שמן זית זך- לע"נ ליאור משה בן שולמית ז"ל
נכתב על ידי izik28, 21/2/2021
בסד
ד"ת לשבת פרשת תצווה התשפא לע"נ ליאור משה בן שלומית ,ואילן בן מרי ז"ל שנפטר מקורונה
"שמן זית זך"
---------------------------------------------------------
הקב"ה מצווה את משה ," ואַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" ,ונשאלת השאלה , מדוע דווקא שמן זית? ולא פרי אחר משבעת המינים? ומדוע דווקא כתוב , ואתה תצווה " ולא שמו של משה ? הרמבן מפרש," אמר הכתוב בכאן "ואתה תצוה" - בעבור שאמר במשכן תמיד ועשית והוא בצווי אמר בכאן ואתה בעצמך תצוה להם שיקחו אליך את שמן המאור כי אין להם דרך לעשות אותו במדבר רק אם היה אצלם משמרת והנשיאים הביאוהו (להלן לה כז-כח) וטעם אליך שיביאוהו לפניו והוא יראנו אם הוא זך וכתית כראוי וכן צו את בני ישראל ויקחו אליך (ויקרא כד ב) וטעם מאת בני ישראל שיקחו אליך השמן מאת בני ישראל מאת אשר ימצא בידם כמו שאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו (לעיל כה ב) וכן אמר ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (להלן כח א) כי אתה בעצמך תקראם ותבשרם במעלה הזאת ועשית להם בגדי קדש (לעיל כח ב) בצווי לחכמים העושים במלאכה כדרך כל מלאכת התבנית וכן ואתה תדבר אל כל חכמי לב (שם ג) שידבר עמהם הוא עצמו כי הוא יכיר את חכמתם וידע המלאכה הראויה להמסר לכל אחד מהם ובעבור שאמר ואתה הקרב ועשית הוצרך לפרש (בפסוק ג) ואתה תדבר אל כל חכמי לב כי בצווי יעשו הבגדים כשאר המלאכה אשר יאמר בה ראה קראתי בשם בצלאל וגו' (להלן לא ב)
"להעלות נר תמיד" - כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר עולת תמיד (במדבר כח ו) ואינה אלא מיום ליום וכן במנחת חביתים נאמר תמיד (ויקרא ו יג) ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב אבל תמיד האמור בלחם הפנים (לעיל כה ל) הוא משבת לשבת לשון רש"י ומדרש רבותינו אינו כך אלא כך שנו בספרי (ריש בהעלותך) יאירו שבעת הנרות (במדבר ח ב) שומע אני שיהיו דולקין לעולם ת"ל מערב עד בקר (ויקרא כד ג) אי מערב עד בקר יכול יהיו דולקים מערב עד בקר ויכבם ת"ל יאירו שבעת הנרות הא כיצד יאירו שבעת הנרות מערב עד בקר לפני ה' תמיד (שם) שיהא נר מערבי דולק תדיר שממנו מדליקין את המנורה בין הערבים ובתורת כהנים (שם כד ב) נמי אמרו כך להעלות נר תמיד שיהא נר מערבי תדיר וקתני התם מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה דאפילו ביום נמי מדליק נר מערבי לפי שהוא תמיד לעולם ובמסכת תמיד (ג ט) שנינו כך מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את השאר ומניח את אלו דולקין במקומן מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקין ואחר כך מדשן את השאר וסתם משנה זו שנויה כדברי רבי (מנחות צח) שאמר בנרות מזרח ומערב היו מונחין ולדעתו נר מערבי הוא השני ונקרא מערבי לפי שהוא מערבי לראשון ולפי שהוא צריך להדליק נר מערבי לקיים בו לפני ה' תמיד צריך להדליק המזרחי שאין השני נקרא מערבי עד שיהא זה מזרחי אצלו אבל לדברי האומר (שם) צפון ודרום היו מונחין נר מערבי הוא האמצעי שבגופה של מנורה והוא לבדו מדליק בבקר ועל הכלל לפני ה' תמיד בנר מערבי שהוא דולק תמיד ביום ובלילה".
שמן הזית מסמל את מידת הזוך ,הטוהר והאמת, גימטריא של " זית זך היא 444 ,בעוד המילה אמת היא 441 ,אם נסיף למילה" אמת את המילה" בא" קרי, בא אמת נקבל 444 מה עוד שהמצווה ה" צח" 98 בספר החינוך מסבירה את עריכת הנרות במקדש מצווה צח מלשון צחות" להטיב נרות תמיד לפני השם יתברך, שנאמר (שמות כז כא) יערוך אתו אהרן ובניו, כלומר יערוך הנר לפני השם יתברך, וזוהי מצות הטבת נרות הנזכרת בגמרא (יומא יד:).
משרשי המצוה. שצונו השם יתברך להיות נר דולק בבית המקדש להגדלת הבית לכבוד ולתפארת בעיני הרואים, כי כן דרך בני איש להתכבד בבתיהם בנרות דולקים, וכל ענין ההגדלה בו כדי שיכניס האדם בלבו כשיראהו מורא וענוה. וכבר אמרנו (במצוה טז) כי במעשה הטוב תכשר הנפש. וכל זה סובב על היסוד הבנוי לנו כי הכל נגזר מצד המקובלים עם היותי מאמין באמת כי יש למקובלים בענינים אלה חכמות נכבדות וסודות נפלאים. ואולם גם אנחנו נכתב הנראה כפשוטן של דברים, והכל לשם שמים.
דיני המצוה, כגון מה שאמרו (אמור פרשה יג משנה יא) הדלקת הנרות דוחה שבת כקרבנות שקבוע להם זמן שנאמר בו תמיד, ושנתן (מנחות פט.) לכל נר ונר חצי לוג שמן שנאמר מערב עד בקר, ושיערו חכמים שזה השיעור יספיק בלילי טבת, וכן נותנין בכל הלילות ואם יותר אין בכך כלום. ומענין מצות ההטבה הוא הדישון, ודישון המנורה והטבתה מצות עשה בבקר ובין הערבים. והדישון הוא שכל נר שכבה מסיר הפתילה וכל השמן שכבה ומקנחו ונותן בו פתילה אחרת ושמן אחר, ונר שלא כבה מתקנו. ונר אמצעי (מערבי) אם כבה מדליקו מאש שעל המזבח החיצון. והאחרים מדליקין זה מזה, שמושך את הפתילה ומטה אותה עד שהאור נתפשת בה, לפי שאין כבוד המצוה להדליקן מנר אחר.
ויתר פרטיה, מבוארים בפרק שמיני ממנחות (מנחות פו.) וממקומות מתמיד. זהו דעת הרמב"ם זכרונו לברכה (פ"ג מהל' תמידין ומוספין) במצוה זו שהטבת הנרות היא הדלקתן כמו שפרשנו. אבל דעת מפרשים אחרים (רש"י שמות ל ז) היא שההטבה היא הדשון והקנוח ותיקון הפתילות, וזו היא מצוה בפני עצמה, וכן נראה בפרק התכלת במסכת מנחות (דף מט:).
ונוהגת בזמן הבית בכהנים. וכהן העובר עליה ולא ערך הנרות כמצוה -- בטל עשה."
אם כך מה הם סגולות פרי הזית בימינו? המילה " זית" דומה למילה" הזיה" מלשון להזות נוזל מסויים על מישהו,ואימתי היו עושים פעולה זאת? בעת משיחת מלך בישראל ,דבר שהוא אחת מתריג המצות , כמוסבר במקרא " במקרא מתוארים כמה מקרים שמלכים נמשחו למלוכה (המשיחה נעשית ביציקת שמן על ראש המלך המיועד): שאול דוד שלמה יהוא יואש ויהואחז נמצא שלא כל מלך נמשח, והמשיחה אינה נעשית אלא בשני מקרים: א. מלך שאינו בן של מלך קודם. ב. מלך שמינויו היה כרוך במחלוקת, כמו שלמה שנמשח בגלל המחלוקת עם אדוניה שהתנשא למלוך על פי ההלכה, מלכים מבית דוד, נמשחים בשמן המשחה, ואילו מלכים שאינם מבית דוד, כמו יהוא, נמשחים בשמן אפרסמון.
שאול ויהוא נמשחו מפך שמן, בעוד דוד ושלמה נמשחו בקרן שמן. חז"ל עומדים על כך, ומסבירים שבשל כך נמשכה מלכות דוד ושלמה, ואלו מלכות שאול ויהוא נפסקה. על פי דבר זה אומרת הגמרא שיש למשוח את המלך דווקא בקרן, וכן דווקא במעיין (בדומה למשיחת שלמה, שנעשתה על הגיחון), כדי שמלכותו תימשך"
" ואני כזית רענן בבית ה " ,המלבים מסביר" אני דומה "כזית רענן", המושרש במקום אחד, כן אני מושרש "בבית אלהים", לא כדואג שישב אז נעצר בבית ה' ושרשו נטוע במקום טומאה, וכמו שהזית הוא רענן תמיד ועלהו לא יבול כן "בטחתי בחסד אלהים עולם ועד", כי הטוב שיגיע לאדם מצד מעשיו וזכיותיו אינו בטוח שיתמיד לעולם כי ישתנה בהשתנות מעשיו, אבל הטוב הבא מחסד אלהים שלא עפ"י המשפט כפי המעשים טובים, הוא יהיה לעולם כי חסד ה' לא תשתנה, ודוד קבל מלכותו מצד החסד"
עם ישראל משול לזית ,כפי שמבואר במדרש, "אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה"ז ולא בעולם הבא. ואמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין" (מנחות נג, ע"ב).
"אמר ר' אחא נמשלו ישראל לזית שנאמר זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך, ונמשל הקב"ה בנר נר (אלהים) [ה'] נשמת אדם מה דרכו של שמן לינתן בנר והם מאירים שניהם כאחת, כך אמר הקב"ה לישראל הואיל ואורי הוא אורכם ואורכם הוא אורי אני ואתם נלך ונאיר לציון שנאמר קומי אורי כי בא אורך" (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט)."
נר התמיד שהיה מודלק בשמן הזית יחד עם הדלקת מנורת המאור משולים להתמדה בקיום המצוות ,
כשם שאת שמן הזית יש לכתוש היטב עד להכנתו האויה לשימוש ,כך התמדנו בלימוד התורה וקיום המצוות, התמדה זו היא כנר תמיד ,כל ההשתדלות ,כל מאמץ הוא כאותו נר תמיד , מה עוד שבניו של אדם הם כדברי הפ"ס,"בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" ,המלבים מקשר את בניו של האדם לאותה אמת ששיכת ל"זית זך" "בניך" הם דומים "כשתילי זתים" שאין מקבלים הרכבה, ונותנים שמן למאור, כן יהיו זרע אמת מאירים באור הדעת ויושבים "סביב לשלחנך": בעוד התורה היא מידת האמת והיושר, אם נלך בדרך זו, דרך התורה הטובה בכל אורחות חיינו , נהיה כאותו שמן זית ,זכים וטהורים לעבודת ה" ולברכתו שתשכון בבתינו שהוא כאותו מקדש בו היה השמן מואר בנר תמיד ,כך נאיר יחד עם נוות ביתינו וזרענו זרע אמת במהרה בקרוב אצל כל אחד ואחת! אמן
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
