chiddush logo

עיונים לשוניים - פרשת חקת: ער מואב: סמיכות בשם פרטי ויידוע

נכתב על ידי איתיאל, 7/7/2020

 שם פרטי (של אדם או מקום) שונה משם עצם בחמישה דברים. כמו כל דבר בלשון, יש להם ראשי תיבות: פס-ישר.


ואלו הם:

* פועל - לא ניתן לגזור פועל משם פרטי. משם עצם רגיל אפשר (שוק - שיווק), אך לא משם פרטי.
* סמיכות - אין לסמוך שם פרטי. כלומר: אין לומר "רבקת השנה".
* יידוע - אין מוסיפים ה' הידיעה לשם פרטי. אין אומרים "האברהם".
* שייכות - אין מוסיפים צורן שייכות חבור. לא נאמר "יוספך" או "רחלכם".
* ריבוי - אין לרבות שם פרטי. אין לומר: בנימינים או אלישבעות.

כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בפרשתנו מצאנו:

"כי אש יצאה מחשבון, אכלה ער מואב".
מפרש רש"י: ער של מואב.
והראב"ע מוסיף: שם מקום סמוך, כמו "בית לחם יהודה".

מעניין שהם לא ציינו דבר בסמיכות דומה נוספת בסוף פרשתנו:
"ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו".
תרגם אונקלוס: לירדנא דיריחו (=של יריחו).

*

לעניין היידוע - הסברא נותנת שכיוון ששם פרטי הוא שם ייחודי, אין צורך ליידע אותו. אך בשמות פרטיים של הרים ונהרות נפוץ יידוע: הכרמל, החרמון, הירדן והכינרת. ובפרשתנו הבשן.

בשמות ערים לא מצינו יידוע. יש לנו רק את "העי" (בהבנה ששם העיר המקורי הוא "עי", בדומה ל"עיי העברים" בפרשתנו. והפירוש: חורבות).
בערבית לעומת זאת יש לנו ערים רבות מיודעות: לוד = אל-לוד (اللد), נצרת = אל-נצרה (النصرة).

גם חצי מהגלובוס:
אלאורדון - ירדן
אלמיצר - מצרים
אלארג'נתין - ארגנטינה
אלאמניא - גרמניה.

*

לגבי היידוע הערבי, מסתבר שגם רש"י האירופאי הכיר ערבית. זה לשונו בגמרא (סנהדרין פב:):

אלקום... נראה בעיני שהתיבה הזאת לשון ערבי שכל פתיחת תיבותיהן אל.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה