"ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלקים חרבה" וגו' (שמות ג,א). '"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה". הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) "וה' בהיכל קדשו". אמר רבי שמואל בר נחמן: עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו, שנאמר (תהלים יא ד) "ה' בהיכל קדשו", ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים, שנאמר (שם) "ה' בשמים הכין כסאו". רבי אלעזר אומר: לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר (דה"ב ז, טז) "והיו עיני ולבי שם" וגו', וכן הוא אומר (תהלים ג ה) "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה", אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתו. בא וראה מה כורש אומר (עזרא א ג) "הוא האלקים אשר בירושלים", אמר להן: אף על פי שהוא חרב, האלקים אינו זז משם. אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו", וכתיב (תהלים יא ד) "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם". א"ר ינאי: אף על פי ששכינתו בשמים "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם", משל למלך שהיה לו פרדס ובנה בו מגדל גבוה, וצוה המלך שיתנו לתוכו פועלים שיהיו עוסקים במלאכתו. אמר המלך: כל מי שמתכשר במלאכתו יטול שכרו משלם, וכל מי שמתעצל במלאכתו ינתן בדימוס. המלך זה מלך מלכי המלכים, והפרדס זה העולם שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל בתוכו לשמור התורה. והתנה עמהם ואמר: מי שהוא שומר את התורה הרי גן עדן לפניו, ומי שאינו משמרה הרי גיהנם. אף הקדוש ברוך הוא אף על פי שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם", ולמי בוחן? לצדיק, שנאמר (תהלים יא ה) "ה' צדיק יבחן”. ובמה הוא בוחנו? במרעה צאן. בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה, שנאמר (שם עח, ע) "ויקחהו ממכלאות צאן", מהו ממכלאות צאן? כמו (בראשית ח ב) "ויכלא הגשם", היה מונע הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו, יבא וירעה בעמי. הדא הוא דכתיב (תהלים שם, עא) "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו". ואף משה לא בחנו הקדוש ברוך הוא אלא בצאן. אמרו רבותינו כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות. כיון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו והיה מהלך. אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך חייך אתה תרעה צאני ישראל, הוי "ומשה היה רועה". דבר אחר: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה" הדא הוא דכתיב (משלי ל ה) "כל אמרת אלוק צרופה", אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה. הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה. בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם מן הגזל, שכן אליאב אומר לדוד (ש"א יז, כח) "ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר", מלמד שהיה דוד מקיים המשנה (ב"ק עט:) אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: נמצא אתה נאמן בצאן, בא ורעה צאני, שנאמר (תהלים עח עא) "מאחר עלות הביאו". וכן במשה הוא אומר "וינהג את הצאן אחר המדבר" להוציאן מן הגזל, ולקחו הקדוש ברוך הוא לרעות ישראל, שנאמר (שם עז, כא) "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן”' (שמו"ר ב,ב-ג). בפס' נאמר שמשה היה רועה את הצאן ובכך הגיע להר ה', ושם התגלה אליו ה' לשלחו לגאול את ישראל (ואף בפס' נאמר "וינהג את הצאן אחר המדבר”, כרמז שינהג את בנ”י במדבר ביציאת מצרים), נראה שלכן למדו מכאן חז"ל שמשה התנסה בצאן והוכח כראוי להיות מנהיג ישראל. ומכאן ראו גם כרמז לדוד, כיון שמשה הגיע להר ה', שזהו הר סיני, ולכן