" והיו לאחדים בידך"
נכתב על ידי izik28, 19/12/2020
בסד
ד"ת להפטרת ויגש ערב שבת קודש י טבת התשפ"א
,לע"נ נשמות ישראל שמקום קבורתם לא נודע וכן לע"נ כל נשמות עם ישראל בארץ ומחוצה ז"ל שנפטרו מיום בריאת העולם ועד היום ,ת.נ.צ.ב.ה
"והיו לאחדים בידך "
------------------------------------------------------------
בהפטרת השבת שמתקשרת עם איחוד יוסף ואחיו אנו קוראים מספר מלים שמחזירות אותנו כמה פרשות אחורה, לבריחת יעקב ללבן ," וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך " , נראה שהפ"ס סותר את עצמו.. אם העצים יהיו לעץ אחד איך הם יהיו לאחדים , הרי המילה " אחדים" פירושה מספר פריטים בודדים.. המלבים מפרש, "וקרב" עוד צוה "שיקרב שני העצים" אשר התאחד כל "אחד" בעצמו, "אל האחד" השני, עד שיהיו "לך לעץ אחד" ע"י אחיזת היד, ואז יתהווה ע"פ נס "שיהיו לאחדים בידך" ר"ל שיתאחדו בפועל ע"פ נס ויהיו אחד באמת:" ננסה לקשר פ"ס זה לבריחת יעקב ללבן, רבקה אימו אומרת לו את הפ"ס הבא" וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך" , יעקב שהה אצל לבן מספר שנים לא מועטות.... את הפירוש אנו נלמד מהמשך הפרשה בה כידוע יעקב עובד עבור רחל 7 שנים " ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה" המלבים מפרש ,"ויעבד יעקב", יעקב לא הבין ערמת לבן ועבד ברחל דוקא ושבע שנים מלאים, ותחת שלבן אמר שא"צ לעבוד אותו בעבור זה היה אצל יעקב בהפך, "שמרוב אהבתו אותה היה בעיניו כימים אחדים", שחשב בדעתו שעבודת שבע שנים הם רק ימים אחדים לפי ערך יקרת רחל ששוה הרבה יותר מזה, גם יאמר שאהבתו את רחל לא היה אהבת החשק, שהחושק יום לשנה יחשב לו, כי אהב אותה מצד כשרון מעשיה, לא מצד החשק עד שהשנים היו בעיניו כימים. וע"ז אמר באהבתו אותה, כי אהבת החשק הוא אהבת עצמו, לא אהבת הדבר, אבל אהבת הטוב אוהב את הדבר הטוב, לא את עצמו, ועז"א באהבתו אותה, שלא היתה אהבה חוזרת, וע"כ היו בעיניו כימים אחדים:" יעקב אהב את רחל אהבת נפש ,הם היו שתי נשמות שנועדו זה לזו ונפגשו , ברור שהיתה ביניהם משיכה כגבר לאישה ,אולם לא היה זה הדבר העיקרי שמשך את יעקב, ככתוב במזמור אשת חיל," אישה יראת ה" היא תתהלל ".
אך הדבר נראה לא ברור ,הרי שאדם רוצה משהו, כל רגע נראה כנצח , ! יעקב כל כך אהב את רחל עד שחש שהמחיר שהוא משלם עבורה ז"א מספר השנים ,הוא מועט מידי והיא שווה הרבה יותר מזה , עוד מוסבר במדרש שהביטוי " ימים אחדים" לא מציין תקופת זמן ,אלא את ציווי אמו ללכת ללבן ואת המשך ציווי אביו " קום לך פדנה ארם... וקח לך משם אישה מבנות לבן אחי אימך"" המדרש מסביר" . יעקב הבין ששניהם[יצחק ורבקה] התכוונו לאותו הדבר, ושמשמעות הביטוי "ימים אחדים" שנזכר בדברי אימו היא "עד שתתחתן עם אישה מבנות לבן", כמו שאמר לו אביו." והוא אמנם אחרי עיכוב של 7 שנים שמסמלות אולי את דיני עבד עברי שתחתן עם אהובת לבו .
בפרשה אנו קוראים על איחוד עץ אפרים הוא יוסף ויהודה, הרדק מסביר את איחוד העצים, "לך לעץ אחד – אחר שתקח שני עצים ותכתוב בכל אחד שם בפני עצמו שהוא סימן למלכות ישראל שנחלקה, אחר כך תקרב אותם אחד אל אחד והיו בידך שניהם יחד כאילו הם עץ אחד.
ויהיו לאחדים בידך – שני האחדים יהיו בידך לאחד סימן למלכות ישראל שתהיה אחת. ואדוני אבי ז"ל פירש אמר לו שיקרב שני העצים ויתחברו יחד ויעשו עץ אחד במעשה נס. ויונתן תרגם כל עץ שבפרשה זו עד: "דַּבֵּר אֲלֵהֶם" – לוחא. וכן "והיו העצים" תירגם: "לוחיא". ושבפסוק: "דַּבֵּר אֲלֵהֶם", תירגם "את עץ יוסף אשר ביד אפרים" – ית שבטא דיוסף דהוא שבטא דאפרים. "את עץ יהודה" – ית שבטא דיהודה. "ועשיתים לעץ אחד" – לעמא חדא." המדרש מסביר את איחוד העצים דבר שמתאים גם לכל השנאה בזמננו אנו.. "כל עץ מכיל את שם השבט (ואולי גם כל נספחיו וחבריו: שמעון, לוי ובנימין על עץ יהודה,] ושאר השבטים על עץ אפרים, הוא עץ יוסף. חיבור העצים הוא ע"י הדבקה או הרכבה (כמו בפאזל) והרי הם כעת "כאילו עץ אחד". הדימוי שנראה לנו מתאים הוא החושן על לבו של אהרון שהכיל במסגרת ובבגד כהונה אחד שנים עשר אבנים טובות שכל אחת נשאה שם שבט. ראה דברינו ונשא אהרון את שמות בני ישראל בפרשת תצוה. ראה שם גם דברינו אורים ותומים שאותיות שמות כל השבטים נחוצים לקריאת המסר. דימוי אחר, הוא חלוקת שבטי ישראל לדגלים ומחנות. שנים עשר שבטים, איש על מחנהו ואיש על דגלו, ארבע מחנות (חמישה!) ומסע אחד. ייחוד בתוך אחדות. לשון הרד"ק "מלכות ישראל שנחלקה". לא מלכות דוד או שלמה או יהודה הן שנחלקו וכעת חוזרות להיות אחת, אלא "מלכות ישראל". בפסוקים לעיל איך השם "ישראל" גובר בסוף גם על יהודה וגם על אפרים ויוסף. עץ יהודה וחבריו שרד יותר מעץ אפרים ויוסף, אבל השם הוא ישראל כשם יעקב אביהם. ובימינו, מדינת ישראל."
החיבור בין איחוד העצים לבין יעקב ורחל נראה ברור ,כל השבטים היו על החושן שהיה על ליבו של אהרון הכהן שאיחד את כולם, כדי לאחד בין איש לרעהו ובין חתן לכלה צריך אכפתיות ושימת לב, לא אדישות ,שנאה , או להיות כלבן שהיה משול גם לנבל ונחש ולא שם את בתו עם אהובה על ליבו ... אלא להיות כיעקב, שאהב את רחל אהבת נפש אדירה והיה מוכן" לבזבז" שנים מחייו עבורה והיא עבורו !
המדרש מסביר את היחס בין איחוד העצים לאהבת יעקב ורחל " עץ אפרים ועץ יהודה לא רק חוברו ודובקו יחדיו, כשעל כל עץ עדיין רשום שם השבט, אלא מוזגו ממש לעץ אחד. כך גם התמזגו והתערבבו זה בזה כל הימים בהם עבד יעקב בעבור רחל. "ימים אחדים" של הפטרת השבת, בא ללמד על "ימים אחדים" של אהבת יעקב לרחל. אך הם עדיין הם שני ימים, משום שכתוב: "ימים אחדים", לא "יום אחד", ומיעוט רבים – שניים." אנו מתפללים שנים על גבי שנים לגאולה שלמה ,היא תבוא רק אם נהיה מאוחדים כיעקב ורחל שמסרו נפשם אחד למען השני ,אזי כל התקופה הארוכה שאנו שרויים בה ,תראה לנו עם כל השמחה שתבוא בע"ה כימים מועטים ! כחתן וכלה שמחכים אחד לשני שנים על גבי שנים ושורדים תקופות שונות לא קלות! ברגע האיחוד שיהיה מרגש בלשון המעטה , כל השנים הללו יראו מחד כימים אחדים אודות לשמחה בע"ה ומאידך ,אי אפשר להתכחש לזמן שעבר.. מה שרק חיזק את הקשר ביניהם וגרם לקידוש שם שמיים עצום! אומר בהעש"ט, "כל אדם עוטה אור הבוקע ועולה השמימה
וכשנפגשות שתי נשמות אשר זו לזו נועדו, מתלכד אורן לאלומה אחת וקרן אור גדולה שבעתיים מבהיקה מהווייתן האחת". היו יום שישי חל בו עשרה בטבת , צום זה שחל כאמור בערב שבת הוא נדיר ביותר , ,יהודים יקרים נהרגו ומסרו נפשם כדי לקיים את מצוות תורת ה" ,הם התאחדו גם בימים קשים שלא נדע לעולם! בהם בערה אש האהבה ולא השנאה !! שבזכותה יבנה המקדש השלישי בהר הבית מקום עקדת יצחק במהרה בקלות. אמן!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
