דבר תורה לפרשת אמור- עצה בפרשה
עצה בפרשה – אמור "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו"(כא, א) לאחר שציווה הקב"ה את כלל ישראל לא לטמא את הנפש במאכל האסור כמבואר בפרשת שמיני, וכן פירש תורת האדם היינו טומאת הנידה ופרטיה בפרשת תזריע, וכן להיות פרושים מן העריות כמבואר בפרשת קדושים בה הכתוב וכפל הלשון אמור ואמרת כדי להוסיף קדושה וטהרה לכוהנים על ישראל שהרי אין חביב לפני הקב"ה יתר מן הטהרה(מדרש חדש). והטעם לכך ע"פ המשל לטבח שהיה נכנס ויוצא לפני המלך. אמר המלך: גוזר אני עליך שלא תראה את המת כל ימיך, מפני שאתה נכנס ויוצא ורואה פני, שלא תטמא את פלטרין(ארמון) שלי, כך גזר הקדוש ברוך הוא על הכוהנים הנכנסים לבית המקדש, שלא יטמאו למת(תנחומא א). וזה שכתוב לא יטמא בעמיו כלומר אסור לכהנים לִטָּמַּא בטומאת מת כי הוא אבי אבות הטומאה. והאיסור הוא בזמן שיש למת קוברין ואם אין לו קוברין או שמדובר בקרוביו כפי שמפורט בפסוק הבא(שם) הרי זה מת מצווה וכוהנים מתעסקים בקבורתו. מכאן אפשר לומר אולי בס"ד שמכיוון שהכוהנים משרתי הקודש הם יונקים מהקדושה העליונה ומעבירים אותה לעם ישראל, ועוד ידוע שהם מורי התורה והמקור להפצתהּ לעם כמו שכתוב: "על פי התורה אשר יורוך"וגו'(דברים יז,יא) והם בבחינת דברי תורה אינם מקבלים טומאה(ברכות כב:( על כן אסור להם לִטָּמַּא כנ"ל, והדוגמא הטובה לכך היא ברכת הכוהנים בתפילה שבזה הם משמשים מקור קדושה ראשוני לברך את העם מהמקור העליון האין סוף ברוך הוא וברוך שמו שהרי לא יתכן שהמברך לא טהור. ומובא ברש"י ז"ל אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים(יבמות קיד) כלומר יש אזהרה לגדולים גם לחנך את הקטנים ולהזהירם שלא לִטָּמַּא כנ"ל. ולמה זכו הכהנים שהפרישם הקב"ה ? בזכות אהרן הכהן כמובא במדרש מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך הוא זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות(ויק"ר פכ"ו, ה'). וזה שאמר בני אהרן כדי שילמדו וידעו שיש להם יחוס גבוה עד אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה(אבות א, י (:. וכן מובא במדרש כל מקום שהוא אומר ויאמר ויאמר צריך ליידרש(ויק"ר פכ"ו, ח') ובס"ד נדרוש את חלקנו לעניין להזהיר גדולים על קטנים כי מכאן אפשר ללמוד יסוד גדול בחינוך הילדים כי יש לזה חשיבות מאוד רבה וצריך משנה זהירות בחינוך ילדינו כדי שלא יסורו מדרך הישר חס ושלום. ולצערנו, כבר בדורות הקודמים ובפרט בדורנו רואים ממש שאין הדרך של מכות וצעקות מועילים אלא ההפך גורעים ואין המטרה מושגת. ידוע שכתוב בתורה דבר זה לשון קשה וכשכתוב אמור זה לשון רכה כמו שפרשו חז"ל(שבת פז:) על הפסוק כה תאמר לבית יעקב(שמות יט,ג) כלומר בלשון אמירה רכה. וזה ויאמר הראשון - לחנך את הילד בדרך של אמירה ראשונה רכה ואם לאחר מכן לא ישמע, אסור להרפות! אלא יחזור שוב ושוב על הנדרש אך לא בצעקות ובמכות, וזה ויאמר השני - שתהיה גם האמירה השנייה רכה כי רק כך הדברים ייכנסו ללב הילדים בע"ה כמו שכתוב "לשון רכה תשבר גָּרֶם"(משלי כה:). יהי רצון שלא יבוא לידינו תקלה ומכשול בחינוך ילדינו ונזכה לגדלם בנחת לעבודתו יתברך. פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב ארבעים ותשעה ימי הספירה הם כנגד ארבעים ותשעה שערי תשובה, שהם כנגד ארבעים ותשע אותיות שבשמות השבטים, שעל ידי אלו האותיות והשערים אנו צריכין לשוב בתשובה אליו יתברך; ושבועות הוא בחינת שער החמישים, שהוא בחינת תשובה של השם יתברך, מה שהוא יתברך צריך לשוב בתשובה כביכול, דהיינו שישוב אלינו ברחמים; וכל אלו השערים זוכין להגיע אליהן ולפתחן על ידי אמירת תהילים; על כן צריכין ליזהר ביותר בארבעים ותשעה ימי הספירה לומר תהילים בכוונה כדי לזכות ע"י תהילים לכל שערי תשובה הנ"ל שהם כנגד ימי הספירה, שבהם אנו צריכים להטהר מזהמתנו ולשוב אליו יתברך כדי שהוא יתברך ישוב אלינו בשבועות כנ"ל(מועדי ה'-ספירה ושבועות, אות ג). "נר ה' נשמת אדם" מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה ולרפואת הרה"ג יוסף שלום בן חיה מושא הי"ו ולרפואת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית יוסף הי"ו
