chiddush logo

אור חדש בברכת המזון

נכתב על ידי תורתך_שעשועי, 2/8/2020

מבט עמוק על ברכת המזון. לאחר האכילה אנו נמצאים בסכנה של שיכחת ה' - ברכת המזון מזכירה לנו את תכלית החיים כדי שננצל את הכוח שקיבלנו מהאכילה למטרה חיובית. 

(סיכום קצר משעורו השבועי של הרב יגאל שנדורפי - ראש ישיבת ישועת מרדכי)

אנו מצווים מן התורה לברך לאחר אכילת לחם, "וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ח' י'). בברכת המזון מוזכרים נושאים רבים כגון, ארץ ישראל, ברית מילה, תורה, ירושלים, מלכות בית דוד בית המקדש ועוד. נשאלת השאלה מה הקשר בין נושאים אלו לבין העובדה שיהודי אכל ושבע.

הסכנה שבאכילה

לאחר שאדם אכל ושבע הוא נמצא ב"צומת דרכים", אם להודות לה' על האוכל או חלילה לשכוח את מקור הטוב שנתן לו את האוכל. או "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה'" (דברים ח' י') או "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה'" (דברים ו' י"א ).

כביכול שואלים את האדם, עכשיו קיבלת תוספת אנרגיה, ה' נתן לך כוחות חיים - מה אתה הולך לעשות עם השפע הזה? האם אתה הולך להשתמש בו לעשות רצון ה' או חלילה להיפך?

הודאה פשוטה

הברכה הראשונה בברכת המזון עוסקת בהודעה פשוטה על המזון שאכלנו. ברכה זו היה ראוי לברך בכל גם ללא ציווי מפורש. כל אחד שמקבל טובה רוצה באופן טבעי להודות, כך אנו מודים לה' על האוכל שהוא נתן לנו. אך מה מטרתן של שלשת ברכות הנוספות שמרכיבות את ברכת המזון?

מה התכלית החיים שלנו

כאמור לאחר שאדם שבע נשאלת השאלה מה הוא הולך לעשות עם הכוחות שקיבל מה' דרך האוכל. ברכת המזון מזכירה לנו מה הם האידיאלים המרכזיים ביהדות. כדי שנכוון את התודעה והרצון שלנו לאותם אידיאלים ונשתמש בכוחות החדשים שלנו באופן הכי מדוייק.

בברכה השנייה אנו מודים על ארץ ישראל, מי שלא זכה עדיין לחיות בארץ - שיתפלל שיזכה לעלות, ומי שזכה - שיודה על כך ויתפלל על אחינו שבחו"ל. אנו מזכירים גם את ברית המילה כדי שנזכור ללכת בדרך הקדושה ולהזהר מניצול לא נכון של הכוח האדיר שה' טבע בנו. לאחר מכן תורה – להשקיע את הכוחות ללמוד תורה.

וכך ממשיכים גם ברכה השלישית, לזכור ולהתחבר לירושלים ולציפייה לביאת המשיח ובניין בית המקדש - ברכת המזון מזכירה לנו לחיות באופן שאכן יקדם את תהליך הגאולה.

הרוגי ביתר

הברכה הרבעית, ברכת "הטוב והמטיב" נתקנה לזכר הנס הגדול שקרה להרוגי ביתר. נפילת ביתר הייתה אסון נורא לעם ישראל, היה פחד גדול שעם ישראל יאבד חלליה את זהותו ואם בכלל ישארו יהודים בעולם הם יחיו כיחידים ללא כל קשר לארץ או לעם. קיסר רומי הרשע לא הסתפק בהריגת תושבי העיר אלא הוא החליט למנוע מהם את הכבוד הבסיסי ביותר בכך שאסר לקבור אותם, ולא זו בלבד אלא אף הקיף בגוויותיהם את גדר הכרם שהיה ברשותו.

באותו זמן קשה ה' עשה שני ניסים אחד גלוי ואחד נסתר בתוך דרכי הטבע. הנס הראשון שגופותיהם של תושבי ביתר היו מונחות שבע שנים ללא קבורה והן לא נרקבו אלא נשראו שלמות. ובכך ראו כולם אך הביזיון נהפך לכבוד וראו כולם את גודל קדושתם. זאת ועוד לאחר שבע שנים התחלף הקיסר של רומי והוא החליט לאפשר את קבורתם של הרוגי ביתר, "אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב. הטוב - שלא הסריחו והמטיב - שניתנו לקבורה" (ברכות מ"ח:).

אם כן, נשאלת השאלה מדוע הודעה על נס גדול זה נמצאת דווקא בברכת המזון?   

ה' איתנו בגלות ובכל הקשיים

התשובה היא שאחרי כל האידיאלים הגדולים שהופיעו בברכה השנייה והשלישית, יכול אדם לומר - "איפה האידיאלים ואיפה אני? מדברים איתי על ארץ ישראל על דברים גבוהים ואני לא מצליח אפילו לחשוב על זה מרוב כל הצרות והקשים".

על כך עונים לנו מתקני ברכת "הטוב והמטיב" – בניסים שנעשו עם הרוגי ביתר ה' הראה לנו שגם במצב הכי קשה שניראה שאין שום מוצא גם שם הוא איתנו. לכל הייסורים יש תכלית ובתוך כל הקשיים ה' נמצא איתנו. זאת אנו מזכירים לאחר כל השאיפות הגדולות והרצונות להגיד לנו שה' אף פעם לא עוזב אותנו וגם בתוך כל הקשיים והגלויות הוא נמצא איתנו ונותן לנו כוח להצליח למלא את שליחותינו ואת רצון ה' באופן הנעלה ביותר.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה