chiddush logo

שבועות - מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה

נכתב על ידי אלון, 24/5/2020

 בליל חג שבועות נוהגים להיות ערים וללמוד תורה כל הלילה.

כתב הרב חרל"פ (הקדמתו למי מרום, ח"א):

"יראת ה' הטהורה... באה מתוך היישרות כל המידות והיזדככותם... וביחוד ע"י קנית מידת הענווה הגדולה מכולם, שיסוד יסודה הוא לינק מן התורה ולקבל ממנה את כל מה שהיא מחנכת אותו, ולא ללכת אחרי הנחות קדומות ולהשתמש בלימודם למצוא סימוכין לרצונם ולמאווייהם, שבאופן זה אין לך הליכה אחרי שרירות הלב גדולה מזו, ותורה כשמה כן היא: מורה ומלמדת, וזהו יסוד לימוד תורה לשמה, להתפנות מכל רגשי האדם, אף היותר זכים, ולהרכין הראש כולו כלפי התורה ולהיות עומדים ומצפים להנות מאור קודשה באמת".

ללימוד התורה צריך להגיע עם ענווה, ללא פניות אישיות, הבנה ותחושה עמוקה שאני צריך את הדרכתה, ולהקשיב בעדינות לדברי התורה שמגלה וחושפת את רצון ה'.

כדי למלא מים בכלי, יש להביא את שפת הכלי אל מתחת לפני המים. כל עוד יש חלק מן הכלי הבולט מן המים - לא יכנסו המים אל הכלי. כל עוד מרגיש האדם את עצמו כעליון - אין התורה יכולה לחדור אליו, ורק ההבנה כי הוא נמוך - היא זו שמכניסה את שפע דברי התורה אל האדם. המרגיש עצמו עליון מן הכל ומביט אל המציאות מלמעלה למטה - התורה עוזבת אותו, והמרגיש עצמו נמוך - אליו התורה נכנסת.

רק הרגשה אמיתית של ריקנות ללא התורה, תפנה מקום להקשיב באמת לקול ה' המתגלה לנו בתורה, בהיסטוריה, בטבע בכל הבריאה וההוויה העוטפת אותנו.

אולי זוהי הסיבה שאנו לומדים תורה דווקא בלילה של חג השבועות. כתב הרמב"ם (ת"ת פ"ג): "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה".

ומה הסיבה לכך? מבאר המהר"ל: "כי הלילה הוא הסתלקות העולם הזה הגשמי ועיקר העולם הזה הוא ביום, אבל בלילה נחשב כאלו העולם הזה בטל ולכך מיוחד הלילה אל התורה".

כלומר, בלילה העולם הזה שוקט והגשמיות בטלה ובכך האדם פתוח באופן נקי יותר וללא פניות אישיות לקבל את התורה באמת.

אבל יש כאן עוד עניין, הלילה נועד לשינה ואנו רגילים לישון בלילה, אדם שלא נותן תנומה לעיניו, ועמל בתורה כל הלילה מראה את עוצמת אהבתו לתורה, את הצימאון והתשוקה לתורה.

אל לימוד התורה צריכים להגיע מתוך תחושה עמוקה של חוסר, של צימאון. כל הופעה גדולה הצריכה להופיע בעולם, צריך שיקדם לה חסרון, בקשה וחיפוש, ורק באופן זה יתקבלו הדברים בצורה ראויה. ללא שאלה אין ערך לתשובה, וללא בקשה וחיפוש אין ערך ללימוד. אין התורה ערֵבה בגופו של אדם אם איננו עייף בה, אם איננו צמא ומבקש (משלי כה, כה): כ"מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה".

השפעת התורה על האדם ובנין רוחני ונפשי של אישיותו תלויים בהיותו שואף ומבקש, ואיננו מסתפק באשר השיג.

לכן שני העניינים שצריכים להיות כהקדמה ללימוד התורה מופיעים דווקא בלילה:

- לימוד תורה מתוך ענווה והתנקות מכל דעות קדומות.

- לימוד תורה מתוך תשוקה וצימאון.

מי ייתן ונבוא לחג מתן התורה, ככלי ריק המצפה לקבל את מילואו, בצימאון ובתשוקה אדירה לתורה.

הקב"ה נותן תורה והשאלה שצריך האדם לשאול האם יש לו מקום ורצון לקלוט?

 

הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, מהספר: "רבה אמונתך - שיעורים במדרש רבה, שיר השירים רבה פרשה א"

הרב גור גלון, מהאתר: "ישיבת הר ברכה" - https://yhb.org.il/?p=219


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע