הכנסת אורחים
**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדרופי ראש ישיבת ישועת מרדכי*
תיאור חי של מידת החסד הגדולה של אברהם אבינו – עצם הפנייה לאורחים, הזריזות, הנדיבות. מידה זו הושרשה בעם ישראל לכל הדורות.
יש לשאול, מה מטרתה של ההתגלות של ה'
לאברהם - "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח
הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית י"ח
א')? בפסוק זה וגם בהמשך לא מתואר דיבור של ה' אל
אברהם, אם כן בשביל מה הוא התגלה אליו?
מכאן יש להבין, שזו הייתה התגלות רק לשם
התגלות, ה' בא "להיות" עם אברהם אבינו שכואב עכשיו ביומו השלישי למילתו,
כדברי רש"י, "וירא אליו - לבקר את החולה. אמר רבי חמא בר חנינא יום
שלישי למילתו היה, ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו". במעמד נשגב זה,
מלך מלכי המלכים מגיע ל"ביקור" בביתו של המאמין הגדול, האם יש כבוד
ועונג גדול מזה לבן אנוש?
והנה, נראות שלוש דמויות באופק,
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו"
- מגיעים אורחים. אולי זה לא הזמן הכי מתאים? אולי אם יתעלם הם ימשיכו בדרכם? אפשר
לכל היותר לשלוח את אחד העבדים כדי שיקבל את פניהם. במיוחד שהאורחים המזדמנים לא
היו נראים מכובדים במיוחד, כפי שמתאר זאת רש"י, "ורחצו רגליכם - כסבור
שהם ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו" (בראשית
י"ח ד'). כמו כן, עלינו לזכור את מעמדו הגדול של
אברהם אבינו, הנברא היחידי בעולם שהיתה לו ברית עם ריבונו-של-עולם - ברית בין
הבתרים וברית המילה - בהם אלוקים מבטיח לו הבטחות נצחיות. וגם בעיני הבריות היה
מעמדו נשגב שהרי הוא מנצח את חמשת המלכים ובעקבות כך רוצים להמליך אותו למלך על כל
העולם.
מול כל זה עומדים שלושה עוברי אורח. אבל
אברהם אבינו לא "מתגאה" ולא מתבלבל ממעמדו, ורץ בעצמו לקראת האורחים,
"וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל". ולא זאת בלבד, כה
גדולה ענוותו שהוא ממש משתטח על הרצפה - "וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה",
ומתחנן בפניהם, שיואילו בטובם לעשות אתו חסד ולהסכים להתארח בביתו.
הוא משכנע אותם בטענות שונות, זה לא ייקח
הרבה זמן, וגם אינכם מטריחים אותי, אתן לכם מעט אוכל שנשאר מאתמול, "יֻקַּח נָא
מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם
וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ" (בראשית י"ח
ד'). אברהם אבינו מרגיש שהאורחים המזדמנים האלו עושים
לו טובה, שלוש פעמים הוא משתמש בלשון 'נא', "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ
אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם".
לאחר שהאורחים מחליטים להיענות בחיוב
ונשארים אברהם אבינו פועל בזריזות מיוחדת. הרמח"ל מלמד אותנו שהזריזות
בפעולות האדם, מעידה על רצונו הפנימי - "הזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי"
(מסילת ישרים ז'). כאשר לא
"מתחשק" לאדם לעשות דבר מה, זה בא לידי ביטוי גם בשפת הגוף שלו. כאשר
מבקשים מנער להוציא את הזבל זה לוקח לו שעה וחצי – האם זה עד כדי כך כבד? לא, הוא
פשוט לא רוצה לכן זה הופך להיות כל כך קשה. אברהם אבינו, פועל בזריזות רבה,
המתוארת בחמישה ביטויים, "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל
וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה... וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר
מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר
רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר
לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" (בראשית י"ח ב'-ז'). עלינו לזכור שמדובר על אדם בן תשעים ותשע ביום השלישי למילתו.
לא זו בלבד, במקום "פרוסת לחם"
שאברהם אבינו הבטיח לאורחים הוא מבקש להכין "עוגות", לחם טרי וטעים
מכמות עצומה של קמח וסולת, אותה מנפים מספר פעמים כדי שהמאכל ייצא משובח, מעבר
לכמות שאדם רגיל יכול לאכול ביום שלם. לכאורה בשביל שלושה אורחים היה מספיק גם גדי
קטן, אבל אברהם מצווה להכין "בן בקר" (לפי פשט המקרא היה רק אחד
ורש"י מפרש שהכין שלושה, "שלשה פרים היו כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל"),
גם כמות גדולה וגם בשר משובח. בטרם האוכל מוכן, אברהם אבינו מגיש לאורחים מנה
ראשונה כדי שלא ירעבו, "וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב". ואחר כל זאת, הוא
בעצמו משרת אותם בסעודה, "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ"
- אברהם אבינו, מגיש להם ומוזג להם. ונשוב ונדגיש שאברהם אינו מרגיש שום סתירה בכך
למעמדו הרם, הרי הוא עוסק במצוות הכנסת אורחים.
זהו תיאור של יום אחד בביתו של
אברהם אבינו, היו עוד אלפי ימים כאלו - היחס לו זכו האורחים אלו - היה היחס הרגיל,
לו זכו כל האורחים בביתו. הרי אברהם אבינו לא ידע שהם מלאכים וחשב שהם
אנשים גם אחרי שהם הלכו לדרכם, כדברי רש"י על הפסוק "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ
עִמָּם לְשַׁלְּחָם" (בראשית י"ח ט"ז), "לשלחם - ללוותם, כסבור אורחים הם". תכונה זו של
הכנסת אורחים הושרשה בעם ישראל, ולא רק אצל גדולי ישראל אלא גם בקרב בעלי הבתים
שמרגישים בקרבם את הערך הגדול של העזרה לזולת, ומרגישים כבוד מכך שיש להם הזכות
לעזור בעצמם לזולת.
בזכות שנשאף גם אנו להידבק במידותיו של
אברהם אבינו, נזכה להיחשב לתלמידיו שעליהם נאמר "אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין
בָּעוֹלָם הַבָּא" (פרקי אבות ה' י"ט) - תגבר אהבתו של הקדוש-ברוך-הוא אלינו, כמו שאמר לאברהם -
"אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מ"א
ח') ויגאלנו בקרוב.
*** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.
ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל.
- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת
סרטון תדמית:
https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY
טלפון לפרטים מזכיר הישיבה :
פינחס בן חמו - 0545770853
