**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדרופי ראש ישיבת ישועת מרדכי**

סיכום קצר של חלק מהעקרונות  העולים מספר בראשית.

ספר בראשית נקרא "ספר הישר, כפי שקורא לו דוד המלך "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (שמואל ב' א' י"ח) ומסביר רש"י, "הלא היא כתובה על ספר בראשית שהיא ספר ישרים, אברהם יצחק ויעקב" אמנם בספר בראשית מופיעות רק שלוש מצוות, אך מטרתו להראות מה נחשב יישר בעיני ה' ולתת הדרכה יסודית בהתנהלותנו בתור עם ובתור יחידים[1].

התורה אינה רק ספר מצוות

רש"י שואל כבר בפסוק הראשון, מדוע התורה לא מתחילה מהמצווה הראשונה שנצטווו ישראל. תשובתו היא שמטרת הספר להסביר את ההצדקה לכך שעם ישראל מקבלים את ארץ ישראל, "ומה טעם פתח בבראשית?... שאם יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (בראשית א' א'). לכאורה תשובתו של רש"י מתאימה רק לסיפור הבריאה ולא לכל הספר. אך אם נתעמק בדבריו נשים לב שיש בהם רמז להסבר המהלך הכללי של ספר בראשית. אם נתמקד על המילים "אשר ישר בעיניו" ייפתח בפנינו עולם חדש. רבים כבר עסקו בשאלה - מה באמת נחשב 'ישר' בעיני בורא העולם? נאמרו על כך הרבה דברי חז"ל וצדיקים מכל הדורות. אבל יש כאן הזדמנות ל"עדות מכלי ראשון". בורא העולם בעצמו מעביר אלינו מעביר מסרים והדרכות רבות, דרך התורה. נראה בקיצור מספר דוגמאות לכך.

האדם מועד לעשות מעצמו אליל

מה גרם לאדם הראשון לחטוא? הנחש מפתה אותם, שאם רק יוכלו מעץ הדעת הם יכולים להיות אלים בעצמכם, "וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ... בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵֽינֵיכֶם וִֽהְיִיתֶם כֵּֽאלֹוקִים" (בראשית ג' ד'). יש בכל אדם נטייה לעשות מעצמו אליל. נטייה זו דרדרה ומדרדרת את האנושות. הרצח הראשון קרה בגלל זה ומאז מלחמות רבות מתנהלות בגלל השאלה "מי יותר גדול". מי ישלוט על מי.

אמנם, בעשרות השנים האחרונות נראה שינוי במגמה. אם בעבר מלחמה הייתה ערך עליון, כיום זו נחשבת בושה, והשלום הולך והופך לערך המרכזי. הדבר מעיד על התקרבות הגאולה השלמה כדברי הנביא "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹוקֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב' ג'). אמנם ערכים אלו עדיין לא מופעים בצורה מבוררת, אבל אחרי המעשים יימשכו הלבבות ועם הזמן הם יזדככו.

חשיבות ההקפדה על ערכי המוסר בין אדם לחבירו

הפקרות בנושא המוסרי בין אדם לחביו, גזל ועריות היו הגורמים העיקרים למבול, "וַיֹּאמֶר אֱלֹוקִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָֽלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָֽרֶץ" (בראשית ו' י"ג). התגובה החריפה להתנהגות זו מלמדת על חומרתה של התנהגות זו בעיני ה', ואת הנזק הרב שהיא גורמת.

חומרת של העבודה הזרה

בימי אנוש החלה העבודה הזרה, והגיע לממדים עולמיים בזמן נמרוד. גם שם הייתה תגובה חריפה, שמשקפת את החומרה והנזק הכבד של התנהגות זו. האחדות הגדולה שהייתה בעולם הופרה והאנושות התפלגה לעמים ולשונות שונים. התפלגות זו הביא להרבה שפיכות דמים לאורך ההיסטוריה ופוררה את הכוח העצום של האחדות, "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַֽחִלָּם לַֽעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹֽא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָֽזְמוּ לַֽעֲשֽׂוֹת" (בראשית י"א ו').

בחירת אברהם אבינו

לאחר מעשה מגדל בבל העולם עובר להנהגה מסוג חדש. ריבונו-של-עולם כביכול "קיבל החלטה" לנהל את העולם בצורה אחרת. במקום לבחור צדיקים יחידים שייתקנו לבדם את כל העולם. ה' בחר עם אחד שיהיה העם שלו, אשר יוביל את העולם לעבר תיקונו.

כך ה' בוחר את אברהם אבינו להיות אבי האומה הנבחרת וכורת אתו ברית. עיקר הדיבור אתו הוא בנושא, בנים וארץ ישראל. כמעט בכל פעם שה' מתגלה אל אברהם הוא מדבר אתו על כך שיהיו לו צאצאים אשר יירשו את הארץ.

עם ישראל - מעל המערכת הטבעית

אברהם אבינו, מקבל גיבוי מה'. עם שלוש-מאות ושמונה-עשרה חיילים לא מאמנים[2], הוא מנצח ארבע מלכים חזקים. זאת ועוד, נולד לו בן בצורה ניסית בגיל מופלג. ולא זו בלבד אלא שכל האימהות היו עקרות. ללמדנו שהקיום של עם ישראל הוא מעל הטבע, אנחנו לא כפופים למסגרת הטבע. זאת ראינו אינספור פעמים במהלך ההיסטוריה כיצד עם ישראל המשיך להתקיים גם במצבים הקשים ביותר.

