לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת ויקרא

ויקרא א,ב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: מי נכלל בשם 'בני ישראל'? מלבי"ם: "לפעמים יכלול כל מי שהוא משותף בעדת ישראל, בין הנשים בין הגרים והעבדים, ולפעמים אין הנשים בכלל, וכן לא גרים ועבדים, כי שם 'בן' הוא שם זכר ומגביל לו שם בת ... תאמר 'אליהם' – רוצה לומר לבני ישראל לבד, לא לבנות ישראל". לפי זה, פרשת הקרבנות מופנית לגברים בלבד. יש גם קרבנות לנשים, ואז האישה מצוינת במפורש, כגון יולדת, זבה או במעילה: אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם, לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה (במדבר ה,ו).

א,יג: וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם, יִרְחַץ בַּמָּיִם; וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת-הַכֹּל, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה--עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ, לַיהוָה: מדוע לפעמים נזכר 'הוא' לאחר עולה, חטאת, שלמים, ולפעמים לא? מלבי"ם: "חלילה לחשוב כי באו דברי ה' בלא כוונה ... אף שעולֶה על הדעת שאינו עולָה, בכל זאת הוא עולה ... מבאר בהפך, שרק הוא עולה".

ב,יג: וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ: מדוע לשון 'תשבית' ולא לשון חשך או מנע או חדל? מלבי"ם: פועל שבת מורה תמיד שמפסיק מן הדבר שעסק בו עד עתה, או שהתבטל עסק שהתמיד עד עתה במציאות, כמו 'והשבתם אותם מסבלותם'... ונקרא 'מלח ברית אלוהיך' שהוא הברית שכרת ה' ... ולזה צריך מלח שאינה שובתת, רוצה לומר מלח הלקוח ממזג הים שאינה בטלה לעולם, כי מוכרח לקיום הנמצאים, ויצדק פועל 'לא תשבית' כי בזה משבית דבר המתמיד בהוויה". ברית ה' אינה שובתת כמי הים שאינם בטלים. מעניין.

ד,ב: נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְו‍ֹת יְהוָה: מה שונה 'מצוות ה'' מסתם מצווה? מלבי"ם: "בכלל 'מצוה' סתם יהיה גם מצוות המלך ומצוות בית דין, שנצטווינו לשמוע בקולם ... וכתיב 'לא תסור מן הדבר אשר יורוך' ... נלמד ... מצוות ה' – שאחד ממעט מלך ואחד ממעט מצוות בית דין". יש מצוות שאין לבית דין רשות ליגע בהם.

שבת שלום, לאר ליקוט מביאור המלבי"ם שכולל לפרשה זאת בלבד 300 עמודים בספר במהדורת 'חורב', שנזכה בשבת של היותנו כולנו בניו של ה', קבלת דבר ה' כמות שהם כולל מצוותיו, ונהיה עבדיו לעולם, ונזכה בבחירות בטוב שבכול הטובים, והכנות טובות לפסח, אורן.