ככל שהאדם מתקרב יותר ויותר אל אור האמת כך צצים להם באופן טבעי עוד ועוד קשיים ומכשולים, שרמתם מותאמת לדרגתו האישית הנוכחית שלו, ותפקידם להסיח את דעתו ולבחון את רמת האמונה והביטחון בדרך בה בחר, כדי לגרום לו לסטות בפנייה הבאה ולוותר בקלות במידה והאמונה שלו רופפת ולא איתנה, אך אם יצליח להתמודד איתם בגבורה, הוא ימצא את עצמו במקום גבוה יותר, מזה שהיה בו טרם הופעת אותן משוכות בלתי צפויות, ויקבל על הדרך כציון לשבח מענק מיוחד של עצמה פנימית, שמורכב מכלים רוחניים, שיאפשרו לו להתמודד עם האתגרים שהוא עתיד לפגוש בהמשך.

יש קשיים שמכשילים ויש מכשולים שמחזקים ועוזרים לאדם להכיר ולהתחבר לעצמו טוב יותר כדי לממש באופן המיטבי את אוצר היכולות האדיר הגלום בו.

יוצא שבמידה ומבינים את מטרת הקושי בחיים ומקבלים את המכשול כחלק בלתי נפרד מהדרך עצמה עם אמונה וביטחון ומבלי להיכנס ללחץ והיסטריה, שיוצרים עצירות ביניים מיותרות, שיכולות לעכב את האדם מלהגשים את המטרה שלשמה הוא הגיע לעולם, ניתן לתעל את אותם קשיים ומכשולים לצמיחה אישית והתרוממות רוחנית בדרך לתחנה הבאה. במילים אחרות, דווקא בעזרת אותם אבנים, קוצים ודרדרים בהם נתקל האדם במסע החיים הוא יכול להפיק דלק, שיספק לו עצמה רוחנית אדירה.

ניתן להיעזר בסרטי פעולה ומשחקי וידאו כדי לדמות את התהליך של המרת הקוטביות השלילית לחיובית, להכרעת המפלצת המפחידה, שלא נותנת לאף אחד מידע אודות זהותה, המיקום והתזמון בו היא צפויה להגיח, הכלים בהם היא משתמשת, רמת העצמה שלה והחשוב מכל - השיטה הקצרה והיעילה ביותר בה היא היא ניתנת להכנעה, שהרי לא נולדה המפלצת שלא ניתנת להכרעה וכשזה קורה הגיבור שלנו צובר כוחות אדירים מאותה מפלצת ממש, שמפלתה מתורגמת לתועלת אישית מיידית בלתי רגילה, שתלווה אותו מאותה נקודת ציון ואילך.

לא במקרה השחקן הראשי נקרא גיבור, מאחר והוא מצליח היכן שהרבה אחרים היו נכשלים והסרט, בין אם מבוסס על סיפור אמיתי או על תסריט דמיוני, הוא תולדה של החלטה אמיצה אחת או מסירות נפש לא שגרתית, שבלעדיה לא היה כל עניין להפיק סרט, שמספר על עוד כישלון אישי. בשביל זה אנשים לא צריכים ללכת לקולנוע, שהרי כל אמצעי התקשורת דואגים לדווח על סיפורים כאלה השכם וערב. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא - האם האופן בו נתמודד עם האתגר הבא שלנו, שקרוב לודאי יתפוס אותנו לא מוכנים, יוכל לספק תסריט מוצלח לסרט עם סוף טוב, שיגרום לצופה לחכות בכיליון עיניים לסרט ההמשך, שגם בו התפקיד הראשי מבוסס על סיפור החיים שלנו.

זאת רק דוגמא אחת מדוע אין באמת דבר כזה שנקרא "רע" בכל הבריאה כולה, מאחר וה"רע", כמו במקרה הזה, הוא הכרחי ליצירת מנוע פנימי לבניית עצמיות האדם ואלמלא היה קיים, האדם לעולם לא היה יכול להגיע לאותם מקומות מופלאים, שהוא מסוגל להגיע אליהם בזכות העובדה, שהעולם נברא בדיוק כפי שהוא נברא ולא בשום צורה אחרת, כשגם ה"רע" הוא חלק ממנו כמו כל שאר החלקים ההכרחיים, שיוצרים את הנוסחה השמיימית, שבאמצעותה הכל מתחבר לאותה מציאות מפוארת שהאדם מכיר או ליתר דיוק, חושב שהוא מכיר.

ככל שהאדם יקבל כל דבר שמוגדר כ"רע" עם פחות כעס וייאוש ויותר הבנה ואמונה, שבראייה לטווח הרחוק ה"רע" הזה חייב להתקיים כדי שיהיה לו טוב, פחות ופחות דברים יטרידו את נפשו וכל תפיסת העולם שלו תהיה בריאה יותר.

מה שמבדיל בין שתי המילים הכנעה והכרעה, שהוזכרו קודם לכן אלו שתי האותיות, שיוצרות ביחד את המילה "נר", ללמדנו שכשאור האמת הפנימי של האדם, שבין היתר מורכב מאמונה ורוחניות מאיר חזק, הוא מהווה כלי יעיל ועצמתי במיוחד להתמודדות עם כל סוגי הסבכים והמהמורות, שהוא עתיד להיתקל בהם במהלך חייו, אך בנוסף לאלו שלו גם של כל האנשים שסביבו. בדיוק כמו שהשמש מספקת לאינספור כוכבים מאורה העצום, אף הוא יכול לעשות את אותה פעולה על פני כדור הארץ ואפילו יותר מכך, בכך שיוכל להעניק השראה לאנשים רבים ולהיות עבורם מקור אור לאמת, אמונה, רוחניות, מילה טובה, אושר, תקווה ותשובה. וכמו שמתמוגגים ממראה הירח ויכולים לשכוח לרגע קט מהיכן מגיע אורו, כך גם אותם אנשים, שיקבלו מאורו של אותו אדם יהפכו בעצמם לאנשים מוארים, שיכולים להעביר את האור לאנשים נוספים וכך הלאה.

כשהנר דולק, יש מצבים מיוחדים בהם הלהבה מגיעה לגודל מזערי, ולמרות זאת אם רוצים ומבינים את העצמה האדירה שגלומה בה, בכוחה להדליק מדורה גדולה ומפוארת ואף לספק אש לכל בתי האב בעולם כולו. כך הוא האדם, כל עוד הנשמה פועמת בקרבו, גם אם הוא הרשע הגדול בדורו, עדיין ספון בתוכו אור קטן שהוא מספיק עצמתי כדי להדליק לא רק את עצמו אלא את כל נשמות ישראל עם השפעה ישירה ומשמעותית על תיקון העולם כולו, אם רק ישכיל הוא לחפש אחריו וכשימצא אותו יאפשר לו לפעול ולגדול הן במישור הפרטי והן במישור הכללי.

דווקא באותו רגע שהאדם מרגיש את הקושי הכי גדול, שמאיים להפיל אותו לקרשים והוא מרגיש חסר אונים וללא רוח במפרשים, כן, ברגע הזה ממש הוא נמצא בעלייה. ולא סתם עלייה כי אם עלייה ברוחניות ועלייה באמונה, כשזה סימן ההיכר הכי בולט שמצביע על כך.

כששמעתי את הרב צביאלי בן צור אומר בהרצאתו "אם קשה לך, אתה בעלייה" נפל לי האסימון. כשהרב אליהו מאלי אמר לי "אם קל לך, אתה בירידה" אותו אסימון בדיוק המשיך להתקדם. ואז בא הרב זמיר כהן וסיכם את הנושא באחת מהרצאותיו, כשדימה את התהליך לרכיבה על אופניים והוסיף "אם אתה עוצר, אתה יכול ליפול". האסימון פנה לכיוון בלתי צפוי, כשנזכרתי שמאמן הכושר שלי במכון הסביר לי, שיש דבר כזה שנקרא "כשל חיובי" ובשיטות אימון מסוימות הוא הכרחי לצורך השגת ההתקדמות הרצויה, ע"י כך שצריך להגיע למצב של אפיסת כוחות, כזאת שלא מאפשרת את השלמת כל החזרות המתוכננות באותו סט, וזה בדיוק מה שגורם לשריר להיבנות בצורה המיטבית. ואז כשקראתי באחד מספריו של הרב קוק זצ"ל, שהרס של בניין קיים משמש כבסיס לבניין חדש ומפואר יותר, האסימון המשיך להתקדם בדרך להבנת התמונה.

לכן, בשעת משבר צריך האדם לגייס את העצמה הרוחנית שצבר בכל התפילות, השיעורים וההרצאות, לחזק את עצמו ולא לתת לעצבות, לייאוש ולפחד להשתלט עליו כדי לא לפרנס את היצר הרע. במידה ויש לו ספק אם יש לו מספיק כוחות כדי לצלוח את התקופה הקשה, אל לו לשכוח, ד' יתברך לא שולח ניסיון לאדם אם אין הוא יכול לעמוד בו, ולזכור שברגעים האלה ממש נשלחת אליו עזרה שמיימית מידי הגדול מכולם, מי שאמר והיה העולם, שדווקא אז נמצא הכי קרוב, ודרך אותו משבר רוצה לרומם אותו למקום רם ונשגב יותר בדרך למימוש התפקיד האמיתי שלשמו הגיע לעולם.

דרך צלחה.