לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת תולדות

בראשית כה,כא: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא: מלבי"ם: "מאין ידע יצחק שהיא עקרה ולא הוא? ... היו אימותינו עקרות כי כשייצא מן הקליפה פרי קודש – אין הטבע מוכנת מעצמה עד יופיע כוח אלוהי ... שהוא כבר הובטח על הבנים מעת העקדה והתפלל שהבנים יהיו ממנה". קשיים בחיים נועדו להחדרת אלוהים לתוכנו.

כה,לא: וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי: מלבי"ם: "איך רימה יעקב את אחיו לקחת ממנו הבכורה בנזיד עדשים? ... שממילא היא נמכרת לי אחר שאינך רוצה בה ('ויבז עשו את הבכורה'), וזה דומה כמי שרואה אחד שרוצה להשליך כיסו (ארנקו) לים, ומבקש שימכרהו לו בעד לחם ונזיד עדשים, שאין זה מרמה את חברו, רק כמציל מן ההפקר". המלבי"ם יכול להיות עורך דין טוב...

כז,ד: וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה:  בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת: מלבים: "מה ראה יצחק לברך את עשו דווקא ולא את יעקב? ... רצה לברך את עשו ברוב עושר ודגן ותירוש וגבורה למלחמה ולממשלה, וזרע יעקב יהיו מיוחדים רק לעבודת ה'". ברכת יצחק לעשו הייתה אמורה להיות הצדקה לברכת הרוחניות ליעקב. מעניין.

כז,מו: וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת: מדוע לא אמרה רבקה ליצחק שעשו מתכוון להרוג את יעקב? מלבי"ם: "לא רצתה לגלות ליצחק ... פן יצטער על זה". רבקה דאגה לשלום בעלה, גם בעת משבר כזה שבן אחד רוצה להרוג את הבן השני שלה. אישה מיוחדת.