'טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב? יש אומר מפני הזנות, וי"א שהיו משחקין בכדור' (יר' תענית ד,ה). היר' מספר שבטור מלכה היו נותנים לעניים 300 סלים עם לחם לעניים, והמקום חרב בגלל זנות או בגלל ששיחקו בכדור. (מכאן ההלכה שגם כשמותר לשחק במשחקים בשבת, בכ"ז זה רק 'במשחקים אקראיים, הנערכים בשבת, אבל לבלות רוב היום בזה אסור משום ביטול תורה' וכו'. כמו שמביא מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'משיב מלחמה' חלק ב, 'משחקי ספורט בכדור בשבת' [ראה שם שמברר שבמדרש מודגש שזה היה בשבת, כך שהאיסור מטעם איסור של המשחק בכדור בשבת, ובכ"ז ע"פ נוסח היר', שלא מובא שזה היה בשבת, יוצא שהטעם הוא משום ביטול תורה, וכך הביא הרוקח]). בפשטות הביאו כמה גומלי חסדים הם היו, כדי להראות את צדקותם, ושבכ"ז נחרב בשל חטאיהם. אולי ע"פ נוסח היר' אפשר שהאיסור היה ששיחקו בכדור, שמה העניין שהדגישו ששיחקו בכדור, הרי בכל ביטול תורה היה נגרם חורבן? בפשטות כך היתה המציאות ולכן הביאו כמות שהיה. אבל אולי יש כאן רמז שביטלו תורה, אבל זה היה גם בצורה של משחק כדור, שצריך להפעיל בזה כח רב, ולכן בזה הם הראו את כוחם הגדול כדי להרשים את הבנות, ואח"כ זנו איתן בעקבות כך. לכן מובאות שתי סיבות, כיון הן קשורות זו בזו. (לפי זה אולי גם מה שמובא במדרש שזה היה בשבת, זה משום שבשבת יש הרבה זמן, ולכן יכלו לשחק בכדור להרשים, ואח”כ הלכו עם הבנות. דבר שביום רגיל לא היה מספיק זמן כדי שילכו אח”כ לזנות). לכאורה ע"פ הנוסח של המדרש שזה היה בשבת, הסיבה היא משום חילול שבת במשחק בכדור, אולם אולי אפשר לחבר ליר', שהטעם הוא משום ביטול תורה (שהרי ביר' לא הובא שזה היה בשבת). לכן מה שנאמר בשבת הכוונה שבשבת יש חומרה גדולה יותר על ביטול תורה, כיון ששבת מיועדת ללימוד תורה ('רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה' [יר' שבת טו,ג]), ולכן ביטול בה חמור יותר, ולכן אמנם ביטלו תמיד, אבל עיקר גזר דינם היה על הביטול בשבת. או שבשאר הימים הם עבדו ולכן לא היה להם זמן לשחק, אלא רק בשבת, ולכן הביטול תורה התגלה בשבת. אולי לכן הודגש ששיחקו בכדור, שאילו היו מבטלים תורה כיון שהיו עייפים ונחים בשבת (כעין שביטלו בימות השבוע בשל העייפות לאחר העבודה), ובזה היו גם מקיימים עונג שבת, אז לא היתה חלה עליהם הגזרה, לכן הודגש שיחקו בכדור, שהיה להם הרבה כח (שצריך להתאמץ במשחק בכדור), ובכ"ז לא למדו תורה, ולכן נענשו. אולי מה שמודגש שהיו מרבים בגמילות חסד זה בא לומר שאע"פ שהרבו חסד, נחרבו בגלל ביטול תורה במשחק בכדור, שמה המיוחד בזה (מיילא שזנו, זה עומד בניגוד לחסד שעשו, כי בזה פגעו באחר [במידה והיו נשואות]. אבל מה המיוחד במשחק)? העולם עומד על שלשה דברים: 'שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים' (אבות א,ב). לכן אמנם היה להם את הרגל של החסד, אבל כיון שפגעו ברגל של התורה, אי אפשר להעמיד רק על שתי רגלים, לכן עולמם נחרב, שזהו שבא עליהם חורבן. לפי זה אולי גם לכן יש דגש במדרש שזה היה בשבת, ששבת היא דוגמה של העוה"ב ('נובלת העולם הבא – שבת' [ב”ר יז,ה]), כי יש בה קשר לתיקון העולם (שמתחברים לה' בגילויו בבריאת העולם [ששבת ממלאכה], ולכן בכך מחברים בין העולם לה'). לכן 'אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים, שנא' (ישעיהו נו, ד) "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתיב בתריה "והביאותים אל הר קדשי" וגו'' (שבת קיח,ב). לכן יש בזה גילוי כעין המקדש שבו מתקנים את העולם לה', לכן הלימוד בפס' הוא ממה שנאמר “והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי” (ישעיהו נו,ז), שזה גם מרמז שיש כעין קשר בין השבת לבית המקדש. לכן במה שחיללו שבת במשחק כדור, או ביטלו תורה בשבת שיש בזה כעין ביזוי למעלת השבת, שנראית כחולין, בזה פגמו גם ברגל של ה'עבודה', ולכן רוב יסוד עמידת העולם נפל, ולכן נחרבו (אולי לכן הודגש שזה היה משחק בכדור, כעין רמז לכדור הארץ, שכעין לא יכל לעמוד בשל מעשיהם, וזהו כעין משחק בכדור שמזיזים אותו ואינו עומד במקום, כעין שהזיזו במעשיהם את הרגלים של העולם, ולכן נחרבו). אולי אפשר שהתורה בשורשה קשורה לחסד: 'דרש ר' שמלאי: תורה תחלתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים, דכתיב "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", וסופה גמילות חסדים, דכתיב "ויקבר אותו בגיא”' (סוטה יד,א). מה בא ר”ש לחדש לנו? מה שנאמר בתורה? אלא הכוונה (כמו שמסביר מרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן שליט”א) שבא לומר שכל התורה מתחילתה ועד סופה קשורה לחסד. לכן מדגישים שהם היו בעלי חסדים, אלא שבכ”ז כיון שביטלו תורה, היה בזה משום גילוי של התרחקות מהחסד (מעין זנות שזה ההיפך מהחסד), ולכן לא הועילה להם זכות החסד כדי להגן עליהם. לכן הודגש ששיחקו בכדור, שזהו משחק של תחרות, כעין גילוי שהיה להם פגם בחסד, שכל אחד רצה להיות מעל חברו.