חשיבות הערבות ההדדית

למרות רשעותם של אנשי סדום. אנו מופתעים למראה המאמצים הרבים ומסירות הנפש שאברהם אבינו משקיע בתפילה, במטרה להציל אותם ולתת להם עוד הזדמנות לתקן את מעשיהם הרעים. מעוררת השתהות, תחושת האחריות לתיקון העולם וגם מאמץ על כך.

גם אם אדם לא מרגיש שהוא יכול לתקן את הרשעים של העולם, אפשר ללמוד מכאן עד כמה חשובה לה' הערבות ההדדית והרצון לעזור לאחרים להתקרב לחיים של אמונה.

הגאולה יכולה לבוא גם בדרך לא צפוייה

ראשית יצירתו של מלך המשיח מתחילה ממעשה לוט, מדוע הדברים צריכים להתחיל דווקא ממקום כה נמוך? מכאן אנו לומדים שתהליכים גדולים יכולים להתרחש לאו דווקא באופן שהיינו מצפים. הגאולה של עם ישראל יכולה להגיע גם ממלך שיכור שמחליט להרוג את אשתו (אחשוורוש). וגם דרך אנשים שעזבו את הדת ומחליטים לעלות ולבנות את הארץ.

הסכנה שבקנאות

כאש פועלים בקנאות אין לשער את ההשלכות שלה. הקנאות של שמעון ולוי בשכם, במטרה להציל את אחותם. מביאה אותם בסופו של דבר למכור את אחיהם למצרים. לעומת זאת, הקנאות האמיתית היא של פינחס, ששואל ומקבל אישור מגדול הדור. רק הוא יכול לראות ולהעריך נכון את הנזק שייגרם ממעשה זה ולדעת אם מי שמבקש לעשותו ראוי למעשה זה.

חשיבות המקומות הקדושים לעם ישראל

קניית מערת המכפלה על-ידי אברהם אבינו מתוארת בהרחבה גדולה. ללמדנו על חשיבותם הרבה של המקומות הקדושים עבור עם ישראל. ועל היכולת שלנו להוציא את החלק הטוב, "ניצוצות הקדושה" שנמצאים במקומות הנמוכים.

חשיבות האחדות בתוך עם ישראל

כאשר היה במשפחתם של אברהם ויצחק רק ממשיך אחד, המאבקים היו רק מ"בחוץ". לאחר שישמעאל ועשיו נדחו מהמשך השושלת עם ישראל, כבר אין יותר דחיה, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי - זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה לְפָנָיו וְלֹא נִמְצָא בָּהּ פְּסֹלֶת" (מדרש רבה שיר השירים). מכאן מתחילים הסכסוכים הפנימיים, מתעוררת סוגיית הקנאה ושנאת חינם, הגורמת הרס וחורבן בעם. כפי שאומר הרבי מגור "וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ" (מתוך ההגדה) הסיבה לכל הצרות של עם ישראל היא שאנחנו לא "אחד".

אלוקים "מתחפש" במציאות

יוסף הצדיק מופיע בפני אחיו בתחפושת. ללמדנו שגם ה' מתחבא, ונמצא ממש מולנו, אך אנחנו לא רואים. נראה לנו שכל העולם נמצא ב"בלגן", אירועים רבים מתרחשים במקביל ללא שום היגיון או קשר ביניהם. נדמה לנו שיש אינסוף נעלמים במשוואת החיים. אבל האמת היא שיש רק נעלם אחד. יש גורם אחד שמנהל באופן פלאי את כל המערכה, בצורה הרמונית.

ברגע שהאחים הבינו שהמשנה למלך מצרים הוא לא אחר מאשר יוסף אחיהם, כל ההתרחשויות הלא מובנות במשך עשרים שנה פתאום קיבלו הסבר, ברגע אחד. כפי שאומר המדרש, "אָמַר לָהֶן יוֹסֵף, לֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם שֶׁאָחִיו שֶׁל זֶה מֵת. אֲנִי קְנִיתִיו, אֶקְרָאֶנּוּ וְיָבֹא אֶצְלְכֶם. הִתְחִיל קוֹרֵא, "יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בֹּא אֶצְלִי, יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בֹּא אֶצְלִי וְדַבֵּר עִם אַחֶיךָ שֶׁמְּכָרוּךָ". וְהָיוּ נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶם בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבָּיִת. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף, "לָמָּה אַתֶּם מִסְתַּכְּלִין לְכָאן וּלְכָאן, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם!" מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָן וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וַי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, וַי לָנוּ מִיּוֹם תּוֹכֵחָה. וּמָה, יוֹסֵף כְּשֶׁאָמַר לְאֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, פָּרְחָה נִשְׁמָתָן. כְּשֶׁעוֹמֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדִין... עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמַה זֶה נִבְהֲלוּ אֶחָיו מִפָּנָיו כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹן הַמִּצְוֹת וּפִשְׁעָהּ שֶׁל תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה" (תנחומא ויגש ה'). התורה האריכה מאוד בפרטי הסיפור ללמדנו שגם בריבוי הפרטים יש סדר ורק דבר אחד עומד מאחורי כל מה שאנו לא מבינים.