לאחי ורעי, ה' עליהם יחיו, אורך ימים ושנות חיים

בפרשת השבוע אמרו חז"ל, אמר דוד המלך: "חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך", בכל יום כשהיה דוד המלך קם בבקר, היה אומר: אלך לעשות את עסקי או אלך לבתי תאטראות ובתי קרקסאות אך רגליו היו מוליכות אותו לבית המדרש.

והנה דברי חז"ל אלו תמוהים ביותר, דוד מלך ישראל אשר כולו קודש קודשים המחשבה על דוד המלך מבהילה את הרעיון ואנו באופן אישי בכל פעם אשר מרגישים חולשה וצער בליבנו משתדלים ללמוד בנביא ובמדרשים את כל הצער והתלאות אשר עבר משיח ה' דוד מלך ישראל וליבנו מתמלא בעוז ובתעצומות. ואיך דוד מלכנו אומר שבכל יום היה רוצה ללכת בבוקר לעשות את עסקיו במקום לילך לבית המדרש להתפלל ללמוד תורה?.

ויותר יקשה, ללכת לבתי תאטראות ובתי קרקסאות, אפילו הריקים שהולכים לבתי תאטראות וקרקסאות הולכים לשם בלילה בסיום עבודתם, דוד המלך מבקש ללכת לבתי תאטראות ובתי קרקסאות בבוקר לפני התפילה, לפני העבודה לפני כל דבר, היתכן?.

אלא חשבנו לפרש ולאמר יסוד גדול, כל מה שעבר על אבותינו וכל התנהגותם של אבותינו ורבותינו היה לסלול לנו את הדרך להמשך החיים וכן לדורות הבאים איך להתנהג ואיך לצעוד בעולם הזה אשר הוא עולם מורכב, קשה, מתהפך כל יום למציאות אחרת ולצורה אחרת ואבותינו ורבותינו בנו לנו יסודות איתנים הטובים ושווים לכל עת וזמן. 

וכך נהג דוד המלך ונבאר הדברים: מסופר על אחד מגדולי הצדיקים לפני דורות אשר עמד בחלון ביתו ביום גשום והסתכל מן החלון ואיתו מקצת מתלמידיו. והנה רואה אדם עובר ליד החלון וממהר לילך שלא יתרטב מן הגשם היורד, דפק הצדיק בחלון, שמע האיש דפיקה בחלון, הסתובב להסתכל מי דופק בחלון מי מרעיש והנה הוא רואה את הרב הגדול והקדוש, מהר רץ לחלון לשאול האם הרב צריך עזרה או דבר כל שהוא, ענה לו הרב: לא אני רק צריך לשאול אותך שאלה, תכנס בבקשה לבית. מיד נכנס האדם לבית הצדיק באימה ובחרדת קודש ובלב שלם מוכן לקבל על עצמו כל מה שיורה לו הרב הקדוש. אך הרב אמר לו בפני התלמידים: יש לי רק שאלה קטנה לשאול אותך ותענה לי בכנות. אמר האדם: בודאי רבי, אמר לו הרב: אם תמצא ארנק מלא בסכום גדול של כסף מה תעשה בארנק הזה?. ענה מיד האדם: אני אעשה השבת אבידה ובלי מחשבה מיד אחזיר את הארנק לבעליו. אמר לו הרב: טוב אתה לא החכם ביותר, תחכה בצד. התלמידים עמדו משתוממים לא הבינו את מעשיו של רבם.
המשיך הרב להסתכל מהחלון, עבר איש שני, גם לו קרא הרב כפי שקרא לראשון ושאלו את אותה שאלה בפני כל הסובבים, האדם השני מיד ענה לכבוד הרב: סליחה מכבוד הרב אני יודע שכבוד הרב לא יאהב לשמוע את התשובה שלי אבל אני אומר את האמת אני מיד אקח את הכסף לעצמי בלי לאמר כלום לאף אדם, המצב שלי דחוק ולא בכל יום מוצאים ארנק עם הרבה כסף. אמר לו: הרב זה מעשה רשעות ולא טוב לנהוג כך אבל גם אתה תעמוד פה בצד.

התלמידים עמדו נבוכים ולא מבינים, אך המשיך רבם להסתכל בחלון והנה אחרי זמן עובר אדם שלישי אף לו קרא רבם ושאלו את אותה שאלה: איך תנהג אם תמצא ברחוב ארנק מלא בסכום גדול ביותר?. עמד אותו אדם וחשב, אמר לו הרב הקדוש: תאמר לי את כל ליבך בלי לחשוש. ענה ואמר: הייתי קרוע בתוך עצמי, מסתפק, מחפש תרוצים מדוע הארנק הזה על פי ההלכה שייך לי ואחרי כן ההלכה והרגש היו גוברים וחושב שחייב להחזיר ואחרי דין ודברים ביני לבין עצמי האמת הייתה גוברת והייתי משיב את הארנק לבעליו. ענה הרב לתלמידיו: זה מה שרציתי לשמוע וזה מה שאני מצפה ממכם לנהוג.
יש אדם אשר מיד אומר: כן תקחו. אבל זה בלי עמקות ובלי מחשבה ובלי התמודדות ויש אדם עם מידות רעות ומיד רוצה לגנוב ולגזול את הכל לעצמו. אך האדם הבריא בנפשו וביראתו הבריאה לוקח כל עניין בפני עצמו ודן ושוקל וחושב ובסוף מגיע לאמת וגובר על יצרו ומנצח את התאוה והרצונות העצמיים שלו.
וזה אשר למדנו דוד מלך ישראל, בכל בוקר היה קם ומספר מה היה עובר בדעתו אולי כדאי ללכת לעסקים להרויח ממון או לבית תאטראות או קרקסאות, אך בסוף כפי שאמר אותו אדם שלישי לרב, אחרי דין ודברים בנפש אני אחזיר את הארנק לבעליו, כך דוד מלכנו אומר: רגלי היו מוליכות אותי לבית מדרש כי זה האמת וכך צריך לנהוג.

אך ידע האדם שעל הדרישה הזאת שהאדם דורש ושואל בנפשו גם על זה יש שכר גדול ביותר, בכל יום כולנו עומדים בפני התמודדויות גדולות וביותר בדור הזה, מצד אחד הכל נראה גדול מאוד ומצד שני הכל נראה קטן מאוד וכן להפך לכל בעיה גדולה יש פיתרון וכל פיתרון הוא בעיה, אך ההתמודדות צריכה להיות על פי התורה הקדושה, החיים נהיו מאוד שכליים ומאוד קרובים לעצמו ולהנאותיו של האדם ואם לא נכניס את יראת ה' בליבנו ולא נחשוב בכל עניין מה הקב"ה מצפה ממני לנהוג בצורה הזאת ואיך לנהוג במצב הנתון הזה, אפשר לאבד את עולמינו על פי שכל. אך מי שיראת ה' עליו והכל חושב מה יענה ביום דין וליבו נכנע רק לרצון ה' זו הדרך בה ישכון האור,
ישתדלו אהובי וחביבי להקפיד בקריאת ולימוד המזמורים הקדושים תיקון הנפש שהם תיקון ממש לנפש ובזכות האבות הקדושים נזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.