חתונת כלאיים
נכתב על ידי izik28, 23/4/2021
בסד
ד"ת לפרשות אחרי קדושים תשפא בלנ יא איייר התשפ"א לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל במלואות שלושים לפטירתו
חתונת כלאיים??
-----------------------------------------------------
דבר תורה זה מיועד לזכות אנשים במצוות קידוש שם ה" ולא להפך.. או מי שלא רוצה ולא חושב לעולם לעבוד למולך או לעמוד על דם רעהו ,שנאה וכו שימשיך לקרוא..
פרשות השבת המחוברות גדושות במצוות בין אדם לחברו ולמקום , בין כל שלל המצוות יש את מצוות כלאיים הכוללת את מצוות השעטנז כדברי המדרש ,"אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ: בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ”. ונאמר (דברים כב, ט-יא): “לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו”. איסור זה נקרא בדרך כלל ‘כִּלְאָיִם’, שפירושו עירוב. כלומר, אף שמדובר במינים שכל אחד מהם כשר בפני עצמו, עירובם יחד – אסור. לכן גם איסור בישול בשר בחלב מכלל איסורי הכלאיים"
אך מדוע נאסרו הכלאיים? מצוות הכלאיים הנוהגות בקרקע מתייחסות לקיום רק בתחומי ארץ ישראל , מלבד כלאי אילנות המותרים בחו"ל, שבעה איסורי כלאיים ישנם: א) כלאי בהמה, שלא להרביע שני מיני בעלי חיים. ב) שלא לעבוד בשני מיני בעלי חיים. ג) כלאי אילנות, שלא להרכיב שני מינים. ד) כלאי זרעים, שלא לזרוע שני מיני זרעים יחד. ה) כלאי הכרם, שלא לזרוע תבואה וירקות ליד גפנים. ו) כלאי בגדים, שלא ללבוש בגדים שמעורבים בהם צמר ופשתים יחד. ז) בשר בחלב".
ישנם מצוות שהם משפטים שהם ברורים לנו למה לקיימם או לא , כמו לא תרצח, לא תעשו עול , מצוות כלאיים על כל גרורתיה היא בתחום החוקים," שנאמר עליהם (ויקרא יט, יט): “אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ”. וכן פירש רש”י, שהן גזירות מלך שאין להן טעם. אפשר לפרש, שהחוקים הללו הם התכונות המיוחדות שטבע ה’ בכל הנבראים, תכונות שמצביעות על הייחוד והייעוד של כל נברא ונברא. והחוק האלוקי שאין אנו יכולים לעמוד על סודו, הוא הבנת משמעותו וייעודו המיוחד של כל מין ומין שברא ה’. והוזהרנו באיסור כלאיים לשמור את מקומו המיוחד והמכובד של כל מין, שלא לטשטש את ייחודו על ידי עירובו במין אחר (רמב”ן ומהר”ל שם; חינוך רמד). וכן אמרו חכמים (קידושין לט, א): “אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ – חוקים שחקקתי לך כבר (בטבע הבריאה) – תשמרו עתה”.
במילה כלאיים מסתתרת המילה " כלא" שמשמעו שהוא כולא את ייחוד של השני ,מה שלא רצוי אצל הקב" ה ,אלא שכל מין יקיים את יחודו וברייתו בעולם .
הדבר נוגד את חיינו בני האדם , שהרי אם כך לא נתיר נישואים .. שמא כל אחד ימנע את התפתחות השני.... מה עוד שאנו מצווים על פריה ורביה שאם לא אין קיום לעולם ! אך שימו לב! הלכות כלאיים נוהגות גם בנו העם היהודי כפ"ס" כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו, מפרש הרמבן"
"כמעשה ארץ מצרים" - על השעירים הנזכרים וכמעשה ארץ כנען על העריות שהיו הכנענים בהם רעים וחטאים כאשר אמר בסוף (פסוק כז) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ ועל דעת רבותינו בתורת כהנים (אחרי ט ג) היו גם המצרים שטופים בזמה בכל העריות ובזכור ובבהמה והוא האמת כי גם קדש היה בארץ בזכור מאז ועד עתה והכתוב מעיד בהן בני מצרים שכניך גדלי בשר (יחזקאל טז כו) ואומר אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם (שם כג כ) והבשר כנוי וכן זב מבשרו (לעיל טו ב) דם יהיה זובה בבשרה (שם פסוק יט)" קרי המדוטבר שניאי תערובת ותועבה שמוחקות את קיום העם היהודי,מה שמחבר אותנו עם הפ"ס" אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה " המדרש מפרש." אל תעכב את נישואיה וכך תעמיד אותה בפיתוי להפקיר את עצמה (ר' עקיבא, סנהדרין עו] אל תאלץ אותה להינשא לאיש אחר לאחר שהתארסה (כמעשה שאול במיכל), או - תשיא אותה לאיש שהיא לא נמשכת אליו וכך תעמיד אותה בפיתוי לנאוף (ר' אליעזר, סנהדרין עו.).. " . והמפרשים ציינו כמה דברים:
אסור לעכב את נישואיהם של הילדים - דבר שעלול ליצור אצלם פיתוי גדול מאד לקיים קשרים גופניים מחוץ לנישואין (רבי עקיבא, סנהדרין עו.);... להשיא את הילדים לבני-זוג שהם לא נמשכים אליהם, וכך להעמיד אותם בפיתוי לנאוף (ר' אליעזר, סנהדרין עו.]מה שמקשר אותנו עם מצוות הכלאיים, כן באדם יש מצוות כלאים עם גוי או גויה שלא התגיירו או קשר שממש פוגע בשני ! זה איסור כלאיים! אך קשר טהור נקי ותקין הוא קידוש שם שמיים עצום! ומניעתו הוא חילול שם ה" שאולי אין עליו כפרה!! מה שמצווה עלינו לנהוג כפ"ס," אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה" אֱלֹהֵיכֶם."
יוסף הצדיק מנע את חלול גופו ע"י המנעות מייחוד עם אשת פוטיפר .
האור החיים מקשר זאת לסמיכות הפ"ס לפרשת קדושים תהיו ושבת בהסברו," איש אמו וגו'. טעם סמיכות מצוה זו למצות קדושים. נתכוון לרמוז גם כן גדר לעריות, והוא על דרך מאמרם ז"ל (סוטה לו:) שדרשו בפסוק ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב וגו' כי כשתקפתו אשת פוטיפר ליוסף ותקפו יצרו נזדמנה לו דיוקן אביו ואמר לו וכו' מיד ויפוזו זרועי וגו'. ושמעתי משם אנשי אמת (קב היש פ"ב) כי דיוקן האב תגביר כח הקדושה בבן ותמנעהו מבוא אל התיעוב והוא אומרו סמוך למצות העריות אביו ואמו תיראו, ולזה מי שתקפו יצרו יצייר בין עיניו יולדיו ויהיה לו למשיב נפש: גם ירמוז כי בעשותו המזימה יבזה כבוד אביו, ולזה יצו האל סמוך למצות העריות מצות מוראו של אב ואם, הא למדת שאם גילה עריות בטל מצות מורא אב ואם שגרם להם זלזול שיאמרו ארור שזו ילד וכו', ולדרך זה הקדים האם לאב לצד שהיא נוטלת החרפה ביותר, על דרך אומרו (משלי י) ובן כסיל תוגת אמו. ולדרך זה הרווחנו טעם נכון גם בסמיכות ואת שבתותי תשמרו , והוא על דרך אומרו ז"ל בזוהר (ח"ב רעז ח"ג ש"א) כי ז' צדיקים יתכנו להם ז' ימי השבוע, ואמרו בזוהר חדש (ריש פ' תולדות) כי יום שבת הוא כנגד יוסף הצדיק, והוא סוד השלום ולזה אנו אומרים שבת שלום ואנו מברכין הפורס סכת שלום, והיא בחינת יסוד הכל ויוסף לצד צדקתו אשר שמר אות ברית קודש מגשת אל הטומאה ירש בחינה זו. והוא מה שאמר כאן ואת שבתותי ב' שבתות א' שמירת עצמו מלטמא אות ברית קודש, וא' שמירת שבת ושניהם בחינה אחת, ולזה נקראים שניהם אותות, בשבת אמר (תשא לא יג) אות היא ביני וגו'. ובמילה אמר (לך יז יא) והיה לאות. ותדע כי ב' הבחינות בערך המעשי הם ב' אבל בערך המסובב מהם הוא בחינה אחת והשומר אחד מהם יסובב התיקון והתקשרות נפשו בב' המצות, ולזה אמר ואת שבתותי:"
עוד מסביר רשי" "איש אמו ואביו תיראו" - כל אחד מכם תיראו אביו ואמו זהו פשוטו (תורת כהנים קידושין כט) ומדרשו אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים א"כ למה נאמר איש שהאיש סיפק בידו לעשות אבל אשה רשות אחרים עליה
