'אמר ר' חנינא: בכ"ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן, כמו שכתוב: "ביום הראשון באחד לחדש תקים את משכן”, והיו ישראל ממלמלין על משה לומר: למה לא הוקם מיד, שמא דופי אירע בו? והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו יצחק, דכתיב: "לושי ועשי עוגות”, ואמרו לו: "שוב אשוב אליך”. ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו המלאכה. אמר הקב"ה: עלי לשלם. מה שלם לו הקב"ה? חנוכת חשמונאי, וכן מרחשון עתיד הקב"ה לשלם לו' (ילקו"ש נ"ך. רמז קפד). חנוכה התגלה בכ"ה כסלו בשל שהוא כעין תשלום על כך שלא הוקם אז המשכן. מדוע ה' עיכב את הקמת המשכן לחודש שנולד בו יצחק? אפשר שהטעם הוא כיון שהמשכן בא בעקבות חטא העגל (ראה ב'תורת המקרא' “תרומה”, למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק"ל זיע”א), ומשה השתמש בזכות אבות כדי לכפר על העגל: “זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם" (שמות לב,יג). לכן ראוי שהמשכן יוקם בהקשר להופעת האבות, ולכן נדחה הקמתו לניסן שבו נולד יצחק (אברהם ויעקב נולדו בניסן או בתשרי [מחלוקת בין ר"א ור"י, בר"ה י,ב-יא,א]. לר"א שנולדו בתשרי, אז זה נעשה בהולדת יצחק, שהוא הכי קרוב. לר"י שנולדו בניסן, נאמר על יצחק כיון שעליו יש רמז בתורה שנולד בניסן, שלא כשאר האבות, אבל בעצם זה קשור גם לשאר האבות). או מטעם שיצחק היה כקרבן עולה ('"גור בארץ הזאת". א"ר הושעיה: את עולה תמימה, מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת' [ב”ר סד,ג]), ולכן ראוי לחבר אליו את הקמת המשכן, כיון שהקרבנות הם כעין העלאה במקומנו (והם מעלים אותנו בזה), ואצל יצחק בעקידה נעשה כעין שהועלה ממש, שלכן נחשב כקרבן עולה, ולכן ראוי לחבר להולדת יצחק את הקמת המשכן, כדי לתת כח למשכן. אולם אפשר שיצחק מיוחד בכך שלא יצא לחו"ל בשל היותו כקרבן עולה – שהוא קשור בשכינה המתגלת בארץ. לכן נאמר במדרש שם קודם: '"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ". עשה שכונה בארץ ישראל, הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. ד"א, "שכון בארץ", שכן את השכינה בארץ', שיצחק דבוק בגילוי שכינה בעולם – בהיותו כמעלת קרבן עולה. לכן מתגלה בדבר ה' אליו שישכן את השכינה, ויבנה את א"י, שבבניית א"י מגלים גילוי שכינה בעולם. לכן המשכן שהוא בית לשכינת ה', קשור בא"י שהיא מקום השכינה ומתגלה ביישוב הארץ – בבתים (ובעשיה של השתכנות בארץ). לכן נדחה הקמת המשכן להולדת יצחק, לרמז שכוחו נובע מכח א"י (שאע"פ שהיו במדבר, שורש כוחו קשור לא"י). ע"פ זה מובן שהחשמונאים מצד אחד יצאו להילחם על טהרת ישראל, ועל המקדש שחולל, ואף נקרא חנוכה ע"ש חנוכת המזבח, ומצד שני נלחמו בשביל יישוב הארץ כראוי – לגרש את השלטון הזר (שהשלטון קובע האם נחשב שהארץ ביישובה או חורבנה [לכן גם אצל יצחק נאמר שיקים שכונה – בתים, וכן יטע ויזרע, אבל בנוסף גם שיהיה נציב – שולט במקום]), ואף נקרא חנוכה גם בשל כך. אין זה סותר, אלא זה בא יחד, כמו שהמשכן קשור ביצחק שבו מתגלה קדושת השכינה ויישוב הארץ. לכן בחנוכה בא תשלום למה שלא הוקם המשכן בגלל הדחיה להולדת יצחק, שבחנוכה מתגלה בזמן הזה (כ"ה כסלו) המהות של החיבור ליצחק, ע”י מעשה החשמונאים. אולי זה אף רמוז בנס של המנורה, שדלק בנס שמונה ימים – כעין רמז לשכינה, שמצאו 'פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול' (שבת כא,ב), שהכה"ג הוא זה שנכנס לקה"ק ביוה"כ – למקום השכינה ממש, וכן היה שמן טהור כרמז לשכינה (שהיא טהורה, וכן השכינה שורה במקום טהרה), והזמן היה שמונה ימים בשל שהיו צריכים להגיע לתקוע, ולכן לקחה הדרך ארבעה ימים לכל צד (אוצר הגאונים, שבת כא,ב), כך שיש בזה רמז על א"י, שזהו הליכה בא"י, וכן יש בזה הדגשה של (תקוע ב)נחלת אשר שבו השמנים מעולים, כך שמרמז על מעלת א"י בנטיעות (כעין ביצחק שנאמר לו שיטע). אולי הנס נעשה במנורה, כיון שבה שבעה קנים, כשהנר המערבי הוא מיוחד – שדלק תמיד (כשהיו ראויים לכך). לכאורה מדוע רק בו נעשה נס שדלק תמיד, למה לא גם שאר הנרות כך? נראה שזה משום שהנר המערבי כנגד השראת השכינה: '(ויקרא כד, ג) "מחוץ לפרוכת העדות יערוך". וכי לאורה הוא צריך?! והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו! אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים' (שבת כב,ב). כיון שהנר המערבי מכוון כנגד קה"ק, לכן הוא מייצג את השכינה, ושאר הנרות מכוונות אליו, כעין להימשך אחריו, שזה רמז לחולין שאנו מקשרים לשכינה (שזהו ששה נרות כימי החול, ונר המערבי כשבת), דבר זה הוא במיוחד בא"י, שהחולין שבה מחובר לקודש, ולכן במיוחד בא"י מקדשים את העולם, לכן במנורה יש רמז לשכינה וא"י, ולכן הנס נעשה במנורה כנגד מעשי החשמונאים.