שם בן 72 בקריעת ים סוף
"ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם. ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה. ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים" (שמות יד,יט-כא). בפס' אלו מרומז השם הגדול בן 72 אותיות, כמובא בראשונים (לעניין סוכות): 'מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים: אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים' (משנה סוכה ד,ה). מסביר רש"י: 'אני והו בגימטריא אנא ה'. ועוד, משבעים ושתים שמות הן הנקובים בשלש מקראות הסמוכין בפרשת ויהי בשלח: ויסע וגו', ויבא בין מחנה, ויט משה את ידו, ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות, ומהן שם המפורש. אות ראשונה של פסוק ראשון ואחרונה של אמצעי וראשונה של אחרון, וכן בזה הסדר כולן, השם הראשון "והו”: וי"ו של ויסע, ה"א דכל הלילה, וי"ו דויט. ושם השלשים ושבע הוא "אני”: אל"ף דמאחריהם, ונו"ן ראשון דהענן בחשבון של מפרע, ויו"ד דרוח קדים' (רש"י. סוכה מה,א). מוסיף תוס' (ד"ה 'אני'): '... ועדיין צריך טעם לזה, למה נשתנו שני שמות הללו דאמרינן להו טפי מאחריני. משום דדרשינן באיכה רבתי קרא דכתיב ביחזקאל "ואני בתוך הגולה", וקרא דכתיב בירמיה "והוא אסור בזיקים" כביכול הוא בעצמו, והיינו הושענא שיושיע לעצמו'. התיו"ט מוסיף ששני שמות אלו הם תחילת שני חלקים, שהשם בן שבעים ושנים מחולק לשני חלקים. (וראה דברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה', סוכות 'אני והו', וכן ב'צמאה נפשי' על 'יהא שמיה רבה'). ברור שבהקשר לקריעת ים סוף שהיה בו גילוי ה' גדול, כמו שמובא '"זה א'לי" – בכבודו נגלה עליהם, והיו מראין אותו באצבע. ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים' (רש"י. שמות טו,ב [ומקורו במכילתא]), שהיה אז גילוי ה' גדול (שע"י שראו את הנס הגדול של קריעת הים, היה בזה גילוי שם ה' גדול), ולכן כאן נרמז על השם הגדול בן ע"ב אותיות. אלא שלכאורה אם זה כל הסיבה אז היה צריך להתחיל בפס' של קריעת הים עצמה, ולא במה שנעשה קודם (שרק בסופו נאמר שנקרע הים)? אלא נראה שיש כאן דבר נוסף, שלא רק שהיה כאן גילוי ה' גדול, אלא זה בא לרמז שע"י הצלת בנ"י יש גילוי ה' גדול, לכן בכוונה התחיל את הגילוי שבקריעת ים סוף בהצלה ממצרים הרודפים אותם. לכן בסוכות בהקשר להצלה (שזה כנגד אנא ה' הושיעה נא [בגימטריה]) מרמזים על השם הגדול, וכן זה מרמז על כל הגלויות (כמובא בתוס' שמתגלה בגלויות), שלכאורה שם אין נס מעל הטבע כקריעת ים סוף, אלא שבכ"ז עצם ההצלה של בנ"י, שה' משגיח ומצילנו מידם זהו גילוי שם ה' שקשור לשם ה' הגדול. (וזה מופיע בפס' בצורה ישרה והפוכה, כעין רמז ששם ה' מתגלה גם דרך נסתר, ולכן כעין ישר והפוך שלא נקרא בצורה ישרה וגלויה כרגיל. אבל גם מרמז שה' משגיח עלינו וזה מביא לקידוש השם, אבל לזה צריך להבין, שאם לא חושב אלא רק חי את המציאות הרגעית, אז לא רואה כלום [כמו שפרעה רדף אחרי בנ"י לתוך הים, שהוא התעלם לגמרי שזה נס על טבעי], לכן מתגלה בצורה שצריך לחשב ישר והפוך – לברר את העניין). [אולי לכן קריעת ים סוף קשורה לעקידה: 'ר' בנאה אומר: בזכות מצוה שעשה אביהם אברהם אני אקרע להם את הים, שנ' "ויבקע עצי עולה" (בראשית כב), וכתיב "ויבקעו המים”' (מכילתא שמות יד,טו), שהרי בעקידה הלך לשחוט את יצחק, ובסוף ניצל, כך שרמוז בזה כח הצלת בנ”י (שבהתחלה הלך לישחט, כמו למות על קידוש השם שהגוים הורגים בנו)]. נראה ששם ה' שמהווה את הכל זהו שם הויה (שהוא מלשון שמהווה את הכל), שהוא שם בן 4 אותיות, ודרך בנ"י ה' מתגלה בעולם, ובמיוחד בהצלת בנ"י (שדרך ההוויה של זה מקדש את שמו בעולם), ולכן קשור ל'חי' של בנ"י (שניצלים וחיים), וכך 4 כפול 18 זהו 72. וזה בא לידי גילוי ב-3 פס' (וממילא גם ב-3 אותיות של כל שם, שיש ע"ב כאלו), כנגד שלושת האבות, שהם מגלים את שם ה' בעולם, וכך גם בנ"י הם שמגלים את שם ה' בעולם כהמשכם, ובפרט בהצלת בנ”י (ונצח ישראל) יש גילוי ה' שכזה, ולכן מרומז עם קשר לשלושת אבות בנ”י (שגם בהם מתגלה עניין נצח ישראל, כיון שלא היו אמורים לחיות, שבדרך הטבע אברהם היה מת בכבשן שבאור כשדים [או במלחמת ארבעת המלכים החזקים], יצחק בכלל לא היה נולד [שהרי נולד בנס], ועשו או לבן היו הורגים את יעקב [שגם לבן רצה להרגו – "ארמי אובד אבי”], וכן יכלו להרגו האומות לאחר הנעשה בשכם. לכן יש בהם קשר לנצח ישראל, וכן יש שלושה מקדשים, שבהם יש גילוי שכינה, כיון שקשור השראת שכינה וגילוי שם ה' עם נצח ישראל כמו שהתגלה עוד מהאבות). לכן לעתיד בזמן ביאת המשיח נאמר שיבוא בשנה השביעית: 'בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא' (סנהדרין צז,א), שביאת המשיח שקשורה בגילוי שם ה' בעולם (ותיקון העולם), קשורה למלחמה בשל גילוי של נצח ישראל שמגלה את שם ה' בגדולה. לכן גם מה שאמרנו ששם הויה (בן 4 אותיות) כפול 18, זה גם מרמז על ארבעת המלכויות, שגם דרך זה ה' מהווה שיתגלה שמו ע"י נצח ישראל שמתגלה בגלויות (לכן שם בן ע"ב מתגלה בפס' ישר והפוך, כי נראה כאילו שהגוים שולטים בנו, אבל בעצם לא יכולים עלינו בשל נצח ישראל, ולכן בעצם אנו מעליהם [ורק ה' משתמש בהם כדי לתקננו, כך שבעצם זה בשבילנו ולא בשבילם, כך שזה כאילו שאנו מעליהם שמשתמשים בהם], ולכן זה ישר והפוך). נראה ששם זה התגלה ביציאת מצרים, ובירידה למצרים היו שבעים נפש כנגד שבעים אומות, לכן נראה כעין שיש מספר 71 שזהו כמות הזקנים שבסנהדרין, שמשפיעה קדושה על כל העולם, כנגד 70 אומות ובנ"י, וכשיש גילוי של תיקון גדול אז שם ה' חל על זה, ולכן כעין גם ה' מצטרף, וזהו עוד אחד כביכול (כעין בחרם שעשו אחי יוסף שלא יגלו ליעקב [שגם זה קשור לירידה למצרים], ששיתפו את ה' עמהם לעשירי [תנחומא “וישב” סימן ב]), לכן ביציאה התגלה כנגד זה השם בן 72, וכך זהו שמו הגדול שקשור לגילוי ה' בשלמות גדולה בעולם. נראה שזה רמוז שהמצרים ניסו למנוע את נצח ישראל באמרם "פן ירבה" (שמות א,י), ורוה"ק ענתה "כן ירבה" (שם,יב), שההפרש בין "כן" ל-”פן" הוא 60, כרמז לששים ריבוא שיצאו ממצרים, שלא הצליחו המצרים למעט את נצח ישראל, ונראה גם שזה רמז שבכך (בהצלה ונצח ישראל) יש רמז לגילוי ה', ולכן זהו "כן" בגימטריה 70, וזה שתי אותיות, כך שסה"כ גילוי של 72 (ונאמר “כן ירבה וכן יפרץ”, שזהו ארבעה מילים, כנגד שם הויה, שמתגלה עם העניין של 'חי' [שלא הצליחו למעטם] ל-72). [נראה שגם במתן תורה יש רמז לשם בן ע"ב, שהרי גם שם היה גילוי ה' גדול, וכן ירדה התורה לעולם, שדרכה מגלים את שם ה' בעולם. לכן נראה שנרמז ב"ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך" וגו' (שמות יט,ט). ש"בעב" רומז לשם בן ע"ב אותיות, שרומז שבא להתגלות בגילוי של ע"ב (בא להתגלות 'ב-עב'), והרי השם מתחלק לשנים (כמו אומר התוי"ט), ולכן רמז 'ב' ע"ב', שיש שני חלקים שבשם ע"ב. וזה קשור לשם הויה, ולכן "הענן" שזה ארבע אותיות, ואם מחשיבים רק את "ענן" (שהאות ה' אינה מהמילה עצמה, אלא ה' הידיעה) זהו שלוש אותיות, כרמז לשלושת אבות, ולכך שבכל אחד מהע"ב יש שלוש אותיות].