שבת זו מיוחדת במינה
23/4/2021
דבר תורה פרשת צו - שבת זו מיוחדת במינה שכן בנוסף לפרשת השבוע - צו, שבת לפני חג הפסח נקראת - שבת הגדול, ומאחר והשנה חל חג הפסח במוצאי השבת, על כן, גליון זה יעסוק בשלוש נושאים: פרשת צו, שבת הגדול ובחג הפסח.
פותחת הפרשה: "צו את אהורן ואת בניו לאמר", ופירש רש" י אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות ’ אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס.
אומרים חז״ל על מצות המילה ועל בדיקת חמץ (פסחים ד.): תניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר "השכם אביהם בבקר".
כתב הרמח"ל (ב"מסילת ישרים" - שער הזריזות): קודם התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצוה, אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה במחשבתו, ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתיים . כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש, יוכל להתחדש איזה עכוב למעשה הטוב... על כן הזהירו זכרונם לברכה 'ושמרתם את המצות' - 'מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה'... ואמרו 'זריזים מקדימים למצוות'.
והנה, אחרי שכל בית ישראל עמל והכין את הפסח, ודקדק בו בכל פרטי פרטיו הרבים , נשב ונסב כולם ונספר בשבחי הקב״ה שהוציאנו מעבדות לחירות. אך דבר אחד עלינו לא לשכוח והוא להיות בשמחה, דהיינו בכל שבעת ימי החג עלינו להיות בשמחה ומוטלת עלינו החובה להרבות בשמחה הן בשמחה אמיתית והן בקניית מתנות לגברת שעמלה יום ולילה להכשיר את הבית, והן לצאצאינו.
בספר 'וזאת ליהודה ׳ מובא סיפור על כוחה של מצוה בשמחה : רבי יהודה צדקה זצ"ל, כשם שזירז את שומעי לקחו לרדוף אחרי המצוות ולקיימן בהידור ובשלימות, כך לא פסק מלחבב ולהאהיב עליהם עשיית כל מצוה, עד שיתרונן ליבם מרוב שמחה ואושר שזכו לקיימה, המושג "שמחה של מצוה" עמד במרכז דרשותיו הרוחניות. בדרשה אחת שנשא בישיבת "שושנים לדוד", עמד וגולל סיפור שהתרחש עם אחד מראשוני חכמיה, הלא הוא רבי יחזקאל עזרא רחמים זצ"ל מבגדד. הוא עלה ארצה בגפו , ובני ביתו הגיעו והצטרפו אליו אחרי תקופה מסוימת - ולא היה לו היכן לערוך את ה"סדר" בליל פסח. והנה קיבל הזמנה מהרב רחמים מזרחי ע"ה, שיסב אל שולחנו. הלה הצטיין להפליא במידת הכנסת אורחים, ובמיוחד הגדיל לעשות בחג הפסח. היה האיש טורח חודש ימים לפני החג בהכנות ללילה זה, ומסדר עבור המסובים שולחנות ערוכים מלאים בכל טוב - מצות ויין, בשר ודגים ושאר מאכלים כיד המלך.
נענה רבי יחזקאל עזרא להזמנתו, והסב לשולחן ה"סדר" בצל קורתו מתוך רוממות הנפש. כשסיימו קרוב לחצות, הלך בעל הבית לישון כשהוא עייף ויגע מרוב טרחה ועמל, ורגשי סיפוק ממלאים את לבו. והנה בחלומו, גילו לו מן השמיים, שכל מה שטרח ועשה לקראת ה"סדר" הזה, עדיין לא הגיע למחצית המצווה שקיים אורחו רבי יחזקאל עזרא. הוא השתומם, ובהאיר השחר השכים לפתח החכם לדעת מה זה ועל מה זה, כלום כוונות וייחודים כיוון האורח ולכן חשובה כל-כך מצוותו? א״ל רבי יחזקאל עזרא: "לא כוונות וייחודים היו מנת חלקי, אלא שמחתי שמחה גדולה בכל מצוה שעשיתי. כאשר קידשתי על הכוס ואמרתי "אשר בחר בנו מכל עם" - גאו בלבי רגשות אושר וגיל על שזכינו והקב"ה בחר בנו. וכשאמרתי בהגדה שהקב"ה גאלנו מעבדות לחרות - הוצפתי בשמחה עצומה על שהוציא את אבותינו ממצרים, והרגשתי שאני יוצא מאפילה לאור גדול. גם כשהגעתי לאכול מצה ומרור - הייתי שש וצוהל מרוב חדוה ואושר שזכיתי לקיים מצוות ה' ".
יהיה רצון שנזכה לקיים את המצוות בזריזות ומתוך שמחה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
