chiddush logo

מעלת א"י בקניית מערת המכפלה (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 5/11/2020

 "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה. ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר. גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני ... ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען. ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת" (בראשית כג,א-כ). 'ואחרי כן קבר אברהם את שרה — ומאז נתקיים השדה לאחוזת הקבר לו ולזרעו. ונזכרה זאת הפרשה, להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות, לחיים ולמתים. ועוד, לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה' (ראב"ע כג,יט). ראב"ע מסביר שמטרת הפרשיה הזו היא להודיע על מעלת א"י מכל הארצות, שלכן אברהם טרח כ"ך לקנות את המקום. נראה שכיון שיש כאן רמז למעלת א"י, אז יש כאן עוד רמזים על מעלתה. על הפס' “ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" (פס' א) מביאים חז"ל: '"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה" (תהלים לז, יח): "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִים וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה", כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים, בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת עשרים שנה לחטא. ד"א "יודע ה' ימי תמימים" זו שרה, שהיתה תמימה במעשיה … מה צורך לומר שני חיי שרה באחרונה? לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה, ולעולם הבא' (ב"ר נח,א). כאן נרמז על צדקותה של שרה, שאין בה חטא, ושיש לה העוה"ז והעוה"ב. כך גם מי שחי בא"י הוא בלא עוון: 'אמר רבי אלעזר: כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, שנאמר (ישעיהו לג, כד) "ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון"' (כתובות קיא,א). א"י משפיעה גם לעוה"ב, כמו שאמר הראב"ע 'מעלת א"י ... לחיים ולמתים'. בנוסף מובא בחז"ל: 'אמר רב ענן: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח, כתיב הכא (שמות כ, כ) "מזבח אדמה תעשה לי", וכתיב התם (דברים לב, מג) "וכפר אדמתו עמו"' (שם). בנוסף, כמו שלשרה זכות לעוה"ב בשל צדקותה, כך גם בא"י יש זכות בחיים שמשפיע לעוה"ב: 'א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא' (שם). מות שרה סמוך לעקידה: '"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה" מהיכן בא? מהר המוריה, ומתה שרה מאותו צער, לפיכך נסמכה עקידה ל"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"' (ב"ר נח,ה). כך שנראה שיש כאן רמז שבא"י השכינה שורה, ולכן הדר בא"י מחובר לשכינה, כעין במקדש, לכן זה קשור לעקידה. (לכן הקבור בא"י כקבור תחת המזבח, ואם זה בקבורה, שהגופה טמאה, ק"ו באדם חי שנחשב כקשור למזבח). שרה מתה בעקבות העקידה, לכן יש כאן רמז שבא"י יש למסור את הנפש, כיון שא"י נקנית ביסורים: 'תניא רבי שמעון בן יוחאי: אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין. אלו הן: תורה, וארץ ישראל והעולם הבא' וכו' (ברכות ה,א). כשאברהם מבקש לקנות קבר, עונים לו בני חת: “שמענו אדני נשיא אלקים אתה בתוכנו" (בראשית כג,ו). לכאורה דבר זה (שראו בו נשיא אלקים) לא החל מעכשיו, אבל כאן התורה גילתה מה חשבו עליו, כדי לברר שדווקא בקשר למעלת א"י יש גילוי בעולם של קידוש השם – של גילוי שם ה', כמו שמובא בנביא: “ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו. ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה. לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדנ'י ה' לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם. וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני ה' נאם אדנ'י ה' בהקדשי בכם לעיניהם" (יחזקאל לו,כ-כג). '"ויחללו את שם קדשי" – השפילו את כבודי. ומהו החילול? באמור אויביהם עליהם: עם ה' אלה ומארצו יצאו, ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו ... "וקדשתי את שמי" – ומה הוא הקידוש? ולקחתי אתכם מן הגוים' (רש"י). המצאותנו בחו"ל זהו חילול השם, לכן רק בא"י יש קשר לקידוש השם. בפרט שהמצוות שהן מגלות את שם ה' בעולם, עיקרם בא"י (ספרי "עקב", מג), לכן קידוש השם האמיתי בעולם, זה דווקא כשאנו נמצאים בא"י. על השם של קרית ארבע מובא במדרש: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע", ארבעה שמות נקראו לה: אשכול, וממרא, קרית ארבע, חברון. ולמה הוא קורא אותה קרית ארבע? שדרו בה ד' צדיקים: ענר, אשכול, וממרא, אברהם. ונמולו בה ד' צדיקים: אברהם, ענר, אשכול, וממרא. ד"א, קרית ארבע, שנקברו בה ד' צדיקים אבות העולם: אדם הראשון, אברהם, יצחק, ויעקב. ד"א שנקברו בה ד' אמהות: חוה, ושרה, ורבקה, ולאה. ועל שם בעליה, שהן ד': ענק וג' בניו. אמר רבי עזריה: שמשם יצא אבינו אברהם שרדף אחרי ארבע מלכיות' (ב"ר נח,ד). נראה שאלו מרמזים על מעלת א"י, שיש לה כמה שמות, כעין גילוי ה' שמתגלה בשמות שונים, בגילויים שונים בעולם (וארבע כרמז לשם הוי"ה, שהוא בן ארבע אותיות, שלעתיד יקרא ככתבו [פסחים נ,א], כך שרומז על תיקון העולם), שזה רומז לגילוי שם ה' בעולם, שעיקרו בא"י. גם נקברו שם ארבעה צדיקים, והם נחשבים אבות העולם, וכן ארבע צדיקות (ואף בהן לכאורה צ"ל שהם אמהות העולם), כרמז שע"י המצאותינו בא"י (כמו שהם נקברו שם), יש לנו השפעה של צדקות וקדושה גדולה לתיקון העולם (כעין שהם אבות העולם), ואותו דבר ד' צדיקים שגרו שם, מגלה שע”י מגורנו בא”י אנו מתקדשים. בא"י אנו נחשבים עובדי ה' שלא כמו בחו"ל, שכעין עובדי ע”ז: ' ... כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' (כתובות קי,ב), לכן נרמז שנמולו שם ארבעה צדיקים, שהמילה היא ברית עם ה' (“זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר" [בראשית יז,י]). יש גם רמז לד' בעליה, כרמז שאנו בעליה של א"י, כיון שיש לנו חיבור פנימי לארץ, מכח הקדושה שבנו ובארץ: '"עמד וימודד ארץ" – א"ר שמעון בן יוחאי: מדד הקב"ה את כל האומות, ולא מצא אומה שהיתה ראויה לקבל את התורה, אלא ישראל ... מדד הקב"ה בכל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל, אלא ארץ ישראל, שנאמר: "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים”' (ילקו"ש נ"ך, רמז תקס"ג). בנוסף גם אברהם יצא משם לרדוף את ארבעת המלכים, שהם היו ארבעת גדולי מלכי העולם, כרמז שמא"י יש השפעה לכל העולם כולו, לתקן את כל העולם כולו (נראה גם שזה נרמז בדרשת ר"ע: 'רבי עקיבא היה יושב ודורש, והצבור מתנמנם. בקש לעוררן, אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה? אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה מאה ועשרים ושבע, ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות' [ב"ר נח,ב]. שאסתר  השפיעה על כל העולם שהיה תחת אחשוורוש, וגרמה לקידוש השם גדול בעולם ["ורבים מעמי הארץ מתיהדים". אסתר ח,יז], כך רומז שאנו דרך א"י משפיעים לקידוש השם גדול בעולם כולו).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
abir1 (5/11/2020)
מדהים