"וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים" (בראשית מח,יט). '(יהושע י, יג) "וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר". מאי "ספר הישר”? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנא' (במדבר כג, י) "תמות נפשי מות ישרים", והיכא רמיזא? (בראשית מח, יט) "וזרעו יהיה מלא הגוים", אימתי יהיה מלא הגוים? בשעה שעמדה לו חמה ליהושע' (ע"ז כה,א). 'וידום – שתק מלומר שירה, שבכל עת לכתו אינו שותק, ובעמידתו שותק, ויהושע אומר שירה בשבילה, דכתיב "אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה'” וגו'. עד יקום גוי – ינקום ישראל מאויביו. הלא היא כתובה על ספר הישר – שעתיד ליעשות לי נס. ספר אברהם כו' – היינו ספר בראשית שמעשה אבות כתובים בו. מות ישרים – בלעם מבקש על עצמו שימות מיתה של גויעה כמותן. והיכא רמיזא – בבראשית שעתיד יהושע לבא לנס זה? יהושע משבט אפרים בא, כדכתיב (במדבר יג) "למטה אפרים הושע בן נון", וכתיב באפרים "וזרעו יהיה מלא הגוים”. כל הארצות נתמלאו מיראתו ומאימתו, זרעו של אפרים יהיה מלא הגוים, אדם נוצח כאן מלחמה ואין בני אספמייא יודעין בה, אבל בשעה שעמדה לו חמה ליהושע נראה לכל העולם ויראו מפניו' (רש"י). מה הכוונה שהשמש אומרת שירה בהילוכה? נראה שהכוונה שכשיש שינוי זה גורם לאדם לשים לב לדבר (להבדיל מכשאין שינוי, שאז האדם לא כ"ך שם לב לזה), לכן בהילוכה של השמש אדם יכול לשים על ליבו שיש ה' ששולט בעולם, שברא את השמש ונתן לה את תפקידה להאיר בעולם, וזהו שאומרת שירה בעולם (שפועלת שיוכלו לומר שירה בגללה, ולכן כעין שרה). לכן כשיהושע רצה שהשמש תעמוד זה כעין ההיפך מהשירה, לכן היה צריך יהושע לומר שירה במקומה. אולם לכאורה הפס' שמביא רש"י אמנם בדרש הכוונה לשירה, אבל בפשט הכוונה שביקש שהשמש תעצור כדי שיוכל להמשיך להילחם ('"אז ידבר" – אמר שירה תחת השמש, לפי שאמר לשמש דום, דום מלומר שירה, וכל זמן שהוא דומם עומד ואינו מהלך, שבכל עת הילוכו הוא אומר שירה. ופשוטו של מקרא דום לשון המתנה, כמו (שמואל א יד ט) "אם כה יאמרו אלינו דומו”, וכן (תהלים לז ז) "דום לה'”' [רש"י, יהושע י,יב]), לכן נראה שזה אותו דבר, שביקש שתעצור כדי שיוכל להמשיך להילחם ובזה תהיה שירה בעולם, שיראו את גילוי ה' בזה, כמו שמובא בהמשך הפס': “כי ה' נלחם לישראל" (יהושע י,יד), שזהו שיהושע אמר שירה מקום השמש, שהראה את מלכותו של ה' בעולם, כעין מה שהשמש צריכה לעשות. מלחמה של בנ”י זהו גילוי ה' בעולם על ידנו, שהגוים מזהים אותנו כנציגי ה' בעולם, כעין המובא במלחמת מדיין שמשה אומר: 'אמר משה: ריבון העולמים, אם היינו ערלים, או עובדי עבודת כוכבים, או כופרי מצות, לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אחרינו, אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו, הלכך הנקמה שלך, "לתת נקמת ה' במדין' (במדבר רבה כב,ב). וכן נאמר על הגלות: "ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו" (יחזקאל לו,כ), שההפסד והשעבוד שלנו גורם לחילול שם ה' בעולם. לכן במלחמה על א"י התגלה נס שהשמש עמדה בשביל מלחמתם של בנ"י, שהראתה בזה לכולם שיש ה' בעולם, שזה קידוש ה' גדול, וזהו השירה של יהושע. אולי לכן גם יעקב אומר ליוסף: "אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים". '"ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו" – שעתיד יהושוע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל. "וזרעו יהיה מלא הגוים" – כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון' (רש"י). שיש חיבור בין שמעו בכל הגוים ע"י העמדת השמש והירח, לבין היותו מנחיל את הארץ לבנ"י ומלמד תורה, שזהו שלמות הקדושה (תורה בנ"י וא"י), ולכן כשנלחם על הארץ זוכה לגלות בזה (במלחמה) בשלמות את שם ה' בעולם, ולכן ה' נותן לו להעמיד את השמש והירח שיהיה בזה קידוש ה' גדול כראוי למעשיו. נראה שלכן המקור שממנו למדים שנרמז בבראשית זה מבלעם שהוא קורא לאבות "ישרים", שהוא בא להזיק לישראל במלחמה, אבל לא מצליח בשל מהותם של ישראל לקדש שם ה' בעולם, שאנו ממשיכי האבות הישרים, שיש בנו יושרה ולכן נקראים 'ישראל' = 'ישר א'ל', כהמשך האבות, וממילא יעודנו ליישר את העולם לה'. דבר זה – קידוש ה' גדול בעולם כולו, שמיישר את העולם, מתגלה במיוחד בזמן מלחמה, שיש גילוי ה' גדול ע"י מלחמתנו – שה' עוזרנו, כנציגי ה' במהותנו. אולי לכן "ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה" (בראשית מח,כ), שמברכים כמותם, כדי לברך שנזכה שהבנים יהיו מקדשי ה' בעולם (לכן לא אמר שיברכו ע"ש האבות, כי בא להדגיש את הגילוי בבנים), לכן נאמר "וישם" וגו', '"וישם את אפרים" – בברכתו לפני מנשה להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים' (רש"י), רמז לקידוש ה' על ידנו, שזהו הדגלים שהם מייצגים את מעלת בנ"י (שבכל דגל היה רמז למעלת השבט), וכן הדגלים כמו של המלאכים, שבנ"י קינאו במלאכים ולכן ה' נתן להם דגלים (במדבר רבה ב,ג), כך שמרמז על היותנו צבא ה', ויחד עם זה גם קשור לחנוכת הנשיאים, שזהו רמז למשכן שמקדש מאוד את שם ה' בעולם בגילוי שמו, לכן זהו שמברכים כמותם, כאמירה שנזכה שיהיו כמותם בנים שממשיכים את גילוי וקידוש ה' בעולם.