לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת ויקהל

שמות לה,א: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם: מלבי"ם: "איך אמר שציווה ה' לעשות, הלא הציווי דפה שהוא שלא לעשות מלאכה בשבת, ואינה לעשות, רק שלא לעשות? ... ואמר, שהגם שנצטוויתי לעשות מלאכת המשכן כל ימות החול, בכל זאת יום השביעי קודש ואסור לעשות בו אף מלאכת המשכן". עשייה כוללת שביתה מעשייה, שהרי מה שברא ה' בשבת הוא את השביתה: וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה (בראשית ב,ב).

לה,ג: לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת: האם מותר להבעיר אש בליל שבת? מלבי"ם: "מבואר שאין הבערה אסורה אלא ביום השבת, לא סמוך לחשיכה של שבת ... לא תבערו אש הוא רק ביום השבת, לא קודם". מילים מפורשות, אלא שניתן לכלול בהם את ליל שבת, הנחשבת ל'יום השבת'.

לה,כא: וַיָּבֹאוּ, כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ: מהו נדיב לב ומהו נדיב רוח? מלבי"ם: "'נשאו לבו' – שכוח המושל והבחירה שלו התנדב ברצון טוב, וכל אשר 'נדבה רוחו' – מאשר צייר ברוחו תועלת הנדבה הזאת וגודל עניינה ... עקר התרומה היה נדבת הלב, והנה היה בין בני ישראל עניים שלא היה בידם כל מאומה להתנדב, אבל התנדבו ברוחם ... שאם היה להם עושר גדול היו מתנדבים כל המשכן וכל כליו". אדם יכול לנדב גם מכוח הרצון והרוח.

לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת פקודי

שמות לח,כא: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת: מה ההבדל בין מספר למפקד? מלבי"ם: "מספר – הוא מספר פרטי, מפקד – הוא סכום הכולל ... קבלו את החשבון .. ועשו מהם סכום כולל שנקרא 'פקודי המשכן'". בצלאל אסף את הנתונים מעושי המלאכה, עליהם היה ממונה, ומסר לאיתמר, והוא שסיכם ומסר למשה: אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה:  עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן (המשך פסוק כ"א).

לח,כא: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת: מהו 'משכן העדות'? מלבי"ם: "גם המשכן היה מעיד שהכל נעשה באמונה, ממה ששרתה בו שכינה, שזה לא יצויר (לא ייתכן) אם היה במלאכתם איזה עוון וגניבה". גם המפקד העיד, וגם המשכן עצמו העיד שהכול נעשה ביושר.

מ,לה: וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן: מדוע לא יכול משה לבוא אל האוהל, הרי הוא נכנס את הענן, שכתוב וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן (שמות כד,כז)? מלבי"ם: "לא היה (בהתגלות) ענן כזה שהכבוד מלובש בו, כי הכבוד נתסלק מן המשכן אל מתחת כנפי הכרובים, ואז היה יכול לבוא". המשכן נועד לאפשר גם לכבוד ה' לשרות בקרב העם, לא רק הענן, שהיה מצוי תדיר על המשכן. קשה להבין.

שבת שלום, שבת של שביתה, אש נדבה פנימית, עדות צדק וקרבה לכבוד ה', אורן.