פרשת ניצבים וילך - פרשת המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

משה השלים את ספר התורה ביום פטירתו ונתן אותו לשבט לוי כמובא בדברים (לא, כו): 'לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה'  אֱלֹקיכֶם'. וראה רש"י שם שהספר היה בקודש הקדשים.

מאידך גיסא מצינו במדרש דברים רבה (ט, ט): 'משה כתב שלש עשרה תורות, שתים עשרה לשנים עשר שבטים ואחת הניח בארון'. כך גם הביא הרמב"ם בהקדמתו למשנה (סמוך להתחלה). ומן הראוי למצוא לכך רמז בפסוק. ודומה שהדבר נרמז בדברים (לא, ט) ככתוב: 'וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל', כלומר לא רק ללויים נתן אלא גם לזקני השבטים.

ויש לשאול: מה ענין טרחה זו של משה סמוך לפטירתו לכתוב בעצם ידיו שלשה עשר ספרי תורה לכל השבטים, הרי היה יכול לתת לאחרים להעתיק מתוך ספר התורה שכתב עבור ארון הברית, ואילו משה היה צריך לעסוק בעיקר. ראה תמורה (טז, א) שם מובא, שסמוך לפטירתו נשתכחו הרבה הלכות, שרק משה היה יכול לפרשן. זה לשון הגמרא שם: 'בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך!… מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו', ואם כן, היה משה צריך לעסוק בהוראת ההלכות האלה, ובאשר לספרים – יתן לאחרים את פעולת ההעתקה?

ודומה, שיתבארו הדברים על פי המובא במדרש תנחומא בחוקותי (ג): 'שאל רבי שמואל בר נחמני את רבי יונתן בר' אלעזר, שהיה עומד בשוק. אמר לו: שנה לי פרק אחד? א"ל: לך לבית הלימוד ואני אשנה לך שם! א"ל: רבינו! לא כך למדתנו? חכמות בחוץ תרונה? אמר ליה: יודע אתה לקרות ואין אתה יודע לשנות… אמר לו: המרגלית היכן נמכרת? אבנים טובות ומרגליות היכן הן נמכרות - לא במקום הידוע? אין מוליכין אותן לא לבעלי ירקות ובצלים ושומים, אלא במקום סוחרים!…  מהו ברחובות? - במקום שמרחיבין! והיכן מרחיבין לה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות!'

נראה מדברי המדרש שיש 'שתי תורות', תורה שאפשר ללמוד בפרהסיא, כגון מקרא ותנ"ך, את זאת אפשר ללמוד גם בשוק, אך לשנות משנה, היינו, לימוד תורה שבעל פה הצריכה עומק ועיון, את זאת אי אפשר ללמוד בשוק אלא בבתי המדרש.

יש תורה של שבט לוי שהיא בקודש הקדשים, זו תורה גדולה ועמוקה, ככתוב (דברים יז, ז): 'כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט… וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם… וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם'. כלומר, יש תורה עמוקה שהיא נחלת הסנהדרין, אלו עוסקים ב'מרגליות', ורק בירושלים אפשר לקבל תשובות מלאות לכל ענין בתורה. תורה כזו נדרשת במקדש מקום השראת השכינה.

לעומת תורת הסנהדרין במקדש יש תורה לכלל הציבור, אלו שעוסקים ב'בצלים ושומים', אלו הצריכים את הידיעה ההכרחית בחיי יום יום, ובא משה ולימד ש'שתי התורות' הכרחיות, תורתו של שבט לוי, ותורת שנים עשר השבטים.

לפיכך ביומו האחרון משסיים את ספר התורה המיוחד שיהיה בידי שבט לוי בקודש הקדשים, ידע משה כי אלף הלכות מחכות לפירוש והסבר, אך לא ויתר על כתיבת שנים עשר ספרים לשנים עשר שבטים בעצם ידו, זאת, כדי שלא יהיה שבט בישראל שאינו מקושר לתורה.

שבת שלום