"כל כבודה בת מלך פנימה"
נכתב על ידי izik28, 1/11/2020
בסד
ד"ת להפטרת שבת וירא חשוון תשפא
" כל כבודה בת מלך פנימה "
----------------------------------------------
בהפטרת השבת אנו קוראים על נס השמן שעשה הנביא אלישע , הפ"ס הבאים מתקשרים עם כותרת דה"ת "ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים ,ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי [לך] בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי [שכניך] כלים רקים אל תמעיטי ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי ה ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת [מוצקת] ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי [נשיך] ואת בניכי [ובניך] תחיי בנותר",מה עניין מציקת השמן בהסתר? הרב סמט מסביר כי הדרישה לסגירת הדלת היא למנוע מזרים לחזות בנס שאמור להתרחש שם. הוא מבחין בין ניסים שנעשים בפומבי, שתכליתם להשפיע "על תודעתם של רבים", לבין נס זה של אלישע שכל תכליתו הייתה לפתור בעיה אישית של אלמנה ששיוועה לדין צדק. בהקשר זה מצטט סמט את רש"י המלמדנו כי "כבוד הנס הוא לבוא בהצנע". כמו כן מצטט סמט את דבריו של רבי יצחק מתוך מסכת תענית ח ע"ב: " אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" ואת דבריו של תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו".מציקת השמן גם היא הייתה כפלא כפי שמסביר הפרשן הספרדי רבי יעקב פידנקי שאל מדוע היה על הבנים לטרוח בטלטול כל החביות והכדים, בשעה שאפשר היה ביתר קלות לטלטל את פח השמן הקטן. רלב"ג השיב כי הוראתו של אלישע אפשרה לאלמנה לצקת את השמן ביציקה אחת, ללא הפסקה, כדי שהנס יוכל להתרחש ברציפות. הרד"ק הציע "כי מעשה נס לא יהיה אלא במקום שהתחיל בו" ואילו רש"י סבר כי אלישע התכוון לדמות את נס אסוך השמן למעיין נובע. ומכיוון שמעיין אינו יכול לזוז ממקומו, על הבנים היה לזוז במקומו."
מעשה הנס חייב להיות במקום תחילתו , שכן המקום בו החל הנס מבורך בברכת ה" ועלינו לשמור על קדושת מעשינו כפ"ס," כל כבודה בת מלך פנימה" מפרש המלבים," כל כבודה בת מלך פנימה", בארגז שהביא למנחה הונח פנימה כל כבודה של בת מלך, כל דברים היקרים ונכבדים הראוים לבת מלך, תכשיטין יקרים וכדומה, וגם הונח שם "לבושה ממשבצות זהב", לבוש יקר הנעשה ממשבצות זהב, זה המנחה שהביאו עשירי עם:" כפי שאנו שומרים על חפץ היקר לנו כמו פננים או כלים יקרים ,כך גם עלינו לשמור על הברכה שהתברכנו בה מאת ה" וברור שברגע שהאשה מילאה את כל כליה בשמן ומכרה אותם וכל החזירה את חובה וחייה בנותר, אנשים ישימו לב לשינוי הטוב, אך הדבר הוא כאשר הנס כבר התרחש ואין סכנה לעין רעה או קנאה , כשם שעל הנשים לשמור על צניעותם והדבר הוא ברכה להם ולא להפך, כך עלינו לשמר את הטוב שהתברכנו בו ולשמוח בו ברגע שיהיה שלם ומושלם בנוי ומלא בברכת ה" ולא טרם בנייתו המלאה , מה עוד שהשמן נועד למשיחת מלכים בתקופת המשכן והמקדש, משמש למאור כנרות חנוכה ושבת , כשם שאנו שומרים על אש נרות השבת שלא יכבו ,והם משרים אוירה טהורה ונעימה , כך עלינו לנהוג עם חפצינו ,חיינו מעשינו שיהיו בצנעיות וכמובם עם נוות ביתינו ,ולא, אין הכוונה שהאישה תהיה סגורה בבית .. אלא להפך שתתקדש ותתפתח כראוי לה בצנעות שהיא כתכשיט יקר ערך המבורך בברכת ה" כפ"ס" ורחוק מפננים מכרה" מפרש המדרש " כל הענין אמורה גם למשל על הנפש המשכלת, שהיא עוזרת לבעליה כאשה לבעלה.
"אשת חיל מי ימצא" - מי הוא המוצא נפש משכלת על שלימותה, לדעת ולהבין מעצמו כל דבר חכמה והשכל? וכאומר: הלא זה קשה במציאות, אבל נמצא און ותחבולה לדעת הכל, והיא על כי מכירה פעולתה רחוקה היא משכר הפנינים ואין לה ערך ודמיון עמה, כי מוכר הפנינים יקח המחיר והמה יוצאים מתחת ידו, אבל המלמד חכמה לזולת במחיר לימוד חכמה אחרת, נשארו שתיהן ביד כל אחד ואחד. אם כן, בעל נפש יוכל להשכיל בזה חכמות מרובות."
מה שאין אנו רשאים לשמור לעצמנו ומצווה עלינו לפרסם הם דברי התורה המזכים את הרבים ומחיים את נפשנו .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