ראו בזה כרמז גם על דוד שיסד את מקום המקדש בהר ה' בירושלים שהוא כעין המשך כח מתן תורה מסיני (שעברה השכינה מהר סיני למשכן ואח”כ למקדש), ולכן קישרו זאת גם למקדש (ואף כאן בפס' כעין רמז שהיה רועה את הצאן של יתרו "כהן מדין”, "כהן" כרמז על כהנים שעובדים במקדש, והמקדש מכפר על ישראל ומוריד מעליהם את מידת הדין, כרמז שפועל לכפרה “מ-דין”), ולמדו זאת בפס' שדרשו על המקדש והמשכו על שה' בוחן את הצדיקים בצאן. נראה גם שבאו לרמז שמשה ודוד שניהם קשורים לגאולה, משה לגאולת מצרים ודוד לגאולה העתידית (משיח בן דוד [שהוא יגאל את בנ”י חזרה מהגלות שהיא כעין מדבר העמים, כמו בפס' כאן שמשה נהג את הצאן במדבר]), ולכן זה קשור לרעית הצאן – למקום מבטחים וכרצון בעל הבית, שכך מנהיגי ישראל מביאים את בנ"י שנקראו צאן ה' לגאולה שבה בנ"י מוגנים והולכים כרצון ה'. לכן גם אמרו שעשה דוד את ההלכה שלא מגדלים בהמה דקה בא"י, שסיבתה: 'אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל – משום ישוב א"י, שמבעיר את השדות וכל שדות א"י סתמן דישראל' (רש"י. ב"ק עט,ב). כך שמרומז על ישוב א"י בגידולים, שזה קשור לגאולה: 'ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" וגו'' (סנהדרין צח,א). נראה מכאן רמז שגם בגאולה יש גילוי של רועה נאמן, אולי לכן אפשר להבין שמובא ביר': 'תני ר' שמעון בן יוחי: עקיבה ר' היה דורש (במדבר כד, יז) "דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב. ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר: דין הוא מלכא משיחא. א"ל ר' יוחנן בן תורתא: עקיבה, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא' (יר' תענית ד,ה). מכך שרק ריב"ת התנגד לשיטת ר"ע משמע ששאר החכמים הסכימו איתו, וכן מפורש ברמב"ם: ' … שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות' וכו' (מלכים ומלחמות יא,ג). אם כך אז מדוע מובא ביר' דווקא על ר"ע שאמר כך ולא נאמר שגם שאר החכמים אמרו כך? בפשטות התשובה ששאר החכמים כך חשבו ('ודימה הוא וכל חכמי דורו'), אבל מי שאמר במפורש היה דווקא ר"ע ('והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח'). אולם אולי אפשר שיש כאן רמז שהמשיח קשור במעמד של רועה, והרי בר כוכבא לכאורה לא היה רועה, לכן דווקא ר"ע הוא שסמך ידיו עליו, בהיות ר"ע רועה לשעבר (כתובות סב,ב), ובכך בר כוכבא כעין קיבל מעמד של רועה בעקבות כך שר"ע שסמך עליו ידיו (ואף השפיע עליו מן הסתם). לכן דווקא ר"ע הוא שמודגש בקשר למעמד משיח של בר כוכבא. נראה שאף בימנו היה מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א משפיע בקשר למדינה בהיותו רב ראשי לישראל, ואף קודם לכן בהיות רב ראשי לצה"ל כעין בבר כוכבא שנלחמו מלחמות ולכן ראה בו ר”ע משיח והיה נושא כליו (ע"פ הרמב"ם), שכך גם מרן הגאון היה רב ראשי לצה"ל והשתתף במלחמות עם הלוחמים. והיה מרן הגאון רועה צאן בצעירותו (כמו שמספר ב'בעוז ותעצומות'), ולכן נתן כח מעלת הרועה המנהיג שצריך להיות מתגלה בקשר לגאולה. (וברור לי שאלמלי מעשה השטן שפעל לפגיעה בכבודו של מרן הגאון במקרה של האח והאחות, ע"י רבנים [שהטעה אותם לחשוב כאילו שזה ראוי, שהושפעו מעסקנים, ואף מדעותיהם האנטי דתיים לאומיים (שאף קודם חיפשו לצאת נגדו בשל היותו רב ציוני)], שכך פגעו במעמדו המכובד שהיה לו בכלל הציבור, ובכך נעשה שלא היה יכול להשפיע כראוי על כלל הציבור להתחבר לתורה ומצוות כמו שפעל בצבא, ובהיותו רב ראשי של ת"א [כגון שפעל שלא יפתחו בת"א קולנוע בשבת וכדו'. לכן אמרתי שזה היה שליחות הטעיה של השטן, שהיה זה כדי למנוע גילוי של תורה וקדושה בבנ"י], ובכך נעשה ריחוק של בנ”י מתו”מ והרחקה של קירוב הגאולה... [וזהו כעין תלמידי ר"ע הראשונים שמתו כי לא נהגו כבוד זה בזה, ודי למבין...]).