כלילת המעלות
נכתב על ידי izik28, 9/11/2020
בס"ד
ד"ת לשבת חיי שרה תשפא
כלילת המעלות
---------------------------------------------------------
מיהו אדם? אני.. אתה.. כן זה שקורא את השורות הללו.. איך הייתם מגדירים את עצמכם? אומרים בדיוק מי שאתם בלי הוסיף מעלה או שתים ? או מאדירים את עצמם כמו, להבדיל בדור מגדל בבל?
ישנו פ"ס די נדיר שלא שמים אליו לב בפרשה המרצה סיוון רהב מאיר הסבירה ,,כאשר אליעזר נשלח למצוא כלה ליצחק אבינו ,עת הגיעו לארם מקום משפחת אדונו אברהם הוא אומר משפט די תמוה " וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי."וכי לא יכל אליעזר להעלות את קרנו בפני לבן ובתואל ולומר אני שליחו של אברהם, סגנו? אחראי על כל ביתו? משהו? , יכל גם יכל ! אבל הוא בחר ללמד אותנו צניעות מהי !
המלבים מפרש שאליעזר אמנם הודה שהוא עבדו של אברהם אבינו שהיה מוכר לכל ,ומן הסתם עצם הכרזה שהוא עבד אברהם אומרת הכל ,הוא מפרש," עבד אברהם אנכי," ר"ל הגם שאברהם י"ל עבדים רבים, אני עבד המיוחד של אברהם העומד לפניו ומושל בכל אשר לו, וזה אמר להראות חשיבותו:"
מחד ,אדם לא צריך להמעיט בערך עצמו ומאידך לא להפריז , אנו נבראנו בצלם אלקים והננו עבדי ה" יתברך מה שדורש מאיתנו ללכת בדרכיו ,אין טעם לנכס לעצמנו מעלות מדומות ,שכן הוא מכיר אותנו על בוריינו יותר ממה שאנו מכירים את עצמנו .
רבקה אמנו כלתו של יצחק גדלה בבית לא מחמיא בלשון המעטה.,למרות זאת היא נבחרה מפי עליון להיות זיווגו של יצחק אבינו אודות לדרכי צניעותה ,רבקה נהגה בפשטות וטבעיות עם אליעזר עבד אברהם הגם שהיה אדם זר עבורה , כפי שמתארים הפ"ס" וְהַנַּֽעֲרָ֗ה טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל:
וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ:
ַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ:
וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת:
וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־גְּמַלָּֽיו:"
הפ"ס הראשון על מראה הנערה לא נראה כ"כ שייך, וכי אברהם היה לוקח אשה ליצחק רק מפני יופיה??
המלבים מפרש " והנערה טובת מראה. "זה טעם שבחר בה אליעזר לבקש שתשקהו מים כי היתה היפה מכל הבנות שיצאו אז, וספר שעד עתה" איש לא ידעה", ויציאתה עתה היה השגחיי שמן השמים הכריחו אותה לצאת, ובבואה שמה לא שמה לב לשום דבר (הגם שזה פעם הראשון שבאת שמה והיה רק לטייל) רק ירדה העינה ותמלא כדה:" אליעזר כן הסתכל על יופי הנערה .. ולא רק! אלא גם על התננהגותה , דהיינו רצונו היה לשלב את שתי המעלות ,יופי חיצוני ויופי פנימי, רשי מסביר את ה פ"ס ," ממקום בתולים (ב"ר)
"ואיש לא ידעה" - שלא כדרכה לפי שבנות הנכרים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר העיד על זו שנקיה מכל" ,רבקה בניגוד לבית בתואל שלא היה מתנהג בצניעות עם הכלות המיועדות הייתה שונה בתכלית , לבן ,אחיה , ברגע שהגיע אליעזר ,אמנם רץ לעברו ,אך כדי לחפש את הזהב והרכוש שיש לו , עוד קודם שידע מיהו , מה עוד שבעת ישיבתו עמם לאחר שלבן אמנם פינה את כל תרפיו למענו [בכל זאת..] אליעזר אומר ," ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר " מפרש בעל הטורים" ויישם. ב' הכא. ואידך ויישם בארון (להלן נ, כו). רמז שרצו להמיתו וליתנו בארון והוא הרגיש ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי כי עבד אברהם אנכי ונהגתי בביתו שלא לאכול עד שאדבר דברי, ברכת נטילת ידים וברכת המוציא. ובזה חשב כי ינצל כי כוס של ברכה לטובה מצטרף ולא לרעה. וכן היה לו שבא מלאך והחזיר סם המות לצד בתואל ואכל ומת. וי"מ שנתנו לו דבר איסור ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי, עבד אברהם אנכי ואיני אוכל דבר איסור:"
הקב"ה נהג עם אליעזר כפ"ס ," תערוך לפני שולחן נגד צוררו" מצודת דוד מסביר את המילים" נגד צוררי" והמה יראו בכבודי" ,קרי לבן ובתואל יראו יושרו של אליעזר שלא ניכס לעצמו מעלות שלא שייכות לו , ישנו פ"ס במשלי במזמור אשת חיל שאומר" שקר בחן והבל היופי אשה יראת ה" היא תתהלל" הגאון מולנא מסביר, " שקר החן" - כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, שהוא הולך אחר כוונתו, כי "רחמנא ליבא בעי", וכמו שאמרו { אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין כו'".]
