chiddush logo

מעלת תהלים

נכתב על ידי יניב, 30/10/2020

 

'הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות' (ברכות נז,ב). תהלים מביע את חיבתנו לקב"ה – שלכן מהללים אותו, לכן יצפה לחסידות. נראה שזה לא רק בשל הבעת חיבה לקב"ה, אלא יש בתהלים קשר לתיקון עולם, שיש בו חיבור לגילוי ה' בעולם ולכן מביא לחסידות. בתהלים מודים לקב"ה על כל המציאות, על כל הקורה בעולם מהללים את ה', שמראים שהכל קשור לטובו הגדול המתגלה בעולם, בין אם בגלוי ובין אם בנסתר. לכן בספר תהלים יש עניין של עשרה: 'דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף ועל ידי שלושה בני קורח' (ב"ב יד,ב-טו,א). תהלים נכתב ע"י עשרה להביע את הקשר של גילוי האדם בעולם, שזהו האדם והקורות שלו בעולם, שמחבר הכל לה', לגילוי ה' בעולם. לכן גם יש עשרה שבחים בתהלים: 'בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים: בניצוח, בנגון, במשכיל, במזמור, בשיר, באשרי, בתהלה, בתפלה, בהודאה, בהללויה' (פסחים קיז,א), שהכל משבח לה'. המספר עשר בא כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ('בעשרה מאמרות נברא העולם' וכו'. אבות ה,א). שהמאמרות הם היסוד שממנו כל העולם עומד, אבל בעולם יש הסתר פנים, שלכן לא רואים את ה' מתגלה (למעט מקרים שמעל הטבע, או מקרים מיוחדים), לכן באים בתהלים ומכריזים שהכל בעולם זהו גילוי ה', כל המציאות מכריזה את כבוד ה'. לכן מי שתהלים קרוי על שמו זהו דוד: 'תניא, היה ר"מ אומר: כל תושבחות האמורות בספר תהלים, כלן דוד אמרן, שנאמר (תהלים עב, כ) "כלו תפלות דוד בן ישי", אל תיקרי כלו אלא כל אלו' (פסחים שם). 'רבי הונא בשם ר' אחא: אע"פ שעשרה בני אדם אמרו ספר תהילים, מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל. משלו משל למה הדבר דומה? לחבורה של אנשים שמבקשים לומר הימנון למלך. אמר להם המלך: כלכם נעימים, כלכם חסידים, כלכם משבחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר ע"י כלכם. למה? שקולו ערב. כך, בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר התהילים, אמר להם הקדוש ב"ה: כלכם נעימים וחסידים ומשובחים לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כלכם. למה? שקולו ערב. הדא הוא דכתיב (ש"ב כ"ג) "ונעים זמירות ישראל"' (שהש"ר ד,ד). דוד הוא המרכז של תהלים (שהכל קשור בו), מפני שקולו ערב, מה המיוחד בו דווקא? הפס' המלא הוא: “ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל” (ש”ב כג,א). הרי שדוד מזהה את עצמו כמלך (“משיח אלקי יעקב”), וכמשורר תהלים. כך שנראה שהגילוי של תהלים דווקא בו כנעים זמירות ישראל, קשור בהיותו משיח אלקי יעקב. מלך זה לא סתם תפקיד, אלא יש בו גילוי ה', כמו שנאמר אצל שלמה: “וישב שלמה על כסא ה' למלך תחת דויד אביו" (דה"י א כט,כג). המלך מייצג את מלכות ה' בעולם. (כמו שהמשיח מגיע בתיקון העולם ואיתו בא גילוי ה', לכן דוד אומר “משיח אלקי יעקב”, שיש גילוי של משיח שמביא לגילוי ה' בעולם ע"י בנ"י). לכן הוא זה שמגלה את גילוי ה' בעולם, ולכן תהלים נקראים על שמו, שהוא "נעים זמירות ישראל”, הוא מגלה את ה' בזמירות, כמו שכל ישראל עושים “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו” (ישעיהו מג,כא). לכן יש גילוי של עשרה כנגד המאמרות, וכיסוד לתיקון העולם. לכן זה קשור למקדש שמגלה ה' בעולם, ומתקן את העולם למקום שכינת ה', כמו שמביא רש"י: '"ונעים זמירות ישראל" – אין ישראל משוררים במקדש אלא שירותיו וזמירותיו' (רש"י. ש"ב שם) [גם שורש המקדש הוא קה”ק, שם הארון בו הלוחות שבהם עשרת הדברות, שכנגד עשרת המאמרות, שמביא גילוי ה' בעולם כולו ע”י התורה, ומתקנת את העולם כולו לשכינת ה']. לכן גם להיפך, על נבוכדנצר הרשע שהחריב את ביהמק"ד מובא: 'א"ר יצחק: יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע, שאילמלא לא בא מלאך וסטרו על פיו, ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים' (סנהדרין צב,ב). ספר תהלים מייצג את שבח ה', וגילוי ה' בעולם, ולכן על נבוכדנצר שבא לעשות ההיפך מזה נאמר שבה לגנות כנגד ספר תהלים שמבטא זאת. 'ת"ר: כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים. ר"א אומר: כנגד עצמו אמרן. רבי יהושע אומר: כנגד ציבור אמרן. וחכ"א: יש מהן כנגד ציבור, ויש מהן כנגד עצמו. האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים כנגד ציבור. "ניצוח" ו"ניגון" לעתיד לבא. "משכיל" על ידי תורגמן. "לדוד מזמור" מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה. "מזמור לדוד" מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה' וכו' (פסחים קיז,א). נראה שדוד אמר לפעמים בלשון של יחיד ולפעמים בלשון של רבים, כדי לבטא כנגד עצמו וכנגד הרבים (חכמים), וזה מגלה שבשורש תהלים כולו יש גם קשר לעצמו (ר"א) וקשר לציבור (ר"י), כיון שזה בא כייצוגו כמלך את מלכות ה' בעולם, שזהו כנגד עצמו, אבל זה חל ע"י כלל בנ"י שהוא מלכם (מצד שמקדשים את העולם, וכן מצד שהם תחתיו [שהוא מלכם], ולכן בזכותם הוא מייצג את ה'). כל זה מביא לתיקון העולם, ולכן אמר גם לשונות של לעתיד לבא. יש גם לשון שע"י מתורגמן, כביטוי לכך שהעולם נתקן ע"י בנ"י, שגם כשאנו אומרים תהלים זה כעין שדוד אמרם, שמתעלה בדרגה גבוהה ביותר בקשר של גילוי ה'. התהילות נאמרו ע"י קשר לשכינה, ולכן נאמר גם בלשון שאמר שירה בעקבות הקשר לשכינה ששרתה עליו, ויש גם בלשון שאמר שירה ואז שרתה שכינה, לומר שע"י התהלים מביאים שכינה, כיון שהם דבוקים בה (שלכן גם נאמרו בעקבות השראת שכינה). לכן כשאנו אומרים תהלים יש בזה גילוי שכינה בעולם, לתקן את העולם להשראת שכינה. בנוסף, נראה שבדוד זה לא רק שהיה מלך, אלא שגם מלך בעולם (ולכן מתחיל ”ואלה דברי דוד האחרנים”, שנאמרו בסוף ימיו, לאחר שכבר כבש ומלך על כולם), שיש בזה משום גילוי של שלטון בנ"י בא"י, שבזה יש קשור לגילוי שכינה בעולם, שלכן משפיע מכאן לעולם כולו שתחתינו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע