'ת"ר: איזהו מטבע של ירושלים? דוד ושלמה מצד אחד, וירושלים עיר הקודש מצד אחר. ואיזהו מטבע של אברהם אבינו? זקן וזקינה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר' (ב“ק צז,ב). 'דוד ושלמה – כתוב מצד אחד, ומצד שני כתוב ירושלים עיר הקדש. בחור ובתולה – יצחק ורבקה. זקן וזקינה – אברהם ושרה' (רש"י). 'מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד. בבראשית רבה דריש "ואגדלה שמך" שיצא לו מוניטי"ן בעולם, ומהו מוניטי"ן? זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן. ונראה לא שהיה בו צורת זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן, דאסור לעשות צורת אדם, אלא כך היה כתוב מצד אחד זקן וזקינה ומצד אחר בחור ובתולה. וכן פירש בקונטרס גבי דוד ושלמה וירושלים עיר הקודש שכך היה כתוב במטבע' (תוס' ד"ה 'מטבע'). חז"ל מביאים מה היה מוטבע במטבעות של ירושלים ושל אברהם. מזה שהביאו את שניהם נראה שהאחד מלמד על השני. במטבע של אברהם אבינו היה רשום זקן וזקנה מצד אחד שהכוונה לאברהם ושרה, ומצד שני היה רשום בחור ובתולה שהכוונה ליצחק ורבקה. נראה שבכוונה לא נרשם אברהם וכדו' אלא זקן וכדו', כדי להדגיש על המשכיות הדורות, שיצחק הוא המשכו של אברהם ולכן זה מודגש יותר ע"י שהם זקנים והם צעירים, כיון שלאברהם אבינו וליצחק אבינו יש מעמד מיוחד כל אחד כשלעצמו כ-אב חשוב, ולכן כדי להדגיש שזה המשכיות הודגש בצורה של זקן מול צעיר. נראה שכך בדומה היה הביטוי במטבע של ירושלים שהיא כעין דימוי למטבע של אברהם, ולכן גם מרמז על המשכיות. הדימוי בין המטבעות הוא גם כעין זה כנגד זה: אברהם ושרה כעין דוד ושלמה, שאברהם נבחר להקים את בית ישראל בעולם, וכך גם דוד נבחר להקים את מלכות בית דוד (שהיא המלכות השולטת על בנ"י שקמו מאברהם [והאבות, שתמיד נבחר האב שממשיך להקים את בנ”י כהמשך בחירת אברהם, שכך זה המשיך דרך יצחק ואח”כ יעקב, שהם הממשיכים של אברהם, ולכן מאברהם יש את הקשר לבנ”י]). לאברהם היו שתי נשים (שרה והגר שהיא קטורה [ואם היא אינה הגר (שיש סוברים כך) אז היו שלוש]) אולם המשכו הוא משרה (יצחק), וכך גם בדוד המשכו במלכות הוא בשלמה (אע"פ שהיו לו עוד בנים), ולכן נרשמו יחד. יצחק לא יצא מהארץ כיון שהיה כקרבן ואף הצטווה לבנות את א"י ולהקים בה את השכינה: “וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך" (בראשית כו,ב). '"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ". עשה שכונה בארץ ישראל, הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. ד"א, "שכון בארץ" שכן את השכינה בארץ. "גור בארץ הזאת". א"ר הושעיה: את עולה תמימה, מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת' (ב”ר סד,ג). שבכך דומים ירושלים ויצחק, שבירושלים יש את המקדש ששם מקריבים קרבן עולה (ואף קדשים קלים נאכלים בכל ירושלים, כך שמתגלה קרבן בכל העיר. אמנם במדרש נאמר דימוי של קרבן עולה ליצחק, כיון שבעקידה היה יצחק כקרבן עולה, ולכן נאמר דווקא עולה), ואף בירושלים יש קשר לשכינה (שלכן נאכל בה קדשים קלים, ובפרט במקדש ששם יש ממש השראת שכינה), וירושלים היא עיר הבירה השולטת בכל הארץ וממילא משפיעה על בנית כל א"י, בנטיעה וזריעה, ואף שם השלטון – להיות נציב. המשכו של אברהם ושרה מתגלה ביצחק ורבקה, כך גם בדומה המשכו של דוד ושלמה – שלטון בית דוד מתגלה בירושלים ששם יושבים מלכי בית דוד: "כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד" (תהלים קכב,ה). '"כי שמה ישבו" וגו' – כי גם בירושלים תשרה השכינה, וישבו שם כסאות לשפוט בהם את האומות וכסאות מלוכה לבית דוד' (רש"י) [שם השכינה והשלטון, כעין יצחק שקשור להיות נציב בארץ ולהשראת שכינה]. אולם נראה יותר מזה, יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם, וכך גם ירושלים ממשיכה את הכח של דוד ושלמה, שמירושלים נמשך כח שלטון של בנ"י, לכיבוש (כדוד שכבש ארצות רבות) ולהשפעה של שלום וגילוי ה' בעולם (כשלמה שראו כל העולם את חכמתו ועשה שלום, וראו בו נציג ה' בעולם [כיון שבנ”י מייצגים את ה' בעולם]). כך בימנו התגלה שכשכבשנו את ירושלים במלחמת ששת הימים יחד איתה נכבשה גם כל א"י בגבולות רחבים, כעין כח דוד לכיבוש. אולם לצערנו לא עשינו מספיק גילוי כח של שלמה – קשר לקב"ה: 'כל שלמה האמורין בשה"ש קדש, שיר למי שהשלום שלו' וכו' (שבועות לה,ב), וכך באה אח"כ רפיסות שגרמה לנתינת חלקים מא"י לגוים (במקום גילוי שלום שבשם שלמה, שהוא מצד הקשר לקב"ה שהוא מקור השלום האמתי, עשו שלום נגד רצון ה' [נגד ההלכה] – שזהו שלום מדומה ולכן גרם לאסונות והרג). ב"ה נתחזק ביום ירושלים להתחבר לכח קדושת ירושלים – לשליטה בכל א"י בגילוי שכינה ('וכמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות ועל מכונה, כן שכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתיי הנגדיי אל גבולו' וכו' [חסד לאברהם ג,ז]), והתחזקות בקדושה, ואז גם יבוא השלום האמתי. כך מתגלה במטבע של ירושלים – מטבע כלשון טבע, שזהו טבעה האמתי של ירושלים עיר הקודש, להשפיע גילוי של דוד ושלמה, עד לשלמות הגאולה במלכות משיח בן דוד בבי”א.