הכנסת אורחים של הקב"ה
נכתב על ידי izik28, 1/11/2020
בסד
ד"ת לשבת וירא חשון התשפ"א
הכנסת האורחים של הקב"ה
-------------------------------------------------------
" המילה " וירא " נושאת בחובה את המילה " ירא" שהיא מלשון פחד מדבר מה כמו גם המילה " ראיה" , הפ"ס הראשון בפרשה הוא," ויֵּרָא אֵלָיו ה" בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם." מפרש הכלי יקר," וירא אליו ה' באלוני ממרא". לא נאמר וירא ה' אל אברהם, לפי ששמו ועצמותו היו שני הפכים, כי שמו אברהם על שם אב המון גוים מורה על השררה וההתנשאות. ועצמותו היה עניו מכל כי כן מורה מה שאמר ואנכי עפר ואפר. וכדי שלא יאמרו שהקב"ה נגלה ביותר על הגדולים מצד גדולתם על כן לא אמר וירא ה' אל אברהם להורות שלא מצד היותו אב המון גוים נראה אליו ה', כי אם מצד מהות עצמותו כי היה עניו ושפל ברך וכמו שאמרו רז"ל (שבת צב.) אין הקב"ה משרה שכינתו כי אם על חכם גבור עשיר ועניו לכך נאמר וירא אליו בשביל עצמותו המורה על הענוה ולא בעבור שמו המורה על ההפך."
רשי מפרש את עניין הכנסת האורחים שהיא מצווה גדולה "וירא אליו" - לבקר את החולה (ב"מ פו) אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו
"באלוני ממרא" - הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו (ב"ר)
"ישב" - (ב"ר) ישב כתיב בקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב ואני אעמוד ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין שנא' (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל
"פתח האהל" - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו
"כחום היום" - (ב"מ פו) הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים"
הקב"ה היה " ירא" לשלום אברהם אהובו לאחר ברית המילה שעשה בציווי ה" בהיותו בגיל שכולנו מקווים להגיע אליו בבריאות , לצורך כל ה" הוציא חמה מנרתיקה כדי שאברהם לא יטרח להכניס אורחים שמן הסתם לא יבואו בחום הכבד .. אך המלאכים הטובים הגיעו גם הגיעו !
"אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו' '"
מצוות הכנסת אורחים גדולה וחשובה לעין ערוך , אך רק או בעיקר אם היא מלווה ביראת שמיים וקיום מצוות ה" ולא בצרות עין או משהו בסגנון " עושים לו טובה" .. העיקר שילך.. ,הקב"ה בכבודו והעצמו הכניס אורחים ! כל יציאת מצרים והליכת עם ישראל תחת ענני הכבוד במדבר, המן במדבר , המים של באר מרים שמשולה גם לזווג , השלו , הרי הם הכנסת אורחים של הקב"ה שמכניס את עם ישראל תחת כנפיו , כך גם בימינו מידי יום , הקב"ה מכניס אותנו כאורחיו בעולמו ונותן לנו כל טוב! הגמרא בבבא מציעא אומרת
"אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו, וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח עשה הקדוש ברוך הוא לבניו על ידי שליח.
'ואל הבקר רץ אברהם' - 'ורוח נסע מאת ה' '.
'ויקח חמאה וחלב' - 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים'.
'והוא עומד עליהם תחת העץ' - 'הנני עומד לפניך שם על הצור'.
'ואברהם הולך עמם לשלחם' - 'וה' הולך לפניהם יומם'.
'יוקח נא מעט מים' - 'והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם'"
כתוב בפירושים שאברהם הצטער שאין אורחים שבאים בגלל החום הכבד, לכאורה הכנסת אורחים היא כאשר האדם או האורח זקוק לו , אם הוא לא זקוק להם, אין בעיה לכאורה.. אז למה אברהם הצטער?
מפרש רב הכותל שמואל רבינוביץ," י"ל שאברהם אבינו הבין שקשר עם אלוקים איננו קשר שנשאר רק בתחום האישי של המחשבה והרגש, אלא שעליו לבוא לידי ביטוי מעשי בפעולות חיוביות שנעשות למען תיקון העולם, ובכללם הדאגה והאחריות לזולת. ומשום כך גם אם חמה הוצאה מנרתיקה ואין אנשים בפועל ברחובות, הקשר עם בוראו חסר לו.
אברהם אבינו מלמד אותנו שבאמצעות פעולות מעשיות שמגלות אחריות על מה שקורה מסביבנו, אפשר להגיע לקשר אמיתי עם אלוקים. לשיטתו, הכנסת אורחים אינה רק פעולת הטבה וחסד עם הזולת, אלא יש בקיומה את הצורה המושלמת של הקשר הנכון עם אלוקים, ע"י תיקון עולם והטבתו. היא מועילה למי שמכניס את האורחים לא פחות מלאורחים הפוקדים את ביתו, ואולי אף יותר… ולא בכדי "גמילות חסדים" משמשת כעמוד העולם.
משום כך מצטער אברהם שאין אורחים בסביבה, כיון שרק דרך מעשים של חסד הוא יכול להתקרב כראוי לבוראו. אם אין אורחים בסביבה, שעל ידם הוא יתקרב יותר לאלוקים, אזי אי אפשר להביא לידי ביטוי מעשי את אהבת ה', ומשום כך הוא מצטער."
הכנסת אורחים הינה כאחד מעמודי העולם, לא רק התחום הגשמי,האוכל שהוא חשוב מאוד ,אלא הברכות עליו , הישיבה עם אותו אדם ,לימוד התורה עמו , והחיבור והידוק הקשר עם ה" , בדיוק כמו שמחת שבע ברכות, הזוג אולי לא זקוק לכל הארוחות כל יום במקום אחר בד"כ .. יש להם את הפינה החמה והאוהבת שלהם ,הציבור זקוק להם! לחיבור ולשכינה ששורה עליהם וע"י שמחתם היא עוברת לכל אחד שנמצא עמם באותו ערב של שבע ברכות , כך אנו מחזקים את עמודו של עולם שמתבסס על אכפתיות, קרוב האחר באמת לא לעשות טובה ! זוכרים את היונה של נח שהביאה עלה זית טרף בפיה ? עליה נאמר," אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִין כְּזַיִת וּמְסוּרִין בְּיָדֶךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִין בְּיַד בָּשָׂר וָדָם (עירובין דף יח/ב) אָמְרָה הַיּוֹנָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם - אֲנִי מַעְדִּיפָה לָדַעַת וּלְהַכִּיר שֶׁהַכֹּל מִיָּדְךָ, כִּי אָז גַּם אוֹתוֹ עֲלֵה זַיִת מָרִיר יִהְיֶה לִי טָעִים וְיֶעֶרְבוּ עָלַי חַיַּי, כִּי לֹא אֶתֵּן עֵינִי בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי וְלֹא אֶחְפֹּץ בּוֹ - מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה מְזוֹנִי מֵאֵת בְּנֵי אָדָם וְתָלוּי בְּהִשְׁתַּדְּלוּתִי, כִּי אָז אֲפִלּוּ מָזוֹן עָרֵב וְטָעִים יִהְיֶה לִי מַר, כִּי לֹא יֶעֱרַב לְחִכִּי בַּעֲלוֹת בִּגְרוֹנִי מְרֵרַת הַקִּנְאָה.", שנזכה ללכת בדרכיו של אברהם אבינו ע"ה שקרב את בני האדם לדרך ה" נארח בשמחה ובלב חפץ גם חתן וכלה ונתארח בשמחה גם תחת כנפי השכינה לשנה טובה וגשמי ברכה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
