר בברכות (לב,א) [שגם זה "שלש רגלים") ואז הבין בלעם שאין לו סיכוי (גם הבין זאת מהמלאך, שכמעט נהרג), ולכן הלך בשל כבודו ועשה 7 מזבחות אבל ידע שאין לו סיכוי. לכן אמר לבלק שיאמר רק מה שה' יאמר אליו, שאחרי מה שהיה עם האתון היה צולע, שזהו "וילך שפי" שהיה חיגר ברגלו (סוטה י,א) שזה בעקבות האתון שנילחצה רגלו, ול"שפי" יש גם משמעות של 'יחידי'  כמו שתרגם אונקלוס, שמשמעו 'לשון שופי ושקט שאיו עמו אלא שתיקה' כמו שפרש"י (כג,ג) שהוא שפוף ושותק כמו רוח נמוכה וגם יחידי, שאינו מחובר לבלק, כיון שצלע, שהבין שאינו יכול להחליף את בנ"י, וזה רק יעלה לו בבריאותו. לכן אחרי מה שהיה באתון שהבין שאין לו סיכוי להחליף את בנ"י אז נתן לו המלאך להמשיך ללכת, אבל בתור נביא ה' שיאמר רק מה שה' יגיד לו לעשות, ובאמת בלעם מדגיש זאת שוב ושוב לבלק שרק מה שה' רוצה הוא יכול לעשות בלבד.