"אמו ואביו תיראו" - כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו ובכבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים
"ואת שבתותי תשמרו" - סמך שמירת שבת למורא אב לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו וכן בשאר כל המצות
"אני ה' אלהיכם" - (יבמות ה) אתה ואביך חייבים בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי (ב"מ לב קידושין לו) איזהו מורא לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו ואיזהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא"
אנו נמצאים בימי ספירת העומר בהם נהרגו 24000 תלמידי ר עקיבא זצ"ל רק משום שלא נהגו כבוד זה בזה! אדם המונע מבתו להינשא לבחיר ליבה ,נישאים כשרים ע"פ כל הלכות תורת ישראל רק משום גאווה או חשיבה מוטעה מחלל את שם ה" ואת בתו גם ללא רצונו ! הפ"ס המוזכר לעיל מהווה האור לאותו זוג המחכה להינשא מצד אחד אך חושש ממריבה או גרוע מכך, במקרה זה אין התלבטות ! הקב"ה הוא אבינו שבשמיים וכולנו חייבים בכבודו ! עלינו לקיים את הפ"ס " לא תעמוד על דם רעך" יחד עם ואהבת לרעך כמוך" בספר פניני הלכה מוסבר," מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה. שכן מצווים אנו אף להשיב לאדם חפץ שאבד לו, שנאמר (דברים כב, ב): “וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ”, על אחת כמה וכמה שאת נפשו אנו צריכים להשיב לו ולהצילו. וכן נלמדת המצווה מן הפסוק (ויקרא יט, טז): “לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ”, וכן אמרו חכמים (סנהדרין עג, א): מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או שחיה רעה גוררתו ועומדת לטורפו, או שליסטים באים עליו להורגו, מניין שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: לא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ”.
כלומר, בנוסף למצווה היסודית “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא יט, יח), שעליה אמר רבי עקיבא שהיא כלל גדול בתורה, ומובן שהיא כוללת בתוכה את כל היחסים הטובים שצריכים לשרור בין אדם לחבירו, פירטה התורה עוד ציווי, “לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ”. לא מספיק לחייך אל החבר, ולפעמים אף לעזור לו, אלא קובעת התורה, שיש לאדם אחריות וערבות כלפי חבירו. שאם חבירו נמצא בצרה, חובה עליו לקום לעזרתו. ולא לחסוך במאמצים ובממון בעת הצלת החבר."
עניין זה הוא אבן פינה ביהדות הערבות ההדדית ! אם אנו מצווים על הלכות פאה ,ועוד עלינו לקיים את מצות ה" ולחבר בין נפשות ולזכות בברכת ה" ולא בחלול ה" [הדברים חריפים אך למטרה טובה!!! ]
" וידבר יהוה אל משה לאמר
ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן
ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי
ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו
ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם
והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם
ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם"
עבודת המולך לא נוהגת בימנו , מה היא למעשה? "רש"י והרמב"ם, בהסתמכו על הפסוק ,"לא יימצא בך, מעביר בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להבות המדורה, אך לא נשרף למוות עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם (מורה הנבוכים), כי כהני המולך היו מאיימים על מי שלא יעבוד באופן הזה את המולך כי בניו ימותו, ולכן התורה הזהירה באזהרה נגדית שמי שיעבוד למולך יוכרת זרעו." מושג עבודת המולך הוא גם " לעבוד למולך" לוותר על עקרונות או להשקיע מאמצים רבים בכיוון שלילי ופסול לחלוטין"
כאשר הורים מונעים מביתם קשר טהור ,הם כאילו שורפים את חייה גם ללא כווונת זדון כמובן ! עלינו לא לעמוד על דם רענו ולשמח שיש קשר טהור שנבנה על תורת ישראל כדבר תורה זה ועוד רבים כמותו ! לשמח חתן וכלה ולזכות בכל ברכות שוכן המעונה ,או חלילה לחלל שם שמיים ! מנחש מה תעדיפו..
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
