בנים אתם לה' אלוקכם, יהודי הוא תמיד בן של ה' בכל מצב. מדוע דווקא רבי מאיר אמר זאת?

(סיכום קצר משיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי) 

רבי מאיר, היה זה שאמר שבל מצב יהודי נשאר "הבן של ה'", "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים" (קידושין לו.). אי-אפשר להפסיק להיות "בן", גם אם אינו מאמין, גם אם עובד עבודה זרה וגם אם הוא 'משחית', הוא תמיד נשאר הבן של ה'.

ניירון קיסר (שרבי מאיר היה נינו), היה בדרכו להחריב את ירושלים, והיה לו סימן משמים שיצליח. בכל זאת, הוא ביקש מילד קטן שפגש שיגיד לו פסוק, מתשובתו של הילד הוא הבין, שה' מתכוון להחריב את בית המקדש, אבל אח"כ יתנקם במי שיבצע זאת בפועל, "א''ל לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה 'ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו' אמר קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא" (גיטין נ"ו.). באותו זמן הגיע ניירון קיסר לתובנה עמוקה מאוד, אמנם יש לה' יתברך 'חשבון' עם העם שלו. אבל אין לאף אחד רשות "להכניס את הראש שלו בתוך הסיפור הזה". אבא מעניש את הילד שלו, כדי להחזירו למוטב. אבל הדבר לא פוגע בעצם היחסים, הוא נשאר בנו, והוא ממשיך לאהוב אותו בכל כוחו. מכח תובנה זו הוא עזב את המעצמה החזקה בתבל והתגייר[1], תוך כדי לקיחת סיכון אישי גבוה מאוד. אומר רבי מאיר, האמירה "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים" - "זורמת בדם שלי", ירשתי אותה מסבא רבה.

החלטה אמיצה

בשולי הדברים נשאל, כיצד זכה ניירון קיסר שייצא ממנו תנא קדוש כזה? כדי לענות, נקדים ונזכיר את סיפורו של הורדוס. לאחר שזה התחרט על כך שהרג את כל חכמי ישראל, ביקש מבבא בן בוטא שיתן לו דרך לתיקון, הוא אמר לו אתה כביתה את "אורו של עולם" - הרגת את חכמי ישראל. אם כן, תבנה את בית המקדש שנקרא "אורו של עולם", "הוא כבה אורו של עולם... ילך ויעסוק באורו של עולם" (בבא בתרא ד.).  כך גם בעניינינו, ניירון קיסר היה בדרכו להחריב את בית המקדש. כאשר החליט לסגת ממשימה זו, תוך כדי לקיחת סיכון גדול, הוא עסק באורו של עולם, לכן הוא זכה שאחד מצאצאיו יאיר לעולם בתורתו. ממנו יצא רבי מאיר[2].