ואמרו חז"ל "אל תהיו כעבדים המשמשין כו' אלא הוו כו'". ולכאורה תמוה, דבתחילה אמר בלשון אזהרה "אל תהיו", ואחר-כך אמר בלשון עצה "אלא הוו", וכפול. והעניין: דג' מיני מעשים:
א' הלומד בשביל פניות - "אקרא בכדי שיקראוני חכם", והוא מפני כבוד ועושר.
ב' שלומד בשביל בוראו שימצא חן בעיניו ושייתן לו שכר טוב לעולם הבא.
ג' הוא רק טוב ביראת ה' כאשר ציוונו לשמור ולעשות, ולא לשום פניה כלל.
ולזה אמר:
תחילה לשון אזהרה ושלילה "אל תהיו כו'" - על הפניה הראשונה.
ועל הכוונה השלישית אמר "אלא הוו כו'" שתשתדלו עצמכם לבוא לידי כך - ללמוד בלי פניה כלל.
וזה שנאמר:
"שקר החן" - שעושה בשביל למצוא חן בעיני אדם, כי לא נתקיימה בידו, והמעשה בעצמו הוא שקר, וזהו (סוטה כב ב): "פרוש שכמי" שהם מבלי עולם.
"והבל היופי" - שמייפה את עצמו נגד הקב"ה, ואף שהמעשה בעצמו הוא טוב, כמו שאמרו חז"ל "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני כו' הרי זה צדיק גמור", מכל מקום הוא הבל. וכמו שנאמר (קהלת א יד): "ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח", (קהלת ב יא): "ואין יתרון תחת השמש". ואמרו, שתחת השמש הוא דאין לו יתרון. ופירושו, כמו שאמרו בגמרא (פסחים נ ב): "כתיב 'כי גדול עד שמים חסדך', וכתיב 'כי גדול מעל שמים חסדך', הא כיצד? כאן בעושין לשמה וכאן בשאין עושין לשמה, כו'". כי העושים לשמה הם למעלה מהשמים, לכן 'על השמים' חסדו להם, מה שאין כן אותם העושים שלא לשמה, הם תחת השמים, וזה שנאמר "ואין יתרון תחת השמש".
"אישה יראת ה' היא תתהלל" הוא השלישי הנזכר לעיל, הנקראת אימה - יראת הרוממות - בגין דהוא רב ודחיל. ואמר "היא תתהלל" כמו שנאמר (דברי הימים ב יז ו): "ויגבה ליבו בדרכי ה'", שזו הגאווה היא מצוה, שיראה לעלות ממדרגה למדרגה עליונה הימנה, ואינן אלא ביראת ה', ולזה אמר "היא תתהלל", שהיא בעצמה מותרת בעניין זה, כנזכר לעיל, אף על גב דאסור לשבוחי את עצמו, אבל בדרכי ה' כהאי גוונה מותר.
ועוד יש לומר, דאיתא בזוה"ק על הפסוק "יהללך זר ולא פיך", פירושו "וַלֹא", רוצה לומר, ואם לא יהללך הזר, אז 'פיך' - מותר לו להתחיל לומר להם דברי תורה, שעל-ידי זה יתהלל. וכן בעולם הבא, כשבא לשם נותנים לו שמונים ומאת יום לדרוש תורה ברבים - התורה שלמד בעולם הזה. וכל הצדיקים שומעים לו, ועל-ידי-זה יתהלל, כמו שנאמר (משלי לא כג): "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ".
וזהו בתורה, אבל במעשים אינו כן, אלא אחרים פורטים מעשיו בשער, כשנכנס בשער גן עדן, כמו שנאמר (תהלים קכז ה): "לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער", וזהו "ויהללוה בשערים מעשיה".
לפי הפ"ס יראת ה" של האישה הוא היופי האמיתי , אך ישנם נשים [חוץ מרבקה] שזכו לשתי המעלות ,גם יופי חיצוני וגם יופי פנימי שהיא יראה ה" היושר והענווה , האדם נברא בצלם ה" אישה מיוחדת זו שנבראה בצלם ה"כמובן,היא תפארת המעלות בעיני ה" שברכה בפננים ומרגליות למענה ולמען הזולת , היא השאיפה עבור כולנו מה שמלמד אותנו איך צריך לנהוג במעשינו עם הזולת וכמובן עם הקב"ה , לכל אחד ואחת יופיו ויופיה המיוחד החיצוני והפנימי , ועליו לתעל ולהגביר את האור ואת מעלותיו הטובות כרבקה , ולא כלבן ובתואל שנהגו אחד בפה ואחד בלב ולא היו כ"כ לבנים ... אלא לכת באמונה ותמימות כשרה רבקה רחל ולאה שלכל אחת אפילו ללאה היה היופי המיוחד שאין לזלז בו וולא לנצלו לרעה כמובן , מה עוד גם יצחק אבינו לא התהלל בפני רבקה על מעלותיו ,שכן היא פגשה אותו בשדה ,ומן הסתם הוא לא היה בשיא לבוש תפארתו .. אלא הוה היה בתפארת תפילת מינחה לפני ה" וזה מה שמשך את ליבה של רבקה הגם שראהת אותו הדור והפילה את עצמה מהגמל כפ"ס" תִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל" המאור ושמש מפרש פירוש מדהים" ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק כו' ותקח הצעיף ותתכס ופי' רש"י ותרא את יצחק שראתה אותו הדור ותוהא כו' הלשון הדור ותוהא צריך ביאור והנראה לומר בדרך רמז דהנה התועלת הנמשך להנוסע אל הצדיקים הוא דהנה כל דרך איש ישר בעיניו ובפרט הלומד ועוסק בעבודה ידמה בנפשו שכבר הוא במדריגת צדיק אמנם כשבא אצל הצדיק נופל עליו פחד ומורא ורואה אז שמעשיו אין נחשבים כלום ונופל ממדריגתו שהי' נחשב בעיניו לצדיק ובעל מדריגות ובא למדריגת תשובה להפשפש במעשיו ורואה שאינם כהוגן וגם כשרואה עבודת הצדיק שהם גדולים מאוד יפול עליו הבושה שהוא מתבייש ממעשיו ומדותיו ויראה לתקנם ולעבוד עבודת ה' ביתר שאת וביתר עוז זה הוא התועלת הבא להנוסעים להצדיקים. והנה ידוע שיצחק הוא מדת יראה עולם התשובה שהי' הוא מנהיג בני דורו שיראו מאוד מפני הקב"ה ויעשו תשובה על מעשיהם וזה מרמז לנו הפסוק ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל הגמל גמל הוא לשון גמול היינו שנפלה ממדריגתה הראשונה שסברה שעשתה עד עתה שום גמול ומע"ט בעולם נפלה מזה ובאתה לעולם התשובה כאשר אמרנו שזהו התועלת נמשך להבאים אצל הצדיק וזה מרמז לנו רש"י שראתה אותו הדור ותוהא ר"ל הדור מלשון הדרי בי שראתה מדריגתו לשוב אל ה' בתשובה שלימה ותוהא על מעשיו הראשונות לתקנם ביתר שאת ויתר עוז ובאתה לעולם התשובה עולם הבינה אשר מתפשטין משם חמשים שערי בינה וצריך להשב באמת לתקן כולם. והנה יש חמשה חלקים לכל נשמה היינו נפש רוח נשמה חיה יחידה אשר צריך הבעל תשובה לתקן הכל ולשוב באמת בכל חמשה חלקיו להמשיך עליהם החמשים שערים הנ"ל והנה חמשה פעמים חמשים עולה ר"נ כמנין צעיף שעולה גי' ר"נ וזה מרמז הכתוב ותקח הצעיף ותתכס ר"ל שתקנה כל חמשה חלקים ע"י החמשים שערים הנ"ל ותתכס כי ע"י התשובה נעשה האדם מכוסה מכל המקטריגים והבן." , רבקה ראתה את יצחק הדור במעשיו מדהייינו בתחום הרוחני שלו להבדיל מלבן שהיה נבל .. , העינים שלהם נפגשו והם הבינו ישר הכל איש על רעיתו ...הצניעות של רבקה , והיראה של יצחק בדרכי ה" יחד עם אותו המבט שהיה בין שתי הכרובים שעל הכפורת במקדש ,היה ביניהם ,לא גאווה או התנשאות ,אלא הההפך ! מה עוד שרבקה אהבה את יצחק בגלל האמת שבו ,כך שאת כל אחד תאהב האחת והיחידה בגלל מה שהוא באמת ,בלי פוזות או התנשאות , ואת כל אחת יאהב [כיעקב את רחל ] האחד היחיד בגלל מה שהיא באמת , עבורו ,אודות למה שהיא פעלה עבורו , כד"ת הללו עבורי שיוצאים לאור ....[תודה לשני אנשים יקרים מאוד ,ולקב"ה!] רק כך נגיע לברכת ה" בחיינו וטהרה גמורה. אמן
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
