עולמות נפרדים אך קשורים זה בזה
נכתב על ידי izik28, 23/4/2021
בסד
ד"ת לשבת תזריע מצורע התשפא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
עולמות נפרדים אך קשורים זה בזה
------------------------------------------------
פרשות השבת הם כידוע מחוברות, וכתוצאה מכך חשבתי לנסות לחבר בין הפ"ס הראשון של פרשת תזריע לבין הפ"ס הראשון של מצורע ולקוות שהתבשיל החדש ינעם לכם.
פרשת תזריע פותחת בפ"ס, "דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול בשר ערלתו
ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה"
מפרש רשי",אשה כי תזריע" - (ויקרא רבה) א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף
"כי תזריע" - (נדה כז) לרבות שאפי' ילדתו מחוי שנמחה ונעשה כעין זרע אמו טמאה לידה
"כימי נדת דותה תטמא" - כסדר כל טומאה האמורה בנדה מטמאה בטומאת לידה ואפילו נפתח הקבר בלא דם
"דותה" - לשון דבר הזב מגופה ל' אחר ל' מדוה וחולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה ראשה ואבריה כבדין עליה", לאחר תום ימי טומאתה היא מצצוה , ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן" ספר החינוך מסביר" שתקריב היולדת קורבן כשישלמו ימי הטוהר לבן או לבת, והוא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת. ואם היא עניה, תקריב שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת, שנאמר "ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא וגו'" (ויקרא יב, ו). והיא מחוסרת כפרה עד שתקריב קרבנה.
משורשי המצוה כדי שתתעורר מתוך הפעולה לתת הודאה לאל ברוך הוא שהצילה מחבלי יולדה, שהוא דבר נס. ועוד אמרו זכרונם לברכה (נידה לא:) שהאשה קופצת ונשבעת בעת ציריה שלא תזקק עוד לאיש, ולפיכך צריכה כפרה ועל כן יקרא קרבנה חטאת, ונאמר בה "וכפר עליה הכהן" (ויקרא יב, ח).
מדיניה כגון מה שאמרו זכרונם לברכה שאין היולדת מביאה קורבנה ביום ארבעים לזכר וביום שמונים לנקבה אלא למחר, שהוא יום ארבעים ואחד וכן ביום שמונים ואחד, שנאמר "ובמלאת ימי טהרה" (ויקרא יב, ו), כלומר שיהיו שלמים לגמרי. ואם הביאתו בתוך ימי מלאת, (זבחים קיב:) לא יצאה ידי חובתה. עבר זמן זה ולא הביאה כפרתה, מביאה לאחר זמן. וכל זמן שלא הביאה אסורה לאכול בקדשים, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (משנה, נגעים יד, ג) הביא כפרתו – אוכל בקדשים. וכל מחוסרי כפרה, דינם שוה בזה. וכל מחוייבי קורבן אין מקריבין קורבנן אלא מדעתן, חוץ ממחוסרי כפרה (נדרים לה:) שאין צריכין דעת בעלים. ויתר פרטיה במסכת נידה."האישה לאחר לידת בן או בת במזל טוב ולאחר ימי טומאתה מצווה להביא קרבן תודה לקב"ה על כל החסד שעשה עמה בכך שהיא שותפתו להבאת חיים לעולם!
לעומת זאת פרשת מצורע נפתחת בפ"ס" זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן",בויקרא רבה מוסבר," הה"ד (משלי ו, טז): "שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו". ר' מאיר ורבנן:
ר' מאיר אומר: שש ושבע הרי י"ג;
ורבנן אמרי: שבע מקיימין. ושבע דכתיב, זו שביעית שקשה כנגד כולם, ואיזה זה (יט): "משלח מדנים בין אחים".
ואלו הן: (יז): "עינים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי", (יח): "לב חורש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה", (יט): "יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים". ואמר רבי יוחנן: וכולן לקו בצרעת:"
הצרעת באה כידוע על חטא לשון הרע , הגם שהוא נכון ,מדובר בחלול ה" ,אותו אדם שחשב שהוא מעל פלוני או פלונית ומשום מה הרשה לעצמו להתגאות בעצמו , גרם או עלול לגרום לריב בן איש לרעהו ואיש לרעייתו .. זאת הקב"ה שונא ! עד כי נאמר," אין אני והוא יכולם לדור במקום אחד" .
ועוד מוסבר בויקרא רבה ," ד"א "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" הה"ד (תהלים לד, יג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים א"ל תא סק להכא זבון לי א"ל לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" מה כתיב בתריה (יד): "נצור לשונך מרע", (טו): "סור מרע ועשה טוב" א"ר ינאי אף שלמה מכריז ואומר (משלי כא, כג): "שֹׁמֵר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" ,א"ר ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם ,"זאת תהיה תורת הַמְּצֹרָע" תורת המוציא שם רע:"
היולדת בפרשת תזריע הביאה חיים לעולם , עוד יהודים יקרים לעם ישראל ומדינת ישראל שחוגגת 73 שנות עצמאות בשבת זו ה" באייר! מזל טוב! מדינת ישראל אינה סובלת עוברי עברה כדברי הרמבן זצל" מעלתה היתרה של ארץ ישראל – בתלות המתמדת בה', לטוב ולמוטב.
בכך שונה דעתו מדעת רש"י, הרואה עליונות פיסית של ארץ ישראל על מצרים בעניין זה. ד"ה והשקית ברגליך:
"ארץ מצרים היית צריך להביא מים מנילוס ברגליך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה. אבל זו – למטר השמים תשתה מים – אתה ישן על מטתך, וקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי כאחת".
עד כאן דברי רש"י.
השגחה מיוחדת זו מטילה חובות מרובים על יושבי הארץ, ומי שאינו מתאים לכך אינו יכול להמשיך ולחיות בה. עמים חטאים יוגלו ויושמדו מן הארץ. כן היה סופם של שבעת עממי כנען, וכן של סדום ועמורה לפניהם. מכאן אזהרה חמורה לעם ישראל בבואו להתנחל בארץ זו.
בספר ויקרא פרק יח כמה פסוקים על כך. בפסוק כה, למשל, אנו קוראים:
ותטמא הארץ ואפקד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה (עמי כנען).
ובפסוק כח: ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם.
ייתכן היה להביא פסוקים אלו כמפליגים בעונשי גלוי עריות המוזכרים בפרשה מפני חומרתם. לא כן דעת הרמב"ן והוכחה לו מגוף הפרשה:
הזכיר "כמעשה ארץ מצרים" שהיו גם הם עושים ככל התועבות האלה, ולא תקיא אותם ארץ מצרים ולא שאר ארצות הגויים את גוייהם, אבל העניין כולו למעלת הארץ וקדושתה.
היות ויש לארץ זו קשר מיוחד לקב"ה, לכן אין היא – הארץ – מסוגלת לשאת חוטאים אשר יכולים להתקיים בכל ארץ אחרת!
והנה הארץ שהיא נחלת ה' הנכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ג ומגלים עריות... ועל כולם אמר אל תטמאו בכל אלה... ותקיא הארץ את יושביה... וכן שנו בספרא: ארץ ישראל אינה כשאר ארצות, אינה מקיימת עוברי עבירה."
מעשה היולדת במזל טוב הוא ההיפוך הגמור ממעשה המצורע שצריך להיות מנודה מחוץ למחנה ולגלח את כל שער גופו .. ואז להיטהר מלבד הבאת הציפרים כמעשה פטפטוט החיות ושאר מה שנדרש ממנו לטקס הטהרה, מולו עומד תינוק בו יומו שחוג ברית מילה או בת שחוגגת את זבד הבת הם טהרים כשלג
כנאמר על תינקות של בית רבן בתלמוד הבבלי " התלמוד הבבלי ,"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן"ועוד נאמר במסכת שבת דף קיט " אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא ואמר ריש לקיש משום ר"י נשיאה זאין מבטלין תינוקות של בית רבן אפי' לבנין בית המקדש ואמר ר"ל לר"י נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך חכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה רבינא אמר מחרימין אותה ואמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה שנאמר (ירמיהו ה, א) שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה", אותו תינוק או תינוקת שנולדו בשעה טובה מחיים את עולמנו הגם שאינן ברי דעת עדין ודיבורם אינו נהיר לנו .. לעומת האדם המבוגר שמחריב עולמות בהבל פה ובאבחת לשון.. , אנו נדרשים ללכת באותה דרך של תינוקות של בית רבן ,אותם תינוקות שנולדו והיו תחת כסא הכבוד , ולדבר טוב איש על רעהו , אין צורך להסכים! אבל לכבד את דעת רעך לא ללכת מאחורי גבו ולהעליל עלילות שוא!! נכון , איננו תינוקות , אך לעיתים שמירת פ"ס," נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מירמה" מצווה אותנו על כך כדי שננוכל לחיות בארץ ללא שנאת חינם!! חיים בריאים שמחים וטהורים! בברכת ה" לטובה עלינו ועל מדינת ישראל שלנו ,שבת שלום חודש טוב ויום עצמאות שמח!!
לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא זצ"ל שראה תמיד את הטוב בשני ולא את רע את המחבר ולא את המפריד ,וכך לחבר עולמות שיש מכנה טובה משותף ולא להפריד ,שנלך בדרכו ולאורו כאברהם אבינו שקרב אנשים לדרך ה" וכמשה רבנו עתיר הזכויות שהעניק תורה לישראל שהיה רועה ישראל , כך שאבי ז"ל יהיה מליץ יושר עבור כולם! לטוב לכל אחד בגשמי וברוחני תוך התקדמות במעלות התורה שכ"כ אהב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
